היום ה-19 בינואר , 2021

Select your Top Menu from wp menus

כאשר טיפשים/ות זורקים אבן על הכנסת, גם נתניהו לא יכול לעזור

הפור נפל יחד עם הכנסת, ואנחנו אזרחי ישראל נלך שוב לבחור את מי שאנחנו רוצים שיביא לידי ביטוי את רצוננו כאזרחים שווי זכויות.

הפעם נצביע בתקווה שחבורת הפקידים והפקידות שמשובצת במארג התפקידים החשובים במדינה לא ישובו וינהגו באלימות מנומסת ומחויטת ויכפו עלינו את רצונם.

אין טעם להיכנס להאשמות, כי מי שלא הבין גם אחרי הפעם הרביעית את הבעיה ולא סימן את ה'טובים' בצבע אחד ואת ה'רעים' בצבע שחור, כבר שום דבר לא יעזור לו.

בשם העקביות וההתמדה שלא להקריב את מחשבותיי וראשי לשטף השקרים והפרשנויות המוטות נגד כל מה שנקשר בשמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמשיך גם הפעם, בביטחון ובאמונה עם בנימין נתניהו.

הגיבור הטראגי של הסיבוב הזה הוא קורבן תמים שנשאב על ידי מחנה 'רל"ב' (רק לא ביבי) לעמוד בראשו. אבל מה?! גנץ לא ידע שבמחנה השמאל ובני האֵלים העולם הפוך. למחנות הללו אין מנהיג אחד המוביל את המחנה, כי כל מי שחבר במועדון הדגלים השחורים ושות' הוא-הוא המנהיג. קחו מסדי בן שטרית וצפונה, הכל הולך.

ותשאלו אם כך, אז מה תפקידו של ה'מנהיג' שלהם? 'תפקיד ייצוגי'. משהו כמו הנשיא. תראו מה עשו לגנץ. הצמידו לגופו הפוליטי חגורת נפץ בדמות אבי ניסנקורן וברגע האמת, החגורה הופעלה ופזרה את הכנסת. ליבי ליבי עם בני גנץ על הגהינום שעבר עליו, בכל זאת בן אדם.

לעומת מחנה השמאל, בימין יש מנהיג המוביל את המחנה לפי הטבע. נכון שברמת ה'דעות' לכל אחד מחברי המחנה יש דעה ועוד איך. אבל כאשר עוברים לשלב הביצוע, מאפשרים למנהיג להוביל, לממש את התוכניות.

כמו רבים, גם אני שמח, למרות המתקפות והקללות מצד שמאל להיות חלק מהמחנה הצודק, המתפקד על פי היגיון ורפלקס לחיות חיים יהודיים ודמוקרטים בשכונה המזרח תיכונית.

 

 

 

 

'היד שמנענעת את העריסה'

בפרפרזה על הממרה הידועה של איינשטיין באשר לחזרה על אותו מהלך וציפייה לקבל תוצאה שונה, אפשר לומר שגדעון סער לקח את הממרה הזאת צעד אחד קדימה (ואולי, צעד אחד יותר מידי).

מאז שנתניהו נבחר בפעם השנייה לראשות הממשלה ב-2008, טובי המדענים עמלים על הנוסחה שתפיל אותו, שתביס אותו. רק להביט ברשימת המאוכזבים, ולהבין שמשהו השתבש במעבדות הללו.

בנט ושקד עבדו איתו, ויצאו להתמודד מולו. אביגדור ליברמן המגלומן פרש מניהול לשכת וממנכ"ל משרד ראש הממשלה והתמודד מולו. צבי האוזר, מזכיר הממשלה, פרש והתמודד מולו. יועז הנדל ראש מערך ההסברה של נתניהו, פרש והתמודד מולו, וזו רשימה חלקית.

לעומתם, גדעון סער ניסה טקטיקה אחרת. סער לא פרש, אבל התמודד מול נתניהו מתוך הליכוד. היום מסתבר, בדיעבד שהאיש הקים תא מחתרתי חשאי שפעל במקביל להקמת חזית התנגדות בתוך הליכוד, מתחת הרדאר להפיל את נתניהו. שלב ראשון, התמודדות 'דמוקרטית-לגיטימית, אם יצליח טוב, ואם לא, סער, הסוס הטרויאני יצא מהבית הליכודי כאשר ב'ביטנו' חבורת המורדים.

התרגיל כמעט הצליח לו, אלא שההצבעה השבוע על פיזור הכנסת חשׂפה (אוי לבושה) את פרצופו האמיתי. אומנם הוא פרש, אבל הותיר במחתרת (חניון הכנסת) מתאבדת שיעית שברגע הנכון פרצה לאולם המליאה והצביעה נגד דחיית בחירות.

וואו! גדעון סער. אפשר ב'יותר מבריק' את התרגיל העלוב.

הייתי מכבד (עד כמה שאפשר לכבד מעשים כאלה) אם חיילות משמר המהפכה שלך היו מתפטרות ופורשות מהכנסת, לפני ההצבעה נגד הדחייה. נדמה לי שבסופו של יום היו כאלה שהיו מעניקים לך ולרשימתך את כולם, מה שבאמת היה יכול להיות קריטי.

