יום רביעי, א' בחול המועד פסח תשע"ז. צעירים רבים מתארגנים לבילוי של לחופיה של הכנרת, ובהם איתמר אוחנה בנם של שמעון ורחל מקריית שמונה. הירידה לחוף מלווה בשמחת נעורים שופעת לקראת הבילוי לו חיכו ימים לפני.
הכניסה למים עדיין לא בישרה את הבאות, אולם הכל התהפך באחת כאשר מזג האוויר שינה את מבטו, ורוח מזרחית (שׁרקיה) החלה לנשוב בעוצמה. מי שמכיר את האזור יודע שסיכוייו של מי נמצא בתוך המים כאשר הרוח מתחילה לצבור מהירות להישרד, קלושים.
על פי מה שסיפרו עדים למראות, הרוח הפכה את מזרן הים עליו שהו איתמר וחבריו, ואופנוע ים שחלף במקום הציל את אחת הבנות, בעוד חברו של איתמר מצל
יח לחתור אל החוף בכוחותיו האחרונים ולהינצל. על פי עדויות, רוכב האופנוע שב כדי למשוט מן המים את איתמר, אולם הרוח ומצולות הים מקדימים אותו.
…את השתלשלות העניינים מרגע זה אפשר לכתוב כספר אשר בו מתגלים אנשים-מלאכים העושים הכל, ממש הכל כדי למשות מן המים את גופותיהם של איתמר ושני הנעדרים הנוספים.
ההורים והאחים עומדים בראש החץ, יחד עם הדוד מכלוף והאימא-סבתא רחל, ומהווים עוגן המשרה אופטימיות ותקווה אצל כל מי שהיה ולא היה במקום.
דיווחים קצרים באמצעי התקשורת השונים, ובפייסבוק, חושפים את גודל הטרגדיה המתגלגלת מרגע לרגע מיום ליום של חיפושים.
המתח וחוסר האונים במשימה הבלתי אפשרית הזאת הלכו וגברו ככל שהזמן נקף.
…במקום אחר, בקריית שמונה, עצרו תושבים רבים את מהלך שמחת החג ורבים-רבים, ביוזמה ספונטנית נסעו לכנרת כדי להיות, לחבק ולסייע בחיפושים אחר איתמר וחבריו.
וכל אותו זמן, חננאל ואבא שמעון ממשיכים לעדכן ולספר למאזינים ולצופים את קורות אותם ובפיהם רק בקשה אחת: תתפללו, תבואו ותהיו איתנו. המסר הזה שלהיות עם המשפחה התגבר ונעשה למשמעותי יותר, בעיקר אחרי שנמשו גופותיהם של שני הנעדרים: נחמן איטח ולירן כראדי ז"ל.
שלוש משפחות התחילו את ה'מסע' אחר ילדיהם, ורק משפחת אוחנה נותרה על החוף מחה שהכנרת תחזיר את בנה האהוב איתמר הביתה.
"היום אנחנו חוזרים עם איתמר הביתה", אמר כנביא אבא שמעון.
וכך היה. שעות מאוחר יותר נמצאה גופתו של איתמר ז"ל ונמסרה למשפחה.
הלוויה
נקדים ונאמר שלוויה כה גדולה ורבת משתתפים, לא נראתה בעיר זה שנים. זו הייתה לווייתו של איתמר אוחנה ז"ל.
אי אפשר היה להתעלם מיום הזיכרון לחללי צה"ל מבחינת מספר המשתתפים. החל מצות מצודות (קניון נחמיה) ועד לבית העלמין, גדשו מכוניות את שולי הכביש, החנייה וקווי ההפרדה. ההמונים עשו דרכם ברגל כדי לתת כבוד אחרון לאיתמר ז"ל.
הזכות הגדולה של איתמר שהוא הביא לאיחוד לבבות והפלת מחיצות דווקא בימים שאנחנו כה זקוקים להם.
