בפרשת השבוע "בלק", טוען "גיבור" הפרשה כי עצם קיומו של עם ישראל מהווה סכנה לאנושות, למדינות התרבות, ובגללו ייהרגו אנשים, נשים וטף או שיהפכו לפליטים גולים מארצם. דברים אלה מוכרים לנו ממנהיגים רבים בעולם שבכל דור ודור מזכירים לנו שיהיה מישהו שיעמוד עלינו לכלותינו.
אין ספק כי הקדוש ברוך, השליט הבלתי מעורער מאז ומתמיד הוא שיצילנו מידם, אך למרות זאת, כמו שנאמר אינספור פעמים בתורה, אנו עם ישראל צריכים לעשות את ההשתדלות לצלוח את מסע ההישרדות הזה עד לביאת המשיח.
בפרשה, אנחנו מוצאים שלושה מנהיגים, סיחון מלך האמורי, בלק מלך מואב ומשה מנהיג ישראל. הסוף, כמו כל סוף מקראי, הוא שידו של עם ישראל על העליונה, אך זאת כמובן בעזרת משה, איש האלוקים.
קדימה, לעבודה, בואו לליכוד
עם ישראל 'עם לבדד ישכון', לא כפרדוקס, אלא, אולי כטבע היחיד האמיתי בהיסטוריה האנושית, שהצליח להתקיים מעבר לזמן.
בגלות, כשעם ישראל המשיך להתקיים ללא מנהיג, במשך 2000 שנים, נראה הצורך ללכד אותו, להקים מדינה ורק אז להתכונן לביאת המשיח. אבל כעת עם חלק מהמנהיגים החשודים בשחיתויות, חוסר אמון וסלידה והנתון כי 32 ממשלות קמו בתוך פחות מ-65 שנה, רק מראה את אי היציבות של הממשלות הקמות לעיתים דחופות במדינה. מדובר בנתון קטסטרופאלי אפילו בהשוואה למדינות העולם השלישי.
ממש בימים אלה כשועדת פלסנר אמורה להכריע מי מנהיגים ירגיש שהוא ניצח (שנייה אחת לפני שהכל יתמוסס כלא היה), צריך לתהות לגבי אופי ההנהגה בארץ, שיטת ההנהגה והחיוניות שלה במתכונת הנוכחית.
כאן נשאלות השאלות. האם אחרי 2,000 שנות גלות, בהן עם ישראל היה ללא מנהיג, אלא פזור בתפוצות, לא הגיע הזמן להקים ממשלה מוצלחת, שלא לומר ראויה?
התשובה לכך לא מצויה בימין או בשמאל, אלא באופייה של ההנהגה. שכן אם המנהיגים תולים את העתיד בעצמם, בכוחם או במספר המנדטים שקיבלו, כמובן שהם ינחלו כשלון צורב. אך אם יבחרו בדרך של אמונה, השתדלות ובטחון בקדוש ברוך הוא (ע"ע משה רבנו, דוד ושלמה המלכים), בוודאי שיממשו את ההבטחה של הקדוש ברוך הוא וייהנו מ"הטבותיו". בימים כאלה, בו ראש הממשלה לשעבר עומד למשפט על חשדות שוחד, שרים יושבים בבית הכלא, ומבקר המדינה (החדש) הוא האדם הכי טרוד במדינה, צריך שוב לזכור שמנהיגות ללא אמונה, לא יכולה להתקיים לאורך זמן.
"והאיש משה ענו מאוד"
זחיחות הדעת והיהירות נפוצה מאוד בקרב מנהיגים בהיסטוריה, ואת רבים ממנהיגי ההיסטוריה העולמית מנחה המשפט: "כוחי ועוצם ידי". גם בארץ וגם בעולם תולים מנהיגים את עתיד עמם בכוחם, כלכלתם וחוכמתם. משה רבנו, לעומת זאת, היה בסה"כ רועה צאן פשוט כשנחשף להתגלות האלוקית מתוך הסנה הבוער. אחרי גילויו של הקדוש ברוך הוא למשה, ומינוי (ללא שום ועדה או הצבעה) למושיע של עם ישראל, הטיל משה בעצמו ספק ביכולתו.
מאפיין בולט שלו הוא הגבורה הנפשית, כשהציל עבד עברי מיד מצרי, את בנות יתרו מיד רועים, ואח"כ התייצב לפני פרעה, ללא פחד. מלבד מאפיין זה ניכרת במשה ענווה מדהימה, עד כדי כך שנאמר עליו שהוא ענו יותר מכל שאר האדם.
במשך 40 השנים בהן נדד עם ישראל במדבר, עמד משה פעמים רבות בפני ניסיונות מרד רבים, שכן העם המרדן לא עשה תמיד את רצון ה', אך משה ידע להחזירם למוטב.
משה, גם ללא דירת יוקרה, רכב שרד וסיגר קובני, היה מוכן לקחת על עצמו את הנהגת העם ללא שום תמורה. הסיבה שהנחתה אותו היא רצון השם ודאגה כנה ואמיתית לעתיד עם ישראל. אם מנהיגנו היום היו משכילים ללמוד מהמקורות וללכת עפ"י דרכי ה', סביר להניח שהקדוש ברוך הוא היה מקרב אותם שוב לחיקו ומראה את גבורתו בעולם.
והוסיפו חכמנו בגמרא כי אלמלא נתנה התורה היינו לומדים הרבה דברים מהבהמות והחיות, כגון צניעות מהחתול, גזל מהנמלה, דרך ארץ מהתרנגול וכיוצא בזה, ומה שנותר לנו עוד ללמוד ולהשכיל היא את דרך ההנהגה מרבותינו.
