היום ה-27 במאי , 2020

Select your Top Menu from wp menus

אורלי לוי-אבוקסיס

האמת?! קואליציית הצביעות הצליחה להדהים אותי, אף שאיני נוטה להיתפס מופתע, בדרך כלל.

ברשותכם, נכין את התפאורה, לפני שנעבור להצגה.

שלושה רמטכ"לים פשטו את מדי הזית ולבשו חליפות מחויטות, פלוס פפיון או עניבה. לאחר שגזרו את תעודת החוגר שלהם בבקו"ם, כפי שנהוג במקומותינו, צעדו זקופי גוו ומתוחי חזה אל עבר הפוליטיקה. בדרך, הם הרימו בהינף יד ל'המר' המאובק את חביב הקהל ששירת איתם בצה"ל, ככתב 'במחנה', יאיר לפיד.

עכשיו שהם ארבעה, שלושה רמטכ"לים וכתב אחד, הם מסתערים על לשכת ראש הממשלה, כאשר גנץ בחוד, והשלושה מחפים עליו מאחור.

כן, כמעט שכחתי. הארבעה מצוידים במשנה סדורה. 'אם אי אפשר להעיף את ביבי עם פטיש חמישה קילו, נעיף אותו עם פטיש …עשרה קילו'. דיסקט צבאי-כוחני.

…בדרך, שכחו הארבעה שהם לא משחקים נגד עצמם ועל המגרש כבר ניצב שחקן וותיק ומנוסה דוגמת ביבי (מסי), ושופט אמיץ ונחרץ, שהוא גם הריבון, העם.

הם מצוידים במנטרה, שחוץ מזה שהם לא האמינו לעצמם, כל האחרים התייחסו אליה ברצינות, 'לא נשב עם 'המשותפת', לא נעזר באצבעותיהם, לא מבפנים ולא מבחוץ'. וואלה, ברור, אפילו ברור מאוד.

כן, הייתה גם אחת, אורלי לוי-אבוקסיס שמה, שהוכיחה שלמדה את המקצוע בבית המדרש ל'פוליטיקה למתקדמים'. אותה אורלי לוי, (כמנהגן של נשים חכמות) חברה לשועל קרבות מנוסה שברזומה שלו מופיעים מסעות אמיצים למספר מפלגות, שמהן חזר על רגליו למפלגת האם, 'העבודה'. אכן חיבור מושכל וראוי, לטעמם.

יתרה מזאת, חוכמתה של אורלי באה לידי ביטוי בסבלנותה, כמאמר הפתגם הערבי "לך אחרי הגנב עד פתח ביתו".

אורלי, שהצטיידה קודם לכן בליפסטיק מעודכן, חליפה מחויטת וחיוך מרגיע, יצאה למסע כאשר ברקע נשמעים צליליו של המנון הרמטכ"לים והכתב, "לא נשב, לא יושבים, לא ישבו עם 'המשותפת'". ככל שמועד הבחירות התקרב, הטונים עלו עד כדי צרימת אוזניהם של השומעים, ואורלי מקשיבה ומאמינה. בכל זאת מדובר בארבעה ראשי חץ המובילים את המחנה…

…ואז, רואים את הבית, שומעים את הקולות, וה-'שפגט' שעושים השלושה מדהים את כולם ואת אורלי לוי. מגדיל לעשות המנהיג הכי אלסטי מהרביעייה, יאיר, נדיה קומץ', לפיד. הפעם הוא ממציא משהו שאפילו יצרני ה-'חד-פעמי' לא שמעו עליו.

"'המשותפת' תצביע פעם אחת על הקמת הממשלה, וזהו".

אורלי, עדיין שותקת וצועדת אחרי החבל המוביל לביתם של הגנבים…

עוד ריאיון, עוד אמירה המכשירה את 'המשותפת' ובל"ד בתוכה שיש מצב שלא רק שהולכים, אלא יוצאים קבוע…

ואם לא די בכך, שלישיית 'המשותפת': איימן עודה, אחמד טיבי והיבא יזבק, עושים מאמץ מיוחד לתקוע אצבע, יד ורגל בעיניהם הכלות של אזרחי ישראל.

