הכתבה הזאת באה כדי לבדוק ולהתריע על מסוכנות חומרי האמוניה המצויים באזור התעשייה הדרומי של קריית שמונה בכמויות של עשרות טונות.
אין בכוונת הנכתב כאן ליצור פחד או פניקה, וגם לא פגיעה כלשהי בתעשייה התלויה בחומר מסוכן זה.
כזכור, במלחמת לבנון השנייה נורו כאלף טילי קטיושה לעבר קריית שמונה. אחד מן הטילים פגע במיכל אמוניה וכתוצאה מכך דלף החומר המסוכן לחלל האוויר. הודות לפעולה מהירה של כוחות ההצלה והכיבוי, נמנעה פגיעה בבני אדם באופן שהיה מסכן אותם.
בשנת 2008 שיגר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, האלוף במיל, שי אביטל מכתב מאוד קשה על המסוכנות הקיימת כתוצאה מהמצאות חומר האמוניה באזור התעשייה.
נציין, שעל אף שהמכתב יצא בהתייחסות למתחם העסקים שהלך ונבנה באזור, כתבה זו לא מתייחסת למתחם, אלא ובעיקר לעשרות אלפי התושבים החיים ועובדים ברדיוס של מספר קילומטרים ממקום הימצאם של החומרים המסוכנים, קריית שמונה, קיבוצים, מושבים ומושבות.
האמוניה משמשת לתעשיית הקירור, ובמצבים מיוחדים כאשר היא נמצאת ללא בקרה ובמגע עם האוויר היא מסוכנת לאדם.
ההתייחסות שלנו אינה לימי שיגרה ולתקלות שעלולות לקרות עקב תאונה או פגיעה במיכלים במצבי שקט ושלום. המצבור הגדול מאוד של החומר הזה עלול להפוך לפצצה מתקתקת בשני מצבים: פגיעה רב נקודתית במיכלים או בקיעתם בשל רעידת אדמה חזקה שעלולה להתרחש. שתי הנחות העבודה הללו סבירות ביותר באזורנו ולצערנו, הם מוחשיים. ההסתברות שתפרוץ מלחמה או/ורעידת אדמה, גבוהים, שוב לצערנו.
נחזור למכתבו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אל הגורמים השונים באזור.
"זהו מהלך חסר אחריות בכל הקשור לחיי אדם. הקמת המתקן במקום זה עלולה לגרום לפגיעה קשה בחיי אדם בשגרה, עקב תאונות או רעידות אדמה, או עקב אירועי טרור ופגיעה של טילים במתקן בקרית שמונה, סיטואציה המוכרת היטב בסביבה זו". אביטל ממשיך וכותב כיצד היו מתייחסים הגורמים השונים אם במקום כמות האמוניה היה מדובר בחומר נפץ.
לפני מספר שבועות העלה סגן ראש העיר יגאל בוזגלו את הנושא בקריאת ביניים במועצת העיר של קריית שמונה, בהקשר אחר לגמרי. אולם, מהרגע שהדברים נאמרו ועל פי דבריו של בוזגלו המצב גם היום לא בטוח לגמרי, מצאנו חובה להתייחס לנושא, כיח הדברים נוגעים לחיינו.
סגן רה"ע בוזגלו פנה לשר להגנת הסביבה בעניין והשר השיב לו במכתב, ובין היתר כותב השר גלעד ארדן את הדברים הבאים: "המיגון במפעלים הסמוכים למרכז המסחרי בוצע על פי מפרט שהוכן ע"י גורם מקצועי מומחה בחומרים מסוכנים, שאושר ע"י גורמי המקצוע במשרדי. התוכנית שהוגשה נבדקה אף היא מקצועית ואושרה במשרד. השימוש במונח "מיגון" מתייחס למצב שבו בעת תקלה או דליפה במערכת האמוניה הפיזור של החומר יעשה באופן שיצמצם את הסיכון לאוכלוסיה מסביב. מקצועית, אין אפשרות לבנות "בונקרים" מסביב למיכלים שכן הדבר יגרום לסכנת פיצוץ בתוך החדר".