במהלך הלוויה נאמרו דברי תורה ומוסר לזכות נשמתו של איתמר (לא מספידים בחודש ניסן).
רבני העיר הרב צפניה דרורי והרב שלום לוי, ראש העיר הרב ניסים מלכה, ראש הישיבה הרב ישראל קירשטיין, ראש המכינה הקדם צבאית בקצרין בה למד איתמר ז"ל הרב יעיש חנונה, אחיו הבכור של איתמר, חננאל (אדם מיוחד) והדוד מכלוף, איש של חסד שתמך ועמד כחומה בצורה, יחד עם אֵם המשפחה הקשישה רחל מאחורי המשפחה הכואבת.
כ
ל הדוברים ציינו את מעלותיו של איתמר ועל הזכות הגדולה שהביא לאהבת חינם וקרוב לבבות במותו הטראגי.
מכלוף אוחנה הודה במילים חמות לצוללנים של חיל הים, למשטרת ישראל, לכוחות הביטחון וההצלה השונים, משרד הביטחון וביטחון הפנים, למשרד הפנים "אתם לא יודעים עד כמה יש לנו עם חזק ומיוחד. אנחנו גילנו את האנשים הנפלאים שעשו הכל, אבל הכל, כדי להשיב את איתמר למשפחה. תודה לכולם".
תם אבל לא נשלם. מכאן, המשפחה תצטרך לאחות את הפצע הגדול שנפער, אולם, גם להתנחם בעובדה שבנם, היה סוג של מלאך אשר בלכתו קרב לבבות ושבר מחיצות בין תושבי קריית שמונה, וזה לא עניין של מה בכך.
יהי זכרו של איתמר ברוך
ראש העיר ניסים מלכה: "גילינו שוב את קריית שמונה היפה. את האנשים היפים של העיר שלנו". בעקבות הטרגדיה בה איבדנו את בן העיר איתמר אוחנה ביקש ראש העיר למסור תודה לתושבי העיר ולכל האנשים הטובים שסייעו למשפחה בשעתה הקשה. "ליבנו עם משפחת אוחנה שעברה ועוברת ימים קשים מאוד. בשמם של כלל תושבי קריית שמונה והמדינה כולה, אני מחבק את ההורים רחל ושמעון והאחים של איתמר".
ראש העיר הודה לתושבי העיר על רוח ההתנדבות שגילו במהלך כל ימי החיפושים אחר איתמר. "דווקא בימם הקשים שעברו עלינו, גילינו את הערבות ההדדית הכל כך מאפיינת את קריית שמונה ותושביה. הצרה הזו איחדה את העיר כולה. אין בית בעיר בו לא התפללו למציאתו של איתמר. עיר שלמה התגייסה כדי להקל על סבלכם ולחבק את המשפחה בשעתה הקשה".
ראש העיר הוסיף: "גילינו את האנשים היפים של העיר שלנו. את הערכים עליהם גדלנו, את העזרה, התמיכה, הערבות ההדדית, דברים שבימים שבשגרה אנחנו לא שמים אליהם לב. אני קורא לכולנו להמשיך ולהרבות באהבת חינם, לתת ולהעניק מעצמנו לאחרים לא רק בימי שבר וצער אלא גם בימים שבשגרה.
ראש העיר ביקש להודות גם לכוחות הביטחון, למשטרת ישראל, לרשות ניקוז כנרת, לשר הביטחון אביגדור ליברמן והשר לביטחון פנים גלעד ארדן על עזרתם בימים האחרונים ועל כך שנענו בחיוב לכל בקשה שלי ושל המשפחה.
ראש העיר הנחה את עובדי העירייה להמשיך ולתמוך בכם גם בתקופה הקרובה וגם בימים הקשים שלאחר ימי השבעה.
