'העולם יכול להיות יפה אם לכולם יהיה טוב יותר, חשבה וצדקה. עם תובנה כזו דבר אחד מובטח לך, להצליח. הדרך, הקושי ותחנות המעבר פחות חשובות. בסוף מצליחים.
- בת חן ספרי על עצמך, משהו כמו תעודת זהות מורחבת.
בת חן: "נולדתי ב-1980 להוריי רינה ובני לביא, שניהם מוותיקי העיר, שמאז ועד היום נחשבים לחלק ממעצבי ההיסטוריה התרבותית-חברתית בעיר. אבא איש חינוך נצחי, שהוביל ויזם תכניות חינוכיות רבות, החל מהקמת "מועדון דרור" לנוער בשנות ה-60 בעיר ועד תפקידו כאב קהילה "בקהילה תומכת" ב-18 שנים האחרונות, אמא שלי שגדלה למשפחה ענפה ומוכרת מאוד בעיר (משפחת רביבו), השתלבה בעבודות חינוכיות רבות עד לתפקיד שמילאה בשש שנים האחרונות- מדריכה חברתית בפנימיית הנוער "נהלל", שם הובילה בני נוער מכיתה ז' ועד סיום תיכון", הנה זו דוגמה לגישה. הספירה לא מתחילה ממני, עם כל הכבוד. יש הורים. יש שורשים ומהם הסיפור מתחיל.
- ומה באשר לך?
בת חן ממשיכה ומספרת: "אני אחות שלישית במספר מתוך ארבעה אחים: אחותי הבכורה ליאת כהן-רביב מנכ"לית התכנית הבינלאומית למנהיגות נוער "דילר", מסייעת לי בחיי המקצועיים והאישיים ועוזרת לי לנווט בכל צומת שהגעתי אליו, כיאה לאחות בכורה! אחי הגדול מירן, הוא המודל שלי ל"להיות אדם", תמיד לצידי, בכל מה שאני צריכה ועוברת! ואחרון חביב אחי רון הצעיר והמיוחד, סטודנט למדעי המחשב ודוד למופת לשני ילדיי ולשאר האחיינים במשפחה".
- העבודה עם אנשים, היכן ומתי התחילה?
בת חן: "כבר בבית הספר היסודי "מצודות" בו למדתי, החלו ניצני האהבה שלי להדרכה והנחייה ובכיתה ח' זכיתי והצטרפתי לקבוצת מדריכים צעירים (מד"צים) במתנ"ס העירוני, שהוביל אותה יאיר וקנין והיה חלק גדול ומשמעותי בעיצוב האישיות שלי. בתיכון ("דנציגר") כבר השתתפתי במגוון קורסי הדרכה, ולאחריהם מהר מאוד מצאתי עצמי עומדת מול קבוצות נוער אחרות ומובילה תהליכים קהילתיים- חינוכיים בעיר ובארץ, בכיתה יא' נבחרתי ליו"ר מועצת התלמידים ובשלב הזה כבר היה ברור לי ולכולם במה אבחר לעסוק כשאהיה גדולה".
- את משתחררת מצה"ל ומתחילה את חייך האזרחיים, התלבטויות, חיפוש דרך ומשמעות. מה את עושה באותן שנים?
בת חן: "לאחר שהשתחררתי מצה"ל, מיד פניתי לבית החם שהיה לי בעיר לפני הצבא, המתנ"ס, שם הובלתי וניהלתי קבוצת נוער בפרויקט "אתגרים" של החברה למתנ"סים. עבורי זה היה המשך ישיר לתחום בו עסקתי לפני גיוסי לצבא ולא היה לי רגע של התלבטות, תוך כדי השלמתי את לימודי התואר הראשון שלי והמשכתי לצעוד בביטחון באותה דרך".
- עבודתך עם הנוער חשפה בפנייך עולם של מושגים, רצונות וחוויות של מי שמתבגר במציאות רב ממדית. מה התובנות שלקחת איתך מהעבודה עם הנוער?