השר ארדן מציין שמאז שהייתה פניה בעניין האמוניה נעשו מספר פעולות כדי לצמצם את הסכנה "אכן התקיים סיור של נציגי המשרד עם גורמי המקצוע, שתכננו את הפתרונות למיגון ב-28.12.11, על מנת לאשר את העבודה שנעשתה. בסיור הועלו ע"י גורמי המקצוע ממשרדי מס' השגות והערות לגבי המיגון שבוצע, המהוות תוספת לתוכנית שאושרה והדורשות השלמה (בעקבות שינויים שנערכו מאז אישור התוכנית). כמו כן נדרשה גם הכנת נוהל חירום למקרה של אירוע חומ"ס".
סגן רה"ע יגאל בוזגלו אמר השבוע "לכל אורך שנות פעילותי הציבורית אני פועל למגר את הסכנה שטמונה בפצצה המתקתקת הזו שנקראת מיכלי האמוניה באזור התעשייה בתוך העיר קריית שמונה. בשנה האחרונה שאני בתפקיד יותר משפיע, אני פועל מול המשרד הממשלתי שזהו תחום אחריותו. אגב, אני מברך על פתיחת ביג, מה שאני דורש בצורה חד משמעית שיעבדו על פי ההנחיות של השר גלעד ארדן, המנוסחות בצורה ברורה בתשובה למכתבי, ושימגנו את מיכלי האמוניה המסוכנים לפי ההנחיות, הם לא עושים לנו טובה. אם חס וחלילה יקרה פה אסון אז אולי הם יבינו?".
שוחחנו עם משה שליט האחראי על הגנת הסביבה במועצה האזורית הגליל העליון שבתחום שיפוטה נמצאים המפעלים.
משה מספר על מקרה בו נפגע צינור האמוניה במלחמת לבנון השניה: "במלחמת לבנון השנייה נפגע צינור אמוניה ורוח צפון מערבית חזקה לקחה את האמוניה לאזור כיבוי אש. אנשים פונו לבית חולים כי חשבו שהם נפגעו מהאמוניה. עמדתי במרחק של מטרים בודדים מהמקום עם מסכה, והורדתי אותה. האנשים חושבים פסיכולוגית כאשר הם שומעים על אירוע מסוג זה.
משה שליט "מאז מלחמת לבנון השנייה השתנו כאן המון דברים. תיאורטית, אם חלילה כל הכמות של האמוניה שיש הייתה עולה לאוויר והייתה באה רוח דרומית קלילה ולוקחת אותה מעל קריית שמונה זה נשמע מפחיד. אבל, אין שום סיכוי בעולם שתרחיש כזה יקרה", אומר שליט.
ומסביר "המערכת מחולקת ולא מדובר במערכת אחת סגורה. בעקבות המלחמה הכריחו את המפעלים לנהוג לפי מקטעים, כלומר, לפצל ולחלק את כמויות האמוניה לקטעים מבודדים העומדים בפני עצמם. יש ברזים אוטומטיים החוסמים את הכמויות המחולקות. המערכות נמצאות בחללים סגורים הדבר מונע התפשטות מהירה. המצב הזה מאפשר לכבאים להרים מסך מים המפרק את האמוניה ולא נותן לו לצאת לאוויר. בעבר היו מספר אירועים נקודתיים שהשתלטו עליהם היטב".
– משה, הסכנה הממשית היא כאשר תהיה כאן קטסטרופה כתוצאה מפגיעה רב מערכתית בכל המיכלים. מה קורה אז?
משה: "גם אם יפגעו שלושה מקטעים יחד, הדליפה תהיה בכמויות של עשרות קילוגרמים של אמוניה שאינם מהווים סכנה הודות לאמצעים הפועלים אוטומטית כמו ברזים וסנקרים. המפעלים ביצעו פעולות נוספות ווידאו סגירת המיכלים, כאשר יש פגיעה באמצעים אוטומטיים, הפעולות האלה מאטות את הדליפה ומאפשרות תגובה מהירה של כוחות כיבוי האש".
