היום ה-13 בספטמבר , 2024

Select your Top Menu from wp menus

דוד-דדה אדרי, האבא של הבנים שנפלו

דור הוותיקים, הדמויות שליוו אותנו עשרות שנים, הולך ונעלם, והחלל שכל אחד מההולכים משאיר גדול מחברו.

לפני מספר שבועות הלך לעולמו דוד, דדה אדרי ז"ל.

דוד אדרי, מוותיקי העיר, צעד בשבילי העיר הבתוליים מימיה הראשונים. דוד נולד במרוקו בשנת 1935, ועלה לארץ שנה לאחר הקמת המדינה.

את שירותו הצבאי סיים בחיל הים, חַיל אשר שנים לאחר מכן, בנו מאיר ז"ל אשר שירת בחיל הים, בשייטת 13, נפל.

דוד הגיע לקריית שמונה בשנת 1953, והפך למנהיגם של עובדי 'רשות החולה' פרויקט יבוש החולה. זה היה מהלך טבעי לאדם שהאהבה שלו לציבור זרמה בדמו.

דוד, דדה בפני קרוביו, ניחן בתבלין שמעטים זכו בו, 'הִיבָּה', או בשפתנו 'כריזמה'. המצרך הזה הופך ליקר ערך כאשר הוא מתלווה לאיש ציבור, לאחד הרואה עצמו חלק מהזולת, ראשון בין שווים, מנהיג. כך היה דוד-דדה, היה לו את זה. הכבוד שרכש לכל אדם באשר הוא, כושר ההקשבה והתפיסה המהירה עזרו לו לעזור לאחרים, והוא עזר ועוד איך…

מעבר למנהיגות הטבעית שהייתה טבועה בו, היו אהבת אדם ונאמנות לשולחיו. פעם ב'רשות החולה' עם פועלים קשיי יום ופעם כאיש ציבור, אבל תמיד באהבה.

בתחילת שנות השישים, בסערות הפוליטיות שליוו את קריית שמונה והמועצה המקומית, הוא נבחר למועצה וכיהן כחבר המועצה וסגן ראש העיר.

כאיש שהמילה הייתה קדושה בעיניו, המגרש הפוליטי לא התאים לו. תראו מה קורה היום וכיצד חברי כנסת ושרים(ות) הופכים לציפורי שיר ופרפרי צוף ומתעופפים ממפלגה למפלגה, ותבינו שזה לא היה קורה עם דוד-דדה אדרי ז"ל. פשוט לא מתאים.

לדוד-דדה הייתה נוכחות, בנוסף לכל התכונות שהזכרנו, ועצם הנוכחות ענתה על המון שאלות ותהיות, כך שכאשר נדרש דוד-דדה לפתוח את פיו, לא היה הרבה מה להוסיף. הלאה, מתקדמים…

נפילתו של בנו האהוב מאיר, שינתה את מסלול חייו, ומאז דוד הפך לקטר של רכבת ההורים השכולים, והמטרה הראשונה  שׁשׂם לנגד עיניו, להקים בית לבנים שאינם ולהנציח אותם בכבוד הראוי להם.

המאבק הצליח, ובשנת 1981, שנה לאחר נפילת בנו מאיר ז"ל,

הוא הקים את 'יד לבנים' ועמד בראשו משך שנים.

כמי שמקפיד, כרבים מבני העיר להשתתף בטקסי יום הזיכרון בהיכל התרבות, דבריו של דוד כיו"ר יד לבנים הדהדו בחלל ההיכל, וחתכו באוויר את העצב והשקט שמילאו את ההיכל. זו הייתה מחווה קבועה ומכובדת בכל טקס יום זיכרון. ניכר היה בדוד שהמעמסה כבדה ומתישה את כוחותיו. ככל שהשנים חלפו, כובד הכאב הלך וגבר, וברגע שדוד-דדה חש שהגיע הזמן להעביר את לפיד הבנים, הוא העבירו ברטט וכבוד ליו"ר הבא, חנוך ארליך ז"ל.

דוד-דדה זכה גם להקים בית כנסת בבית ספר רמב"ם, ושנים לאחר מכן הקים את בית הכנסת 'יד לבנים' במשכנו העכשווי, כחלק מבית יד לבנים,

דוד-דדה חתם, אף שלא הספיק לממש את כל מה שרצה, את חייו בחודש נובמבר האחרון, והותיר אחריו, את רעייתו פאני,

שלושה ילדים, שמונה נכדים ונין.

יהי זכרו ברוך.

אולי יעניין אותך

Bottom ad