נתחיל מבראשית… מיד אחרי רצח נחשון וקסמן הי"ד וניר פורז הי"ד, שנפל בקרב על שחרורו, הורה יצחק רבין, ראש הממשלה ושר הביטחון בעת החטיפה להקים בית כנסת על שמם בצמוד לבית החייל, ואכן כך נעשה.
הדבר התרחש לפני שלושים ואחת שנים. הכל התנהל על מי מנוחות, הרב רפאל סבתי 'קיבל את המפתחות' לנהל את התפילות והשיעורים בבית הכנסת., ומאז, הרב משמש כשליח ציבור, מעביר שיעורי תורה מגוונים והשיא, 'הסליחות' ותפילות הימים הנוראים ויום הכיפורים.
במהלך המלחמה, התחוור לרב שאינו רצוי עוד, ולמעשה התבקש לקחת את השייך לו ולפנות את בית הכנסת…
במשך החודשים הללו הגיעו פניות רבות של מתפללים, גברים ונשים שביקשו לדעת מה פשר הדבר.
הרב סבתי שנפגע עד עמקי נשמתו מהיחס ומההחלטה לפנות את בית הכנסת, לא היה מוכן לדבר על כך…
…השבוע עם חזרתו של העיתון לפעילות, יצאנו לברר מה התרחש שהנהלת בית החייל נהגה באופן הפוגע במאות תושבים וחיילים שבית הכנסת ע"ש נחשון וקסמן וניר פורז ז"ל הנקרא על שמם נותר יתום…
הגענו לדוד מלכין מנהל בית החייל בזמן הקמתו, וסיפרנו לו על המקרה: "אני המום לשמוע את מה שאתה מספר לי… אתה בטוח שהפסיקו את פעילותו של הרב סבתי הצדיק ובית הכנסת אינו פועל?! קשה לי להאמין".
- איך זה התחיל?
"אחרי שנחשון וקסמן נרצח וניר פורז ז"ל נפל בניסיון החילוץ, הורה יצחק רבין ז"ל להוסיף את המבנה בצמוד לבית החייל כבית כנסת על שמם של הקדושים האלה. כמנהל בית החייל אז, ליוויתי את כל התהליך, ובית הכנסת הביא שמחה להורים שלהם".
- מה הייתה המטרה בהקמת בית הכנסת?
"שיהיה בית קדוש לזיכרם, שיהיה שוקק חיים, שיהיו תפילות ושיעורי תורה. שהמקום יהיה פעיל, ואכן זה מה שהיה לאורך שנים".
- מי היו השותפים?
"יהודים מצרפת. ד"ר ג'יל טייב ז"ל היה הרוח החיה ודאג לתרומות מכובדות וליווה את המקום שנים. גם חניתה אטיאס ז"ל פעלה רבות, במיוחד עבור קיומו של בית הכנסת".
- לסיום, מה אתה חש היום?
דוד מלכין מנהל בית החייל, לשעבר "ראשית, אני מתבייש. לא האמנתי שדבר כזה יקרה דווקא בקריית שמונה ודווקא כלפי בית כנסת שכולו היה קדושה ואהבה, המון בזכות הרב רפאל סבתי. שנית, אני מקווה שהאחראיים יתעשתו ויבינו שהפגיעה היא בהמון אנשים יקרים שראו בבית הכנסת הנצחה חיה ונושמת על ידי לימוד תורה תפילות בציבור ועוד, ושאינם עוד: יצחק רבין ז"ל, הוריו של נחשון וקסמן ז"ל, ד"ר ג'יל טייב ז"ל נשיא ארגון א.ס.י צרפת, חניתה אטיאס ז"ל ועוד רבים וטובים, וכמובן הוועד למען החייל היקר לכולנו".
ראויה לציון העובדה שהנוהל החדש הוא: המעוניין להתפלל, יתקשר למספר טלפון הנמצא על דלת בית הכנסת הסגור, יגיע לדלפק ויקבל מפתח לבית הכנסת.
הטענה ש'בית הכנסת לא נסגר' היא פוגענית ומבישה היות ויהודים מתפללים במניין (עשרה גברים, לפחות), ולכן הסידור החדש גם מעליב וגם לא ראלי…
אולי בית הכנסת 'פתוח' לשיטת ההנהלה, אך בפועל הוא אטום בפני המתפללים והרב רפאל סבתי.
עצוב.
נציין, כמעט מכל התלונות עולה התמיהה, מדוע עשו כך למקום שהיה שוקק חיים במתפללים ולומדים?!
נדגיש, שבמהלך כל השנים הללו (31 שנה) הרב רפאל סבתי נמצא ופועל בהתנדבות מלאה: תפילות בימי חול, שבתות וחגים, שיעורי תורה קבועים וחודש הסליחות והרחמים שמשך אליו מאות בני נוער ומבוגרים ערב-ערב. ואפילו הרב לא בחל בשטיפת בית הכנסת וניקיונו. זה הרב רפאל סבתי.
הרב סרב לשתף פעולה עם הכתבה והחומרים נלקטו ונאספו מתוך מעורבות והיכרותו של הכותב את בית הכנסת ובית החייל.
נזכיר שקירות בית הכנסת מעוטרים בהקדשות ובתשורות אין ספור הכתובות בשפה הצרפתית.
רבים וטובים הובילו את הפעילות וכמובן הוועד למען החייל שיקר לליבנו.
תגובת הוועד למען החייל "בראשית הדברים נבקש להדגיש, בית הכנסת ע"ש נחשן וקסמן וניר פורז ז"ל אשר הינו חלק מבית החייל ע"ש יצחק רבין ז"ל שבקריית שמונה, מעולם לא נסגר ולא הפסיק את פעילותו.
בית הכנסת הוקם בראש ובראשונה מתוך מטרה לשרת ולתת מענה לחיילים המתארחים במקום. האגודה למען החייל רואה בתושבי קריית שמונה שותפים טבעיים לדרך.
מאז הקמתו משמש בית הכנסת גם את תושבי העיר, אשר מתקבלים בו בחום ומוזמנים להשתתף בתפילות ובאירועים המתקיימים בו.
כיום, לצורכי שמירה על ביטחונם ופרטיותם של המתארחים והמבקרים, נדרש כל אדם המעוניין להיכנס לתפילה לתאם מראש את הגעתו בטלפון שמספרו מופיע על דלת הכניסה לבית הכנסת, או לחלופין לגשת לדלפק הקבלה בבית החייל ולקבל מפתח ולהחזירו בתום השימוש.
מהטעמים שפורטו, על כל אדם המעוניין להיכנס לתפילה לתאם מראש את הגעתו בטלפון שמספרו מופיע על דלת הכניסה לבית הכנסת, או לחלופין לגשת לדלפק הקבלה בבית החייל ולקבל מפתח ולהחזירו בתום השימוש".
כתב וצילם: הרצל בן אשר.
