כבר ברור לכולם שהדור שלנו, דור האינסטנט (תרגום המילה מאנגלית – מהיר, מיידי), לא אוהב לנבור, לחפור ולהתעמק. הוא רוצה משהו כאן ועכשיו. אפשר לראות את זה בפוסטים ברשתות החברתיות, בהודעות הטלפוניות, ואפילו בכתבות באינטרנט. לא עוד תחקירים ועומק, אלא משהו קצר ולעניין, ולעבור לאייטם הבא.
גם בנושא ההלכה עם השנים משהו הולך ומתקצר, ואני לא מתכוון לקיצור שולחן ערוך שמביא את השורה התחתונה של ההלכה, בלי כל ההיסטוריה התורנית והמקורות, אלא לשו"ת SMS.
זו כבר מזמן תופעה נפוצה. שאלה תורנית בטיול, באוטובוס ובוויכוח לילי ו… הופ, שולחים 'מסרון' לרב. ברשת האינטרנט יש כיום מאגר של כחצי מיליון תשובות לשאלות תורניות.
חלק מהשאלות הנשאלות הן בגדר "קיצור שלחן ערוך" – פרטים נקודתיים על המותר והאסור, כגון: בשר בחלב, כשרות כללית וכדומה. וחלקן – שאלות מהותיות יותר, כגון: חינוך, פרשנות בדברי רבותינו וכדומה.
כיום ברוב האתרים הדתיים\תורנים יש פינת שו"ת, ואף אתרים יעודיים לכך כמו אתר "דין" (שהוא ממש אתר מקיף וגדול).
יש וויכוח ענייני על העניין האם הדבר טוב או לא טוב, ונביא כמה צידודים לכאן ולכן.
בעד:
המסרונים מרגילים את הרבנים להשיב תשובות קצרות ומדויקות. מפליא עד כמה אפשר לתמצת תשובה, ולפרוס את כל מרכיביה במילים ספורות, כדברי הגמרא בפסחים (דף ג'): "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה". ובנוסף, במשך שנים רבות, לא היו מצויים תלמידי חכמים בכל אתר ואתר, וקשה היה לעשות "שאלת חכם". מתוך כך נגרם ריחוק בין הציבור לבין תלמידי החכמים, ולעיתים, אנשים התרגלו שלא לשאול "שאלת חכם" גם במקומות בהם מצויים תלמידי חכמים. שיטת השאלות במסרון, מלמדת ציבור גדול להתחבר לתלמידי חכמים, ולהתרגל למצב בו כל חיינו יהיו מנוהלים על פי הנחיות התורה. המסרון הוא רק שליח, להכשיר את חיינו. (כתב זאת הרב אלייקים לבנון)
בנוסף, הרב שמואל אליהו סיפר כי הרבה שאלות שלא נעים לשאול בטלפון מעיזים לשאול בסמס או באינטרנט. העובדה שהשאלות מתפרסמות נותנת אפשרות לאחרים ליהנות וללמוד מהם. וכמובן היתרון הטכנולוגי שמאפשר לענות לשואל אפילו אם הרב לא היה זמין בשעה שנשאלה השאלה. השאלה מחכה בפלאפון והרב עונה לשואל בזמנו הפנוי. בזכות הנוחות הזו, מאות תשובות ניתנות לאנשים מידי יום וכך הם נוהגים על פי ההלכה.
נגד:
חשש ליצירת זילות כלפי הרבנים, המשמשים מענה לכל תהיה של הפונים. וכמובן שבמקום "עשה לך רב" אנשים שולחים שאלות בהינף מקלדת לרב המזדמן. אגב, לעתים עורך השואל "סקר" רבנים, שמתוכם הוא בוחר את הרב (ש)נח. בכל אופן, תשובה הלכתית איננה "אוטומט", מפני שעל אותה השאלה תהיה תשובה שונה בהתאם לרקע, לשואל ולנסיבות. תשובה שניתנה לפלוני אינה בהכרח נכונה ביחס לאלמוני. אפילו בשאלות הלכתיות מובהקות ישנם מצבים של דיעבד, לכתחילה, שעת הדחק וכדו'. כך אומר הרב עזרא כהן, מנהל אתר ישיבה, שגם שם אגב ישנם שו"תים רבים.
אחד הרבנים המובילים את התחום הוא הרב שלמה אבינר. באתר אינטרנט שלו, ספריית חווה (www.havabooks.co.il) ישנם כ-1769 שו"תים וכ-4632 שו"ת SMS, עליהם הוא ענה בשנים האחרונות. אתם מוזמנים להכנס, לשאול, לקרוא וללמוד. הבאנו לפניכם מספר שו"ת מעניינות שפורסמו לאחרונה.
צניעות
ש: אני מדריכה במחנה של עמותה ועלינו ללבוש חולצה של העמותה, אך אינה מכסה מרפק. מה אעשה?
ת: גופיה עם שרוולים ארוכים מתחת החולצה.
קידוש השם בסתר
ש: האם מי שעושה מצווה בסתר ולא בפרהסיא זה קידוש השם?
ת: אם היא כרוכה במסירות. עיין רמב"ם יסודי התורה ה י.
תכנית ריאליטי
ש: האם כדאי לדתיים להשתתף בתכנית ריאליטי כדי להציג את עצמם בצורה טובה?
ת: זו תכנית רדודה מלאה איסורים, ועניינם של דתיים הוא להיות מוסריים ולא לעשות הצגות (ע' רמב"ם יסודי תורה פרק ה).
מירוץ למיליון
ש: האם השתתפות במירוץ למיליון על ידי דתיים היא קידוש השם?