– משה, אם הייתי מבקש ממך לדרג את רמת הסכנה היום כתוצאה מפגיעה במיכלי האמוניה בין 1 ל-10, היכן היית אומר שאנחנו נמצאים?
משה: "2", אומר משה.
מהשיחה עם משה שליט עולָה תמונה שיש בה כדי להרגיע, לכאורה. אולם, ניסיון החיים שלנו מלמד לא אחת, שגם כאשר אנשי מקצוע מעולים עושים באמת את כל הנדרש על פי אמות המידה המחמירות ביותר, ומכסים את מגוון האפשרויות, בפועל קורה הדבר שעליו לא חשבו ואותו לא לקחו בחשבון. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות.
לסיום אני שואל את משה אם הוא ישן בשקט עם הידיעה שיש מיכלי אמוניה באזור התעשייה.
משה: "אילו יכולנו להוציא מאזור התעשייה את מיכלי האמוניה, את חוות הגז ואת חומרי ההדברה, התמונה הייתה אחרת. אבל אני רוצה להזכיר לך שגם תחנות הדלק מסוכנים מבחינת פגיעה, אז מה אין תחנות דלק?!
השאלה החשובה היא מה הפעולות הננקטות מול הנתונים הללו, מה עשו הרשויות כדי לאבטח את המתקנים ואת שלומו של הציבור. בשאלות האלה אני יכול לומר שכל הנדרש נעשה בקפידה, הרבה בזכות מתחם 'ביג'. המצב היום הרבה יותר בטוח ממה שהיה במלחמת לבנון השנייה", אומר משה שליט מחזיק תיק הגנת הסביבה במועצה האזורית הגליל העליון.
טפסר חנניה דני מפקד כוחות ההצלה והכיבוי בגליל ובגולן נשמע גם הוא רגוע.
– האם הלקחים ממלחמת לבנון השנייה יושמו? אתה רגוע?
טפסר דני חנניה: "בעצה אחת עם המשרד להגנת הסביבה עשינו את כל הדרוש. לומר שאני רגוע לגמרי?, לא. אבל אני יכול לומר שמה שעשינו באזור התעשייה הדרומי בנושא האמוניה, הוא בסטנדרטים שאיני מכיר בעולם. כל הנחיה, בקשה או דרישה שלנו, מולאו עד תום".
– מה אם מתרחשת קטסטרופה כתוצאה מירי ופגיעה של טילים?
טפסר חנניה: "בעקבות הלקחים של מלחמת לבנון השנייה, כל המפעלים ללא יוצא מן הכלל ביצעו את הנחיותינו. עשינו את כל הנדרש במיגון ובישום ההנחיות. אני רוצה לציין שפעלנו בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף".
המשרד להגנת הסביבה אומר בעקבות פניית "חדשות הגליל" את הדברים הבאים: "מצבורי האמוניה בקרית שמונה. בעקבות הליכים משפטיים והליך גישור, נערך סקר סיכונים והוכנה תוכנית בה המפעלים הונחו לבצע מגונים במערכות האמוניה שיצמצמו את הסיכון לטווח שמתחת ל-100 מטר. ההנחיות בוצעו והסיכון צומצם".
נראה, שעד שלא ימצא החומר שיקרר בטמפרטורות נמוכות מאוד ומחירו יהיה כלכלי, התעשייה תמשיך להשתמש באמוניה. כל הדוברים, על אף הביטחון שהפגינו, הם גם דאגו לסייג את דבריהם שלא מדובר בביטחון מוחלט של 100%.
תושבי קריית שמונה והאזור יצטרכו להמשיך ולסמוך על יושרם ומקצועיותם של כל המעורבים, ויחד עם זאת להתפלל (מי שמתפלל) שחלילה לא יתרחש תסריט שעליו לא חשב אף אחד. יהי רצון.
