סכסוך על ירושה עתידית הסתיים בצורה טראגית. האב, בעל אדמות בצפון רמת הגולן סירב להיעתר לבקשת בנו הבכור, האיל, לא לחלק את הקרקעות גם לאחיותיו של הבן ולחצים משפטיים הופעלו משני צידי המתרס. מצד אחד האחיות והאב הגישו בקשה לצו הגנה מפני אחיהן, והבן מצדו הגיש בקשה לצו מניעה מהאב למכור את האדמות בטענה שהחלקה ניתנה לו במתנה ע"י האב בשנת 1999.
על פי החשד, אחרי שנים של סכסוך הגיע הבן לבית אביו בשעת בוקר מוקדמת, ובעת שכולם ישנו הרגו. עוד עולה מכתב האישום כי הבן המשיך באותו יום בעיסוקיו בקור רוח, נסע לסניף הדואר במסעדה, ביקר בביתם של שניים הקשורים למכירת הקרקעות ע"י אביו, ורק בשעה 12:30 ניגש למרפאה והזעיק את הרופא בטענה שאביו אינו חש בטוב.
במשפט הצביע הבן על בנו שלו, נכדו של הנרצח, והאשימו ברצח אך עדויות הבן הנאשם ואישתו של האיל היוו מרכיב מרכזי באשר לביסוס המניע לרצח, ומסקנת השופטים הייתה כי "העובדה ששניהם אישרו התבטאות דומה שיצאה מפיו של הנאשם, מחזקת את המסקנה כי הנאשם אכן התבטא בדבר רצונו להרוג את אביו". על כך שאין בידם ראיות ישירות לגבי אופן הרצח כתבו השופטים כי "הגם שאין בידינו ראיות ישירות המתארות את הרצח באופן מדויק, אין ספק כי אופן גרימת המוות מלמד על כוונת זדון. די אם נציין את החומרה הרבה בכך שבן קם על אביו ורוצחו נפש, אך ורק בגין סכסוך על קרקעות. בהתאם לסעיפים שבהם הורשע כאמור הנאשם, הרי העונש היחיד אשר יש להשית עליו הוא עונש של מאסר עולם".
בסופו של המשפט הורשע בנו של הנרצח ונשלח למאסר עולם. מעורכת דינו של הנאשם, תמי אולמן, נמסר כי הם מתכוננים להגשת הערעור.