יש לי מושג ביהדות – פסוקי דזמרה
כהקדמה והכנה "לליבה" של התפילה בבית הכנסת בשחרית שהיא קריאת שמע ותפילת שמונה עשרה, תיקנו חכמים לומר מזמורים מסוימים ועיקרם לקוחים מספר תהילים שחיברו דוד מלך ישראל, ומעלת האומרים גדולה מאד, חז"ל אומרים "חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת, שאין מלאכי השרת רשאים לומר שירה ברקיע עד שיאמרו ישראל שירה למטה" שנאמר "ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלוקים" – כוכבי בוקר אלו ישראל שהם אומרים שירות ותשבחות למטה, אז ניתן רשות לבני אלוקים שאלו המלאכים לומר שירה בשמים. ולכן ביקש דוד המלך מהקב"ה שתהיה מעלת הקורא תהילים שהם שירות ותשבחות להקב"ה כעוסק בחלק הקשה ביותר בתורה שבעל פה שזה נגעים ואהלות דיני טומאה וטהרה, ונתמלאת בקשתו, והוא אשר עיננו רואות שכל יהודי בעת מצוקה פותח ספר תהילים ופורק את כל תחושותיו לפני בורא עולם".
פרשת בלק
גם אומות העולם קיבלו נביא
כתוב בפרשה "וירא בלק בן ציפור". אומות העולם ביקשו לקבל נביא כפי שבני ישראל קיבלו. טענתם על האומות יש בה מן ההיגיון: בני ישראל קיבלו את משה כנביא ועל כן הם חזרו למוטב אך לאומות העולם לא היה נביא ועל כן הם פרצו גדר. על מנת שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם העמיד להם הקב"ה גם כן נביא, וכפי שמבואר במדרש רבה "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו אמת ומשפט" לא הניח הקב"ה לאומות העולם פתחון פה לעתיד לבוא לומר אתה ריחקתנו. מה עשה הקב"ה? כשם שהעמיד מלכים וחכמים ונביאים לישראל, כך העמיד לגויים. העמיד שלמה למלך על ישראל, וכן עשה לנבוכדנצר. זה בנה בית המקדש ואמר כמה רננות ותחנונים, וזה החריבו וחירף וגידף, רחמנא ליצלן. כך גם העמיד הקב"ה את משה רבינו ע"ה לישראל ואת בלעם הרשע לגויים. ומה ההבדל בין הנביאים? שנביאיי ישראל מזהירין מן העבירות וכו', ונביא שעמד מן הגויים העמיד פירצה לאבד את הבריות מן העולם. למרות זאת ניתן עדיין לומר כי אומות העולם לא קיבלו שווה בשווה כפי שקיבלו בני ישראל ועדיין יש להם פתחון פה לומר לבני ישראל: נתת לישראל נביאים צדיקים וישרים, אנשי אמת, בעלי מצוות ואילו אנו קיבלנו נביא מושחת ורשע, ואיך נוכל לחזור למוטב כאשר אדם כמו בלעם הוא מנהיגנו, אם כן מה התועלת שקיבלנו נביא?
משל למה הדבר דומה? לאב שהיו לו שני בנים. לבן הבכור קנה מכונית מפוארת ויוקרתית. כאשר ראה בנו הצעיר כי הוא לא קיבל דבר, בא בטרוניה לאביו: "מדוע אינך נוהג בי שווה בשווה? גם לי מגיעה מכונית, הרי בינך אני!". שמע האב את דברי בנו הצעיר ואף לו רכש מכונית אך התנה עימו שילמד קורס נהיגה מעשי ועיוני. הבן הבכור כך עשה. למד נהיגה עד שהכיר את כל התמרורים וכמובן קיבל הדרכה מעשית כיצד נוהגים ברכב. הבן הצעיר כאשר קיבל את מפתחות הרכב נהג ישר בלי ללמוד ככל את ככללי הנהיגה. לאחר יום אחד של נהיגה התנגש הבן הצעיר במשאית כיוון שלא עצר בתמרור עצור. הוא קיבל חבטה עצומה והובהל לבית הרפואה. אביו ששמע על כך נחלץ לבקרו. כשראה הבן את אביו מיד החל לקנטר ואמר: "מדוע לא לימדת אותי את כללי הזהירות?" חייך אביו למשמע טענות הבן: "וכי לא ביקשתי ממך עם קבלת המפתחות 'אנא, בני, שאתה עולה לרכב החדש, גש למורה הנהיגה ולמד אצלו כיצד נוהגים על הכביש'".
להבנת הדברים מבואר שאמרו חז"ל: החזירה הקב"ה את התורה על כל אומה ולשון ולא קיבלוה עד שבא אצל ישראל וקיבלוה. אומות העולם רצו נביא, ונתן להם הקב"ה את מבוקשם אך ללא תורה, ואותו נביא (בלעם הרשע) בתחילתו היה שווה בטבעו ובדרגתו הרוחנית כמשה רבינו, אולם ברבות הימים כיוון שהיה ללא תורה ירד ושקע בתהום התאווה ונעשה בלעם הרשע. וזו התשובה לבקשת אומות העולם, אי אפשר לחזור בתשובה ולשנות את המידות ללא תורה. ולא יועיל להם נביא ה' ללא תורה כי בסופו של דבר הוא בעצמו יהיה מושחת.
דברי תורה אלה לעילוי נשמת מור סבי שלום סויסה בן איזה ז"ל שהשבוע הוכנס להיכלו של מלך ספר תורה לעילוי נשמתו
בר יוחאי חיים.