תוך כדי כתיבת השורות הללו, עלה זאב אלקין לאוויר והודיע על פרישתו מהליכוד וחבירתו לסער. האמת, אני מאלה שהחזקתי מאלקין כמי שמכיר את העבודה הפוליטית, והוא לא אִכזב גם במהלך הזה. הוא הוכיח שאכן הוא פוליטיקאי עם חושים חדים להמשך דרכו בליכוד…

אבל לא. גדעון סער הוא עוד מאותו דבר. הוא סיבוב נוסף של גלגל הרולטה הפוליטי שלא צלח עד היום (ואני בטוח שלא יצלח גם הפעם) להפיל את נתניהו. ואתם יודעים מדוע?! א' כי בנימין נתניהו טוב בפני עצמו, בכל מבחן מנהיגות, ובלי קשר לאחרים. ב' כי מתנגדיו ממשיכים לעשות את אותן טעויות ומצפים לתוצאה שונה מאשר היה עם קודמיהם.

נפגש בשביעיות.

 

 

מפלגת התקשורת

אנשי ונשות התקשורת, הגיע הזמן להודות במה שאתם ואנחנו יודעים. מדובר בעוד מפלגה פוליטית שמתעקשת ללכת עם ולמכור בלי.

זה הפך למוגזם לשמוע בכל מבזק או מהדורת חדשות את המילים "רעידת אדמה" "דרמה" "מהלך שימוטט את נתניהו", וכל המוסיף, הרי זה 'משובח'. תשאירו משהו כאשר תהיה דרמה אמיתית, רעידת אדמה אחרי הבחירות…

ניסיון העבר מלמד שככל שהתקשורת מתעקשת לא להיות הוגנת ומתייחסת לפוליטיקה כגורם חיצוני, ולא כחלק ממנה, היא משיגה תוצאה הפוכה. נתניהו מתקבע במקום גבוה בשני פרמטרים חשובים: לשאלה 'מי הכי מתאים להיות ראש ממשלה?' מקום ראשון (בפער עצום מהבאים אחריו).

ולשאלה 'עבור מי תצביע?' הליכוד מוביל בפער גדול ויציב על שאר המפלגות. כך, שהנדידה העונתית של עופות החורף והקינון הזמני במפלגתו של סער היא רק לצורך הזמן והמקום (זאב אלקין מקדימה לליכוד ועכשיו סער מהליכוד. ונחסוך מכם את שורת השמות שלא הייתם מפנים את ראשכם כאשר היו עוברים על פניכם).

מה שמדהים, שהמגישים והפרשנים בערוצי הטלוויזיה בטוחים שגם אנחנו 'נדהמים' ו'לסתותינו נשמטו', מה שגורם לזרם נעים בגב. זה ממש מדהים.

אילו הייתה להם מודעות עצמית, אחרי שלוש מערכות בחירות היו מבינים שהם החלק הבידורי בחדשות ולא החדשות עצמן. אבל שיהיה. למה לקלקל ליונית וחברותיה, אברמוביץ' וחבריו את האשליה המתוקה שהם עובדים עלינו.

רק שתמשיכו, כי יש עוד עופות נודדים בביצה.

 

 

 

יש מי שהביא את החיסון לקורונה ויש מי שהתאהב בה

במוצ"ש האחרון רבים מיריביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היו צריכים לפתוח שולחן וכמנה עיקרית לאכול או לבלוע (מה שיבחרו) המון כובעים.

בראש השולחן היה צריך לשבת יאיר לפיד, בכל זאת היה עקבי באהבלות שלו.

מדהים כיצד ראש הממשלה הצליח לעשות את הבלתי יאומן. תוך פחות מתשעה חודשים מאז שהווירוס הקטלני בא (או הובא) לעולם, המחוסן הראשון קיבל את החיסון.

התחזיות האופטימיות של נתניהו היו חולם רחוק של מתנגדיו. 'הוא עובד עליכם' 'הוא משקר לכם בפנים', אמרו חברי המקהלה שאיבדו קשר עם המציאות והאמונה. היו רגעים שאפשר היה לחשוב שאולי יש משהו בדבריהם, אבל תמיד בטיימינג הנכון, פרץ נתניהו בשידור חי והוכיח שדיבר אמת, שחזונו הפך לגלגל הצלה למדינה שלמה, כולל מתנגדיו/רודפיו ושונאיו.

משום מה יש בי הרגשה שבנימין נתניהו במיטבו כאשר מולו נמצאים: בוגי יעלון, יאיר לפיד, גדעון סער, איימן עודה ויריבים אחרים והם למעשה ה-שטול (מכשיר להשחזת סכינים).

ככל שהיריבים מגוונים ובאים ממקומות שונים במטרה אחת להפיל אותו, כך נתניהו חד ומבריק יותר. מסקרן מה היה קורה  אילו לא היו מולו כל כך הרבה יריבים, מתנגדים ורודפים? מה היה קורה אז? אני חושש שהיה פורש משעמום ומחוסר עניין…

 

 

העלמות העב"מים

כאשר האבק ישקע, רבים ישאלו 'מי היו העב"מים שנכנסו לכנסת ב'כח"ל' או פרשו מ'הליכוד' אחרי שעשו פיגוע בתושבי מדינת ישראל? מי יזכור את שיר, שרן, שפע, גינצבורג ושות'?!'.

 

משל השור והזבובים

הפורשים למיניהם מהליכוד מזכירים את הבדיחה על השור שעבד מצאת החמה עד צאת הנשמה ובסוף היום הזבובים שישבו על מצחו אמרו "איזה יום קשה עבר עלינו".

אולי יעניין אותך

Bottom ad