החלטנו לא להשתתף השבוע בנשף ה'שלג', ה'שלגיה' והסבבה, ולהיצמד לנושא הכי חשוב והכי מטריד. הקורונה וסכנותיה.
המאמץ לצעוד נגד הזרם אינו קל ודורש כוחות נפש לא מעטים, אולם לא נרפה.
אנחנו מביאים כאן שיחה-ריאיון עם יו"ר וועד ההורים המרכזי גולן בוכריס, אב לילדים, ובעל נאמן שחלה בקורונה בערב ראש השנה.
גולן חש חובה מוסרית עמוקה לשתף אותנו בחוויה האישית שהוא עובר מאז וההשלכות על מעגל חייו והסובבים אותו.
אנו מוצאים לנכון להודות לו כבר כאן ועכשיו על היותו 'נחשון' המביא את סיפורו בידיים נקיות ומתוך רצון ותקווה שיש בהם להציל, ולוּ נפש אחת.
גולן בוכריס: "את ראש השנה תכננו לעשות עם הסבא והסבתא. החלטנו, הגיסים והגיסות, שכולם עושים בדיקות קורונה לפני ההגעה.
שעות לפני שיצאנו להתארח אצל חמי וחמותי, קיבלתי תשובה חיובית" פותח גולן את סיפורו.
גולן: "התשובה שקיבלנו טרפה את הקלפים ונאלצנו להישאר "לחגוג" בבית. נכנסתי לבידוד ללא תסמינים כאשר במהלך החג אני, אשתי ושניים מילדיי פיתחנו תסמינים, בדיקות מהירות הראו תשובה חיובית.
כך יצא שנכנסנו כולנו לבידוד ביתי. התסמינים של הקורונה לא קלים בכלל, הצמרמורות עותקות ממך את נשימתך, הכאבים לא ניתנים לתיאור.
למזלנו הקהילה הצעירה בעיר וחברים טובים נוספים דאגו שלא יחסר לנו דבר ועברנו את הבידוד בשלום.
בערב סוכות קיבלנו תעודות מחלים", כך חשב גולן, אולם מה שקרה בהמשך היה שונה וכואב.
מורדם ומונשם
גולן: "שבועיים לאחר מכן התחיל הסיפור שאני סוחב עד היום.
זה התחיל בהרגשה לא טובה, פנייה לקופ"ח, מיון, אשפוז. בדיקות דם מזהות דלקת, עמוק בגרון, נכנס לניתוח של ניקוז הדלקת ואז מתברר שהמצב חמור בהרבה, הרופאים מחליטים להרדים ולהנשים, וכך אני תלוי בין שמיים לארץ ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים.
התפילות של אשתי ושל הציבור פעלו בשמים ויצאתי משם לאחר שבוע".
גולן חשב שהקשה מאחוריו, אלא כאשר ניסה לחזור לשגרת חייו התחוור לו ש'זה לא מה שהיה פעם'.
"כשהשתחררתי מבית החולים התחיל המאמץ הגדול לחזור לעצמי. אתה מפורק, שבר כלי, לא יכול לעמוד, לשבת, לאכול, ללכת.
כל פעולה כרוכה במאמץ של טיפוס האוורסט.
היום ארבעה חודשים אחרי, אני עדיין סוחב בעיות לא פשוטות. מטופל במרכז השיקום הרב תחומי (משר"ת) בצומת כח, (אנצל את ההזדמנות להודות להם על טיפול מקצועי ומסור שאני ושאר המטופלים זוכים לו באהבה)".
גולן: "כבר היום, עוד לפני הגל הנוכחי מטפלים הפיזיותרפיסטים במשר"ת בקבוצות של מחלימי קורונה בו זמנית. אלו שמשווים בין הקורונה לשפעת עושים טעות מרה.
מרבית סובלי פוסט הקורונה שנמצאים איתי במרכז השיקום מתקשים ללכת שש דקות רצופות, מתקשים לנשום, מתקשים להרים ידיים, סוחבים בעיות קוגניטיביות, בעיות זיכרון, בעיות ריכוז, בעיות שינה… אנחנו מדברים על תלמידים אז עכשיו התחילו עם תסמונת הפימס, להוסיף?!
גולן: "בימים אלו אני מטופל שלוש פעמים בשבוע במשר"ת, הפסקתי לעבוד, ואני מקדיש את מירב הזמן להחזיר לעצמי את היכולות שהיו לי טרם הקורונה.
נכון להיום מבינים שאין מלך בישראל, אין מי שייקח אחריות על הילדים, על החינוך, על הבריאות. הכל שאלה של עלות בלי להתייחס לתועלת.
החזרת השגרה לבתי הספר חשובה, בריאותם של התלמידים חשובה לא פחות.
ההחלטה על המתווה החדש, בניגוד לקביעת ארגון רופאי הילדים, היא טעות שעלולה להביא עוד אלפי חולים וחס וחלילה גם חללים.
בבתי החולים נפתחות מחלקות קורונה נוספות, מבטלים ניתוחים וזה עוד לפני ההשפעה של חצי מיליון החיוביים מהשבוע האחרון. נקווה שלא נגיע לכאוס בריאותי".
…ואז הגיעה יפה בן דוד
האמת היא ש'סגרנו' על הריאיון לפני שמזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד זרקה את הפצצה והודיעה למורים לא להגיע לבתי הספר. אולם אחרי שזה קרה, לא רק ששמחנו, אלא כיבדנו את אומץ ליבה וראייתה את המציאות כחלק מהריאיון.
גולן: "למזלנו, יפה בן דוד התגלתה הפעם כמבוגר האחראי וניסתה להציל את הממשלה הזו מידי עצמה.
חבל שבית המשפט לא נתן משקל מספיק לבריאותם של התלמידים. יש תחושה שהיוצרות התהפכו והיום העבודה חשובה יותר מהבית והילדים, קדושת השיגרה גוברת על קדושת החיים.
אף אחד לא רוצה לראות ילדים חולים, אף אחד לא רוצה לטפל בילד עם פוסט קורונה".
גולן כועס, ויותר מכך לא מבין את ההיגיון של מנהלי המשבר.
גולן: "התחלנו עם בידוד של שבועיים ירדנו לעשרה ימים, חמישה ימים ועכשיו בלי בידודים בכלל… ההחלטות מתקבלות משיקולי עלות של ימי הבידוד ולא משיקולים רפואיים.
ע"פ המחקרים האחרונים, 20% ממחלימֵי הקורונה יסחבו תסמיני פוסט קורונה, במספרים גדולים מדובר על מסה קריטית שיכולה להכריע את המערכת, זאת בנוסף לנזק כלכלי עצום".
הורים וילדים יקרים
- לסיום גולן, תרצה לומר דבר מה להורי התלמידים?
גולן בוכריס יו"ר הנהגת ההורים המרכזית: "אני פונה להורים ואומר: חומר לימודי ניתן להשלים, עם העבודה ניתן להסתדר, אבל, אם חס וחלילה הילדים יחלו לא תסלחו לעצמכם.
אם הילד יידבק וחס וחלילה ידביק את סבא/סבתא לא תסלחו לעצמכם.
קחו אחריות, תשאירו את הילדים בבית, תבחנו את המצב בעוד מספר ימים ותחליטו. את הילדים שלנו אנחנו משאירים בבית.
והכי חשוב שימרו על עצמכם ועל בני המשפחות שלכם.
שבת שלום".