ת: כדי להיות קידוש השם, צריך שקודם כל דבר יהיה מצווה. ומשחק ילדים של חפש את המטמון אינו מצווה, קל וחומר אם כרוך בעבירה של יציאה לחו"ל, וחשיפת הפרטיות לרבים שהיא חוסר ענווה, ועוד דברים בעייתיים.
ניצחון ספורט
ש: האם יש קידוש השם בניצחון של קבוצה ישראלית בספורט?
ת: לא. כדי שיהיה קידוש השם, קודם צריך שיהיה מצווה (רמב"ם, הלכות יסודי התורה סוף פרק ה), וספורט תחרותי הוא מין מושב ליצים (עבודה זרה יח ב).
להחזיר בתשובה
ש: כיצד לעורר אנשים לחזור בתשובה?
ת: עד שאנו מחזירים אחרים בתשובה, עלינו להחזיר את עצמנו, ולהוסיף מידות טובות. וזה בעצמו ירבה קידוש השם כמבואר בסוף יומא וברמב"ם הלכות יסודי התורה סוף פרק ה.
קידוש השם
ש: אלו מעשים עליי לעשות כדי לקיים קידוש השם?
ת: מוסריות. רמב"ם יסודי התורה ה יא.
התייעצות עם רב
ש: על מה צריך להתייעץ עם רב ועל מה אין צורך להתייעץ עם רב?
ת: זו החלטה אישית. אגב, גם התייעצות על השאלה הנ"ל היא החלטה אישית.
עולם הבא
ש: אם אני מקיים רק מצוות בין אדם לחברו יש לי חלק לעולם הבא?
ת: כן. אבל רק חלק.
שאלת רב
ש: האם מותר לשאול רב אף אם איני מתכוון לשמוע לדבריו?
ת: אם אתה אומר לו מראש שזו כוונתך.
עישון או בנות
ש: מה יותר חמור, עישון או להיות עם בנות?
ת: ודאי בנות. עיין סנהדרין עה א: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באישה אחת. רמב"ם יסודי התורה ה. אך גם עישון חמור.
שני עולמות
ש: אני מרגיש בשני עולמות, לומד תורה ומקיים מצוות, וגם חוטא הרבה. אולי אחדול עם התורה והמצוות וכך אהיה שלם עם עצמי?
ת: בוודאי לא לוותר אלא להוסיף תורה ומצוות כמה שאפשר. ועי' איגרת קידוש השם לרמב"ם. וכי מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף יותר?! (ברכות נא א. עין איה שם).
פרישה מן הציבור
ש: אם כל המשפחה מסתכלת בטלוויזיה בדברים לא טובים, ואני לא, זה נקרא שאני פורש מן הציבור?
ת: לא. אמנם לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות, אך לא כאשר עושים דבר איסור. מסילת ישרים פרק ה.
ריבוי מצוות
ש: למה צריך כל כך הרבה מצוות כדי לזכות את ישראל? אפשר להסתפק בקצת? אנא מקורות לעיון.
ת: כדי שלפחות תהיה מצווה אחת שיקיים בשלמות ובמסירות. רמב"ם פרוש המשנה סוף מכות. מהר"ל דרך חיים סוף אבות. ספר העיקרים ג כט.
פרטי מצוות
ש: למה למצוות יש כל כך הרבה פרטי פרטים. למה אי אפשר לקיימן באופן כללי ודי בכך?
ת: כמו שבטבע, הכל מדוייק בפרטי פרטים, והרי התורה היא נשמת ההוויה.
מעמד האישה
ש: האם מימרות חז"ל לגבי מעמד האישה וקיום מצוותיה הן מפני שהיו גברים?
ת: חלילה! אלא הכל שמימי ברוח הקודש. אגב יש הרבה יותר מימרות לשבחן של נשים ולגנותם של גברים.
מכירת עבירות
ש: מותר למכור עבירות שלי למישהו?
ת: אין דבר כזה.
אישה פוסקת הלכה
ש: האם אישה יכולה לפסוק הלכה בענייני טהרת המשפחה?
ת: כדי לפסוק, יש לדעת. אם יודעת, יכולה לפסוק, אך זה נדיר מאוד. אבל לפסוק מובנו הוא הכרעה בנושא חדש. אך בעניינים ישנים שכבר נפסקו, ודאי אישה יכולה, כמובן אם יודעת, ואכן יש יודעות הלכה בתחום זה (רמ"א יו"ד רמב, יד. פתחי תשובה ח"מ ז סק"ה).
כל המוסיף גורע
ש: מתי אומרים כל המוסיף גורע ומתי אומרים כל המרבה הרי זה משובח?
ת: תלוי אם ההוספה מזיקה מצב אחר. מסילת ישרים פרק כ, משקל החסידות.
פסיקה עצמאית
ש: האם אסור לפסוק נגד דעה של גדולי הדור?
ת: אדרבה מי שבדרגת פוסק חייב לומר את האמת ולא לבטל דעתו. הג"ר משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה יו"ד ג פח). שו"ת משנה הלכות (ח קלז).
יהדות עם חיוך
ש: האם אין מעלה להגיש יהדות עם חיוך כמו בית הלל?
ת: בוודאי, בתנאי שזו באמת יהדות אמיתית על פי ההלכה. ואגב לא הלל הוא שאמר הווי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, אלא שמאי. אבות א טו.
בין אדם לחברו
ש: מה יותר חשוב לחינוך ילד ובמה להשקיע יותר – בין אדם לד' או בין אדם לחברו?
ת: ד' מעדיף יותר מצוות בין אדם לחברו. רא"ש ריש פאה. כי בין אדם לחברו גם כולל בין אדם לד'.