בת חן: "עיקר העולם התעסוקתי שלי, עד לסוף שנות השלושים של חיי, נגע בבני נוער, כהמשך טבעי לדרכי. חשיפה לעולם הזה העניקה לי פרספקטיבה רחבה והבנה על עולם הערכים האישי שלי שחיזק את הרצון שלי להמשיך לעבוד עם נוער (ועם אנשים בכלל) ולהיות איתם בשלבים חשובים בחייהם, ללוות, להנחות, להדריך ולתת ממה שיש לי. בהמשך חיי התעסוקתיים נחשפתי לקהלי יעד רבים אחרים וזכיתי ללוות המון נשים וגברים במסע שלהם בחיפוש אחר כיוונים בחיים תוך למידת הערכה עצמית ומסוגלות אישית, בהיותי רכזת אוכלוסיות ייחודיות בתכנית תעסוקה ארצית "רשות מקדמת תעסוקה" במשך כשש שנים".
- בשלב מסוים החלטת התגייסת לשירות בתי הסוהר. מה גרם לך 'להיכנס לכלא' מרצונך החופשי?
בת חן: "בתחילת שנת 2016, תוך כדי הלימודים לתואר שני, התחלתי במיונים לגיוס לשירות בתי-הסוהר, הגעתי לשלב בו חיפשתי אופק תעסוקתי, שקט ובטחון לשנים שיבואו, ובאמת בסיום השנה הצטרפתי לארגון בתפקיד קצינת חינוך, שם חוויתי סוג אחר של קהל יעד שבאופן טבעי, מזמן הזדמנויות מקצועיות ולמידה (בעיקר על עצמי) שונה מאוד מכל מקום עבודה שאי פעם עבדתי בו".
- נדמה לי שבבית הסוהר זה משהו אחר, לא?!
בת חן: "בבית הסוהר אתה מקבל פרופורציות שנוגעות בכל תחום בחייך, דרך חייהם של האסירים. ההבנה המשמעותית ביותר שלי הייתה שאני רוצה להמשיך לעסוק בליווי והנחייה אך בדרכי שלי, וגם להיות קרובה יותר לילדי ולהמשיך להיות משמעותית עבורם, דבר שלא התאפשר לי במהלך השירות, בגלל עומס השעות והריחוק הפיזי מהבית. לאחר שנתיים אינטנסיביות ומאתגרות, ולאחר התלבטויות רבות בקשר לעתידי התעסוקתי והכלכלי, החלטתי לסיים את תפקידי ולצאת לעולם שבו אני מיישמת ומביאה לידי ביטוי את המסע שעברתי, את הניסיון הרב שצברתי והופכת ליזמית צפונית ואמיצה".
התקופה בה שרתה בת חן בבית הסוהר השלים את תמונת הפזל האנושית. נכון, ילדים ונוער זה חשוב, אך לא פחות חשוב לתקן גם אנשים בוגרים, שטעו או לא.
מסתבר, שאין מקריות בחיים ובכל תחנה או חלון אתה לוקח איתך משהו, שבטח תזדקק לו בהמשך המסע שלך.
מכאן הולכת בת חן לעשות משהו אחר, משהו מאתגר. חיי תעסוקה עצמיים. אתה צריך לדאוג להכל בעצמך. המעביד והעובד, חד הם. אתה תדאג לעבודה, אתה תדאג לרווחים ולעתיד שלך.
- ברשותך, נעשה קפיצת דרך, עד ההחלטה שאת רוצה להיות יזמת עצמאית. לא לקחת על עצמך סיכון גדול לצאת ממקום חם ומחבק לעולם הפתוח, ועוד בתור עצמאית?
בת חן: "ההחלטה הצריכה ממני המון מחשבה ויש יגידו "אומץ" לעזוב מקום בטוח וללכת במודע אל הלא נודע. אבל אני ידעתי שאני עושה את הצעד הנכון עבורי, עבור ילדיי ועבור הרצון שלי לעצמאות וליזמות דווקא בקריית-שמונה.