איתמר בנה את אישיותו יום יום, רגע רגע
כך אומר ל"חדשות הגליל" הרב יעיש חנונה ראש המכינה הקדם צבאית בקצרין בה למד איתמר אוחנה ז"ל אשר נספה בכנרת בחול המועד פסח השנה.
"המכינה הקדם צבאית שבקצרין חינכה עשרות תלמידים מקריית שמונה מזה 14 שנה. רובם שרתו שרות משמעותי בצה"ל בשרות קרבי ומשמעותי ויש בניהם המשרתים בשרות משמעותי ביותר ביחידות מובחרות במיוחד.
איתמר הוא אחד מבוגרי קריית שמונה שגם הוא חלם על שרות קרבי ושאף לכמה שיותר גבוה. המיוחד באיתמר שהוא לא בא ממסגרת אחת אלא ממספר מסגרות, עבר כמה בתי ספר והאב שמעון מספר על ועדות חינוכיות שהוא ישב בהם כדי להוכיח את יכולותיו של איתמר ולהילחם בהיפראקטיביות שבו. איתמר היה תזזית אמיתי נפשו לא ידעה מנוח.
כחבר ותיק של המשפחה הייתי מודע לכל השובבות של איתמר והמרץ האין סופי שלו, והנה יום אחד פונה אלי איתמר בהכרזה נחושה כדרכו ופוסק 'אני אצלך במכינה בשנה הבאה!' חייכתי ועניתי בסדר ואז התחלתי להערים עליו קשיים על גבי קשיים על מה שתלמידים צריכים לעבור במכינה. והוא, בחיוך מתוק ענה לי 'מצוין. זה מה שאני רוצה. אל תדאג'.
כחברו של שמעון אביו, שמעתי גם ממנו שהוא מעוניין שאיתמר יהיה במכינה והיה אומר לי 'נו, קח אותו למכינה. אתה תיהנה ממנו ותאהב אותו. יש לו לב ענק'. גם על שמעון אני מערים קשיים והוא משיב לי 'אתה לא יודע מי זה איתמר. הכל קטן עליו', האמת שקצת פחדתי. ממה פחדתי? פחדתי מהחברות ומהקרבה המשפחתית זה שנים, ומזה ש אני בין בית אצל משפחת אוחנה (משפחה מיוחדת, משפחה מלאת אמונה, עברה לא מעט אסונות וגם איבדה בן בצה"ל. ובכולם עמדה באמונה שלמה ביותר. לדבר עם הסבתא רחל זה כשלעצמו שיעור באמונה. השם יאמר די לצרותיהם אמן).
פחדתי שיתערבבו לי הקווים בין חבר למחנך, מתי לוותר ומתי לא לוותר לדוגמה, איתמר רצה להכניס מקרר לחדר שלו. האב היה מוכן לעשות הכל בשביל איתמר ואני סירבתי למרות שאחרים קבלו הייתי חייב להיות קשוח יותר כדי ליצור אמון חינוכי. אך אם אודה על האמת, הופתעתי מהנחישות של איתמר והרצון העז שלו להצליח בתחילת הדרך. לא הורגשה שום תכונה מיוחדת בהתנהגות של איתמר אך לאט לאט התגלתה עוצמתו ויכולותיו החלו להופיע. איתמר התגלה בחור חזק ונחוש שלא מוותר לעצמו, לא נירתע משום פעילות ויש לא מעט אתגרים קשים מאוד ואת כולם עבר בכבוד שראוי לשבח זה מהצד הפיזי והמנטלי ומאידך הצד הרוחני נתן את אותותיו. הפתיל הקצר התחלף באורך רוח, כיבוד ההורים הלך והעצים, הקרבה לחבריו והמעורבות שלו בחברת הנערים, גם היא גדלה. חבל, חבל על אור הנעורים שנגדע והלך מאיתנו בחור כל כך צעיר וכל כך ערכי. יהי זכרו ברוך.
הרב יעיש חנונה ראש המכינה בקצרין.
