בדרך כלל בני האדם לא נוטים להביע דעה כלפי נושאים בהם אינם בקיאים, או לפחות מכירים בצורה בינונית. בתור נער חרדי אני מגלה פעם אחר פעם כי הציבור הישראלי מגבש דעה על ציבור החרדים בישראל מבלי להכיר אותם כלל. לפני שהתחלתי את הכתבה, פניתי למספר אנשים בצורה רנדומלית כדי לשמוע ולהבין איך הם מגדירים את הישות החרדית, ומה דעתם על הקהילה בחרדית בארץ. התוצאות לא היו ממש מפתיעות שכן כמעט כולם ענו בפה אחד: "חרדי" פירושו אדם ששומר על הדת, לובש "שחור", לומד כל היום תורה, לא עושה צבא ולא משרת כלל וכלל את מדינת ישראל. עם זאת חלקם הוסיפו ואמרו ש"בסך הכללי אנשים טובים".
שמעתי את הדברים, התעניינתי, האזנתי והקשבתי. אך כשאני חושב על התואר "חרדי", אני מפרש אותו ממש בשונה מהפירוש של הנסקרים. בראשית כל אומר, שאם נתבונן בפירוש המילה עצמה, נבין שמחשבת הציבור היא מוטעית על עצם כך שהתואר לא קשור לפירושו. ואבהיר את עצמי: "חרדי" פירושו המילולי: אדם חרד. מה הפירוש חרד? אדם שחרד לדבר ה'. מאמין בקדוש ברוך הוא וירא ממצותיו, עושה את כל הצווים שבתורה מתוך יראת כבוד למי שאמר "והיה העולם". ולדעתי זוהי ההגדרה הטובה ביותר למילה חרדי. ולמה אני מדגיש "לדעתי"?, אני בתור תושב קרית שמונה שלומד בישיבה בבני ברק בשנים האחרונות, אני רואה את שני צדדי המטבע. אני רואה את הקהילה החרדית מכוון שאני חי איתם. אני מגדיר אותם בתור אנשים שמתאווים לעשות חסד עם הבריות, אנשים שדוגלים בערכים יהודים אותם ינקו מאבותינו הקדושים, אנשים שבאמת, אבל באמת פיהם וליבם שווים. במקרים של פיגוע (לא עלינו), או תאונה חמורה, מיהם הראשונים שתראו על מסכי הטלוויזיה מגיעים לזירת האירוע? מיהם אלו שמגישים את העזרה הראשונה לאנשים הפצועים בהתנדבות ובחינם אין כסף? אלו הם הארגונים שנוסדו ועד היום מושתתים על החסד, אם זה ארגון "הצלה" או ארגון "זק"א" שמונה היום למעלה משלושת אלפים מתנדבים. נתון שאולי יפתיע אחרים – בני ברק מונה כלמעלה מ-2000 (!) גמחי"ם (גמ"ח ראשי תיבות – גמילות חסדים) מכל הסוגים: גמ"ח תרופות, בגדים, מטרנה, סיוע לילד ולאם, גמ"ח כספי ועוד אין ספור גמחי"ם מכל הסוגים. אך בכל זאת יש אנשים ואני מדגיש "לא חרדים", שיש להם זקן וכיפה שחורה עם חליפה ארוכה ופאות עד הרגליים, והם אנשים לא תרבותיים כלל וכלל. אז מה? זה אומר שהם חרדים? כיפה עולה עשרה שקלים לכל הפחות וזקן הוא מתנת הבורא. זה כבר עושה את אותו אדם חרדי? הקומץ הקטן הזה עושה חילול השם בכל מקום – ברחוב, בתקשורת ובכל מקום שהורס את תדמיתם של מאות אלפים אחרים. לעומתם, לא חסר צדיקים. אקח לדוגמא מתוך אלפי הרבנים, את מרן פאר הדור והדרו הרב עובדיה יוסף שליט"א. האדם הזה כיום זוכה למעלה מתשעים וארבע שנות עמל עוד מבטן אמו. הוא יודע למעלה משלושים ושישה אלף ספרים מהסוף להתחלה, דבר שלא מובן בשכל אנוש. בזמנו של הבבא סאלי זצוק"ל אמר הבבא סאלי: "נשמה כמו של הרב עובדיה יורדת לעולם פעם באלפיים שנה" אך זה לא יצא מהשרוול, הוא יושב ולומד יומם ולילה ושוקד על תלמודו. מי לא בה להתייעץ איתו? אם זה ראש הממשלה, נשיא המדינה, חברי כנסת, ראש ממשלת בריטניה או שגרירה של ארצות הברית. אך מה יש להתייעץ איתו? הרי הוא לומד רק תורה? לא חשבון, לא מדעים, לא אנגלית ולא היסטוריה? התורה מביאה לו חכמה. הלימוד העצום שיש בתורה הוא דבר אין סופי.
במהלך השבוע כשאני יוצא מבני ברק ועושי את דרכי לעיר, אני יושב במושב האוטובוס ומהרהר לעצמי: "הלוואי ולעניים האלה שזרוקים כאן ברחובות תל אביב היה בית חם כמו שכל אחד בבני ברק יכול להשיג", "הלוואי והייתם יודעים כמה אני מתפלל להצלת כולנו מידי יום – על הדתיים, ועל אלא שלא, בלי שום השגות", "הלוואי שהייתם יודעים כמה אני אוהב אתכם מכל ליבי וזה ממש לא משנה איך אתם לבושים", "הלוואי שבפעם הבאה שאני יעלה לאוטובוס, הדבר היחיד שהיה מבדיל בינינו זה צורת הפנים, ולא צורת הלבוש". "הלוואי שעד הפסח הבא נרגיש באמת עם אחד, בלב אחד".
והחתום בברכה שכל עם ישראל יתאגדו, ונזכה לבער את החמץ שבליבנו, ועל ידי כך נזכה שיבוא לגאולנו גאולת צדק משיח צדיקנו, וכמו שכתוב "בניסן נגאלנו ישראל ובניסן עתידים להיגאל".
שלכם בכל עת בברכת "שלום על ישראל", ובברכת "חג פסח שמח וכשר",
שלום בר יוחאי חיים.
