הכהנים נחשבים למשרתי האל ולאנשים קדושים, ולכן ניתנו להם עוד מספר מצוות ואיסורים נוספים מאשר שאר היהודים "הרגילים". מצד אחד, עצם היותם מיוחסים, מעמיד אותם בסיטואציות לא נעימות כמו האיסור להתחתן עם גרושה ואף כניסה לבית קברות או להיטמא למת. אך מצד שני זו מעין פריווילגיה, שכן הכהן מברך את כולם מדי תפילת שחרית ובמוספים, עולה ראשון לתורה וזוכה לכבוד רב.
יחודו של הכהן אינו מתבטא רק בתעודת הזהות אלא בעובדה כי הוא אמור לעבוד את עבודת הקודש בבית המקדש, ולכן הקדוש ברוך הוא אסור עליו להיטמא למתים "כמו שנכתב בפרשת השבוע "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים …. לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו", בהמשך הפרשה רואים כי מדובר לכל האנשים מלבד קרובים מדרגה ראשונה, ולכן הכהן יכול להיטמא למת קרוב בדרגה ראשונה בלבד (אבא, אמא, אח, אחות, בן, בת, אישהבעל), מה שאומר שאסור להשתתף בלוויות של סבא, סבתא, דודים וכמובן שלא מכרים וחברים.
הטעם לכך הוא שמאחר ובשעת פטירת האדם מהעולם, מסתלקת נשמתו הקדושה, והגוף שהיה משכן לנשמה נשאר לבד ללא הנשמה.
לאחר הפטירה הגוף עצמו נשאר כלי ריק ללא טיפת קדושה ומטמא את כל הנוגעים בו. מאחר ונסתלקה הקדושה הרוחנית שעל גוף האדם, מתקבצים כוחות הטומאה על גופו, ולכן אסרה התורה לכהנים להתקרב למתים, כדי שלא יקבלו מהטומאה השוכנת עליהם.
צריך לשים ולב ולהבין כי לא מדובר בכוחות טומאה שפוגעים בכהנים בלבד, אלא זו טומאת מת שבמידה ותשרה על הכהן אינו יוכל להיכנס לבית המקדש לכשייבנה. אמנם היום אין לנו בית מקדש, אבל עדיין אסור להם לחלל ולטמא את קדושת הכהן.
אור החיים הקדוש, ר' חיים בן עטר שחי לפני 250 שנה, כתב שנשמת היהודי מאוד קדושה. מאחר שהגוף היה נרתיק לנשמה במשך פרק זמן, כשהנשמה הייתה בתוכו נשארו עדיין כמה מניצוצות הקדושה בגוף, ואז כוחות הטומאה רוצים לינוק ולקבל את הכח הזה. כל עוד הנשמה נמצאת בגוף, הם לא יכולים להשתלט, אבל כשהנשמה יוצאת, הם יונקים. זה שייך רק ליהודים. לכן מותר לכהנים להיכנס לבית קברות של גויים מצד הדין, אם כי יש שמחמירים. כוחות הטומאה לא נמצאים שם בהיקפים גבוהים.
הרב זמיר כהן מביא בספרו 'המהפך' דבר מאוד מעניין: מצאו גן מיוחד שיש רק לכהנים, וראו שהוא החל לפני כ-3,300 שנה, מה שמראה שלכל הכהנים יש מוצא ממקור אחד, ולכן על כל כהן לדעת שורש משפחתו ושורש נשמתו עברו מדור לדור, עד עצם היום הזה.
סיפור (אמיתי) לשבת
אחד מהאחים רייכמן מגדולי קבלני העפר של ישראל, נפטר בקיץ האחרון והותיר אחריו מיליארד דולר.
הוא השאיר שתי צוואות והורה שהאחת תפתח מיד לאחר מותו והשנייה רק אחרי השלושים.
בין ההנחיות שרשם בצוואה הראשונה הייתה בקשה שהוא ייטמן עם זוג גרביים מסוים שהוא רחש להם חיבה. ילדיו מיהרו להביא את הגרביים לחברה קדישא וביקשו לקוברו עם הגרביים.
בחברה קדישא סירבו לבקשה, והזכירו למשפחה שזה בניגוד להלכה.
בני המשפחה התחננו והסבירו כי אביהם היה אדם אדוק ומלומד,
ובוודאי הייתה לו סיבה טובה לבקשתו האחרונה. אבל בחברה קדישא עמדו בתקיפות בסירובם.
בזעם פנתה המשפחה לבית-הדין הרבני. והרבי הסביר להם בעדינות: 'למרות שאביכם השאיר את בקשתו בהיותו עדיין בעולמנו, הרי שעתה, כשהוא בעולם שכולו אמת, הוא מבין שזה אך לטובתו שייטמן בעפר ללא הגרביים'.
וכך נקבר מר רייכמן ללא הגרביים.
לאחר השלושים נפתחה הצוואה השנייה, ונאמר בה בערך כך: 'ילדיי היקרים, נכון לעכשיו בוודאי קברתם אותי ללא הגרביים לרגליי. אני רוצה שאתם באמת תבינו ותטמיעו, לאדם יכולים להיות מיליארד דולרים, אבל בסוף, הוא לא יכול לקחת איתו לקבר, אפילו זוג גרביים'.
שאל את הרב
שאלה:
לאחרונה התחלתי לגלות עניין בנומרולוגיה, רייקי ושאר תורות שיכולות לעזור לנו בחיים, ע"י ניתוח מספרים, תאריכים, שמות וכו'. רציתי לדעת בבקשה, מה ההלכה אומרת לגבי זה והאם זה בכלל מותר?
תשובה:
אסור להתעסק בדברים אלו בשום פנים, וגם אם כוונתו להועיל. ויש גם כמה מאותם שיטות/תורות שיש בהם סכנה של עבודה זרה.
הרב רפאל סבתי