כמו ההחלטה לעזוב את השירות וההתלבטויות שהיא הביאה איתה, כך גם הדרך שאני עוברת עם הקמת ושיווק העסק כיזמית, אני שואלת את עצמי הרבה שאלות שקשורות למקום שאני גרה בו, לגבולות שיש פה או אין פה מבחינת צמיחה כעצמאית וגם שאלות על עצמי, על המטרות שלי ועל הדרך שאצטרך לעבור על מנת להגיע אליהן".
- בת חן, אנחנו חיים במה שמוגדר כ'פריפריה'. נראה לך שיש כאן קהל יעד ל'סחורה' שלך?
בת חן: "להקים עסק בצפון ובקריית-שמונה זה אכן סיכון. האפשרויות כאן לצערי מוגבלות. הצפון הוא חממה שאין כמותה לגידול ילדים, אבל בשלב הזה של חיי אני מבינה שהעובדה שאני כאן משמעותה לשלם מחירים לא קטנים- תעסוקתיים, חברתיים ובכלל בהתפתחות ובאפשרויות המקצועיות. עם זאת, אומר שאני מרגישה פרגון לעסק ולרעיונות שלי בעיר ובסביבתה, אולי זה בזכות ההיכרות שלי עם המון ארגונים ואנשי מפתח ואולי האנרגיה שלי לטובת היזמות וההוכחה לעצמי ולעולם שיש כאן עתיד ושלא צריך לוותר על חלומות, אפילו אם לעיתים הם נראים חסרי סיכוי…. הם אלו שגרמו לי להחליט על הקמת העסק.
בשנים שעבדתי ברשות מקדמת תעסוקה המסר העיקרי שהעברתי לנשים שליוויתי ובקבוצות שהנחתי, היה "אפשר לעשות הכל, הכל אפשרי"! ואני באמת מאמינה במשפט הזה! זה גם המסר שאני מעבירה לילדיי והיזמות שלי היא דוגמא חיה לכך".
- מה השאיפות שלך?, לאן את רוצה להגיע?
בת חן: "לגדול, לצמוח, להוביל, להתפתח ולהמשיך לחייך מבחוץ ומבפנים- אבל את כל אלו לעשות כאן, בעיר שלי שבה גדלתי וממנה צמחתי".
- מה יחשב בעינייך כהצלחה, נניח בעוד חמש-שבע שנים?
בת חן: "הצלחה בעיניי היא קודם כל בתחושה האישית. זה להסתכל על עצמך בראי, ולדעת שאת בדרך הנכונה, שאת הולכת לכיוונים שממלאים אותך ואת שלמה איתם- להאמין בעצמך.
וכמובן להמשיך לתת ייעוץ ארגוני, לכתוב סדנאות ולהיות מעורבת בחייהם של ארגונים רבים ככל האפשר, להמשיך לגעת באנשים ברמה האישית ולגרום להם לראות את היכולות והעוצמות שיש בכל אחד מאיתנו. שואפת שבעוד כמה שנים הדרישה לליווי וסדנאות יגיעו אליי מתוך המלצות וניסיון של מי שכבר שכר את שירותיי, זה יהיה ממש כיף!".
- מה החלום שלך להמשך?
בת חן: "שכל הדברים הטובים שקורים לי וכל האנשים שאני אוהבת ימשיכו להיות סביבי, הם נותנים לי הרבה כוח- כך אוכל להגשים את כל החלומות שלי ויש לי לא מעט…".
נציין שבקרוב פותחת בת חן סדנא לקהל הרחב שמיועדת לנשים מהעיר ומהסביבה, שתעסוק בנושאים חשובים במציאות שלנו היום (תקשורת בין אישית, חזון, העצמה, ניהול זמן, חשיבה חיובית ועוד…) ותעניק כלים לחיים למשתתפות.
בת חן: "אני מזמינה את כולן באהבה לעקוב אחרי הפרסום שיצא בקרוב ולהירשם. מאחלת שנה טובה ויצירתית לכולם".
עוד בת קריית שמונה אשר לא מוכנה לנתק את שורשיה מבית הגידול המיוחד שנקרא קריית שמונה.
"אם לעבוד קשה ולהצליח, אז רק בקריית שמונה", אומרת בת חן, והיא יודעת מה היא אומרת.
בהצלחה.