זהו, עד כאן. יש גבול עד כמה אפשר לצחוק על בוגרת אוניברסיטת הארוורד בפוליטיקה, ועוד על ידי חבורה חובבנית וחסרת ניסיון שמשנתם מורכבת מ: רק לא ביבי ומה שלא הולך בפטיש חמישה קילו…

בינתיים אורלי הגיעה לפתח ביתם של ה'גנבים', ובבית היא מוצאת את לא אחר, מאשר עלי באבא בכבודו ובעצמו, מכרה משכבר הימים.

ולכן, מקהלת המוסר הכפול, טרם תתנפלו על אורלי לוי-אבוקסיס, הפנו אצבע מאשימה כלפי אלה שהתוו את הדרך, המנטרות והסגנון הבזוי של שקר וכזב, חבורת הקוקפיט.

אחרי שתבואו אליהם בטענות, נמשיך לדבר.

 

התקשורת ואורלי לוי

עיתונאים היו ב'ממתינה' בין פגיעתם באבא דוד לוי ועד ההזדמנות לפגוע בבתו, אורלי לוי אבוקסיס. זה מה שקורה כאשר השנאה והזיכרון נפגשים

עיתונאים מסוימים בתקשורת הישראלית סוחבים איתם מטעני נפץ וארס עוד מהימים שדוד לוי, אביה של אורלי, היה דמות משפיעה בפוליטיקה הישראלית. לא נחזור לסיפור חייו, רק נציין שלוי האבא, הגיע משום מקום, מבחינת האליטות (בית שאן) ופילס את דרכו ב'חירות'/'ליכוד' אל צמרת הפוליטיקה הישראלית.

הוא לא היה אהוב על עיתונאים כמו גם פוליטיקאים. השניים, הפוליטיקאים והעיתונאים עשו לו את 'המוות'. השיטה הייתה להגיחך אותו, לגמד את מעשיו ולהציף את השוק בבדיחות תפלות וארסיות עליו ועל משפחתו.

האיש לא נשבר, ובמהלך שנים רבות הוא נלחם ונושא את כאבו ועלבנו עמוק בלב.

…השבוע בעקבות הודעתה של בתו אורלי לוי שלא תצביע בעד ממשלה בה יתמכו חברי הכנסת של המשותפת (כפי שהבטיחו ראשי הגוש בני גנץ, יאיר לפיד ומשה יעלון), נפתחת ארובות הארס ושבר ענן של ארס ירד על ראשה.

עיתון הארץ הוביל את המתקפה הבזויה נגדה בסדרת כתבות ומאמרים שפרט לעובדה שהכותבים עמלו בלחבר מילה למילה ומשפט למשפט נוטפי ארס ושנאה כלפיה וכלפי אביה, לא היה בהם שמץ של יושרה או אמת.

לפני שנמשיך, נציין שאורלי לוי הגיבה, ולא יזמה את פרידתה ממיזם 'עבודה-גשר-מרצ', אלא לאחר שהייתה מפולת ערכית והפרת הבטחתם הגורפת של ראשי 'כחולבן' שכן יעזרו באצבעותיהם של 'הרשימה המשותפת'. למזלנו, הפייסבוק הפך לארכיון אמין וזמין לכל אמירה של פוליטיקאי, וכולנו זוכרים עדיין את 'לופ' הסרטונים בהם אומרים, וחוזרים ואומרים: בני גנץ, יאיר לפיד ומשה יעלון, ש'כחולבן' לא תקבל תמיכה, מבפנים, מבחוץ, מהגג או מהגינה. כל העיתונאים הקשו בסוגיה הזאת, ובצדק, והשלישיה חזרה ואמרה חזרה והקיאה את הדברים, תוך הטלת אשמה על נתניהו שהוא זה שמעודד ומפיץ את השקר.

ברור היום, שלשונם של השלושה לא הייתה מספיק אלסטית, והם כשלו במילוי הבטחתם.

…ואורלי לוי היא זו שבעצם ממלאת את הבטחת הרמטכ"לים בדביקות ובנחישות. 'לא, זה' היא אמרה ושלחה הודעת טוויטר לחלל.

במה שאנשי 'כחולבן' היכו את נתניהו, הם עצמם הוכו, שיקרו במצח נחושה.

 

הסלידה מה-'משותפת' היא רק בגלל עמדותיהם ולמרות היותם ערבים

שהשמאל יפסיק להנדס אתכם, גם אם יהודי היה מתנהל לפי המצע של 'הרשימה המשותפת', היה צריך להתרחק ממנו, עובדה, עופר כסיף

הגיעה העת לענות להשמצות ולדברי הבלע בשמאל כלפי מי שלא מוכן להיעזר באצבעותיהם של חברי 'הרשימה המשותפת' להקמת ממשלה בישראל.

שמאלנים נכבדים, תפנימו. לא לימדו אותנו לשנוא מישהו בשל מוצאו, דתו, מעמדו ומינו. נשבע לכם, שלא תמצאו כאלה במחנה המיוצג על ידי כל המפלגות הציוניות.

מה הבעיה, אם כך, עם הרשימה המשותפת אתם שואלים? פשוט מאוד, עמדותיהם, משנתם ותוכניותיהם לעתיד ילדינו ונכדנו במדינת ישראל, אחרי שנעבור מהעולם (120 שנה).

מי שאומר שמהות פעילותו זה לחסל אותי, 'אחסל' אותו לפני.

מי ששולל ממני את הזכות לתרגם את שיבת ציון אחרי אלפיים שנים לישראל וירושלים, אפעל לנטרל אותו פוליטית.

מי שיטיף לחיסולה של המדינה שלי, אדאג שלא תהיה לו הזדמנות כזאת.

מי שישלול את זכותי לממש את האופציה לחיות ככל אדם על הכדור, במדינתו ובתרבותו, אפעל שהוא זה שיצטרך לחשוב בוקר וערב על המחיר שישלם.

מי שילח את שתי ידיו לשלום, יקבל שלום. מי שיושיט יד אחת ל'שלום' ואת השנייה יחביא מאחורי גבו עם שבריה/אקדח/הגה של מכונית דורסת או סתם סכין יפנית, שלא יתפלא ש'רואים לו את הסכין' ונזהרים ממנו.

חברי הרשימה המשותפת אומנם ערבים, להוציא את עופר כסיף עבדם הנרצע, אולם זו לא הסיבה מאי הרצון לשתף איתם פעולה פוליטית כלשהי. הסיבה האמיתית והיחידה היא תורתם, משנתם, כוונותיהם ודבריהם הנאמרים ומופצים בכל אולפן טלוויזיה, מיקרופון או פוסט בפייסבוק.

עם שחווה יותר מידי רצח, שמד, מלחמות, חללים, משפחות שכולות ויתומים, לא יכול להרשות לעצמו את השותפות עם 'הרשימה המשותפת' מבחוץ או מבפנים, בשני המקרים זה רעיל וקטלני.

 

הקורונה

מסתבר, שגם בנושא הקורונה הנוגע לחייהם של מיליוני אנשים, יש פוליטיקה מהולה ברעלים.

מדינת ישראל ובראשה ראש הממשלה, שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות, פעלו באופן מידי ונכון, בכפוף למה שהיה ידוע בזמן אמת.

לדעתי, בשוך סערת הקורונה, צריך יהיה להודות למנכ"ל משרד הבריאות משה בר-סימן טוב על התנהלותו המקצועית, בקור רוח, ללא התלהמות ודרמות מיותרות בניהול המשבר.

ככל שהמגפה התפתחה, הפעילות המשולבת של כל הגורמים, השתפרה והלכה. הוראות עדכניות וברורות לשעתן, התקדמות באופן שהם שלטו במצב, ולא נגררו, יזמו, אספו 'מודיעין' ניתחו את הנתונים, ונתנו הוראות/והנחיות בזמן אמת.

זה מה שהיה במהלך הימים הראשונים, עד השבוע.

אבל מה לעשות שהכל פוליטיקה, ו'נוגדני נתניהו' הבינו שהאיש צובר נקודות על תפקודו במשבר, וביום רביעי כבר החלו להישמע מנגינות אחרות. "מה הדבר הזה שסוגרים אוניברסיטאות", זעק נדב אייל בערוץ 13 ועיתונאים אחרים נזכרו שהם לא אמורים לקבל את הדברים כחלק מהישג של כל המערכת. לא היה נעים לצפות בחדשות ובכל מיני כתבים מסוגו של אייל.

הפעם לא נתעכב על דברי הארס של אברמוביץ', משעמם האיש.

התחלתי לחשוד שיש עיתונאים שיהיו מוכנים לחטוף את הקורונה, רק כדי להוכיח שנתניהו והמערכת כשלו, עד כ

אולי יעניין אותך

Bottom ad