היום ה-17 באוגוסט , 2019

Select your Top Menu from wp menus
120 x 600
120 x 600

איש הַבְּטוֹן

עדיין יש מי שנתון תחת הלם המהפך ובחירתו של אביחי שטרן לראשות העיר, אולם תסכימו איתי שאילו היו אומרים לכם להמר על כך שעו"ד יורם ביטון ישב על כס המנכ"ל, מעטים מכם היו מוכנים להמר על כך, אם בכלל.

היות וכל אדם מאמין יחתום על המשפט "נסתרות דרכי האל", אומר שכן, אני יכול להעיד, ביום רביעי הייתי בלשכה ויורם ביטון מנכ"ל…

…זו אותה לשכה אותה איכלס עד לפני מספר חודשים המנכ"ל הקודם, אל"מ אשכול שוקרון, אותם קירות, ואפילו אותו חלון הפונה למערב, רק הדייר התחלף.

יורם, נטול גינוני חשיבות יתרה יושב מולי, ולא בכיסא שבראש השולחן, ואנחנו יוצאים לדרך, לא לפני ששוברים את הקרח (והחומה) אם היו קיימים בשיחה על אחד החברים האהובים של יורם, זמיר עשור ז"ל, (העורך הראשון של "חדשות הגליל") האיש, הכישרון והנשמה הגדולה.

יורם: "את זמיר הכרתי, ובכלל לא ידעתי שאני מכיר אותו. בשנות התשעים, שרק האינטרנט התחיל, היינו מהראשונים שגלשנו, ובמשך תקופה ארוכה היינו באותו פורום של גולשים בנענע. אחרי תקופה מסוימת פגשתי אותו ורק אז התוודעתי שזה זמיר. החברות לא פסקה מאז ורק הלכה וגברה עד אשר הוא נפטר", בוחר יורם לפתוח את הריאיון.

  • שלום יורם, ברכות על המינוי.

אז מי זה 'יורם ביטון, מנכ"ל העירייה?'

"נולדתי בבית החולים רבקה זיו בצפת, בן לעמרם ז"ל וגרציה תיבל"א ביטון ואח למשה, מרים ושאול. גדלתי ולמדתי בקריית שמונה, תחילה ברחוב יהודה הלוי ולאחר מכן ברחוב הרצל בדירות הכוכב, כיום ברחוב חנה סנש. את קריית שמונה מעולם לא עזבתי וגם לא ליום אחד, למרות הפיתויים הרבים לכך במהלך השנים. אני נשוי לגאולה המועסקת כמרצה בחוג לכלכלה במכללת תל חי ודוקטורנטית לכלכלה, אב לאלמוג ד"ר למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה והוא רק בן 29, אב לגל, גם היא דוקטורנטית באוניברסיטת ת"א, ואב לנועם ויובל תלמידי תיכון דנציגר.

בצעירותי כאשר המתנסים היו עוד פעילים הייתי פעיל כמו רבים מבני מחזורי בלשחק כדורסל, כדורגל, וטניס שולחן בבית אדלשטיין. כיום התחביב שהפך להיות חלק בלתי נפרד באופן יום יומי ועוד משנת 1998, הוא גלישה באתרי האינטרנט והפייסבוק, אתרים שהם כלים לאיתור ולימוד מידע רב ומגוון ולא רק פוליטיקה, רכילות משחקים".

  • יורם, שנים אתה נמצא מאחורי הקלעים אם זה בזמנו של זמיר עשור ז"ל והאתר שלו בכתיבה תחת שם העט "אקסל", ואחר כך בהתנהלותך כעו"ד, שבחלק מהזמן ייצגת תושבים.

איך זה מרגיש עכשיו שאתה יוצא לקידמת הבמה כמנכ"ל העירייה?

"ההגדרה 'מאחורי הקלעים' היא לא מדויקת. תמיד פעלתי בגלוי, בזמנו של זמיר פעלו פורומים שלהבדיל מהפייסבוק לכל חבר היה כינוי ולעיתים יותר מכינוי אחד, גם כשהיה לי כינוי כולם ידעו על כך, אני באינטרנט עוד משנת 1998, באותה תקופה למעטים היו מחשבים, טלפונים ניידים חכמים כלל לא היו, באתר של זמיר עשור גלשו שניים בלבד, זמיר ואני, במשך השנים הצטרפו רבים לאתר ולאינטרנט בכלל. פעילותי למניעת שחיתות וקיום מינהל תקין התנהלה בגלוי, בשקיפות מירבית לדעתי ובשיא הצניעות באומץ רב, בנחישות וכפי שהיה אומר זמיר "ללא מורא וללא משוא פנים". לדעתי התכונות של עמידה על עקרונות של יושר, אי פחד ונאמנות הן שגרמו לרבים להיות לקוחותיי. כעת כאשר הסכמתי לבקשתו של אביחי להיות מנכ"ל העירייה, אני רואה בכך זכות גדולה ליישם את כל מה שביקשתי מעיריית קריית שמונה במשך 15 השנים האחרונות ובכך לקיים הלכה למעשה קיום פעילות של עירייה נקייה משחיתות, לקיים מינהל תקין בהתאם להוראות החוק, היות וזה הבסיס להבראת העירייה ולא כל דבר אחר. אני מרגיש טוב, כי אני יודע לאן אני נכנס, יודע מה מוטל עלי ויודע איך לפעול".

  • ברשותך, נחזור לאחור. שתף אותנו בתהליך שהחל ברעיון להריץ את אביחי מטעם הליכוד, וההמשך בהתמודדות ברשימה עצמאית, עד הניצחון בבחירות?

"אני לא החלטתי להריץ את אביחי, אביחי תמיד ראה עצמו מועמד לראשות העירייה, גם בשיחות עם בנצי ויורם מלול כאשר סוכם על איחוד ועל עריכת סדר שיקבע את זהות המוביל, אביחי ביקש והם הסכימו שהוא ייכלל בסקר, כלומר סקר בן שלושתם. את ההתמודדות בליכוד אני אכן יזמתי ללא אביחי שהיה באותה עת חלק בלתי נפרד מהרשימה של בנצי והצטרף אלי בעתירות נגד החלטת וועדת ההיגוי של הליכוד לשריין את ניסים מלכה ואלי זפרני למקומות הראשונים ברשימה לעירייה. אני יזמתי את הבקשה להתמודדות בליכוד היות והבנתי שהדרך להיאבק בניסים מלכה היא בתוך הבית שלו, בתוך סניף הליכוד, הוא לא ציפה לכך, הוא לא העריך (אפילו זלזל) את גודל המאבק והנחישות שלנו, עד הגעה לבית הדין העליון של תנועת הליכוד בדיון נוסף בעתירה בהרכב מורחב, כמו גם פעמיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. המאבק הזה איפשר לכל חבר ליכוד לבחור ולהיבחר לכל תפקיד בתנועת הליכוד היה מאבק צודק ונכון שבסופו של דבר גרם לניסים מלכה לפתוח את מסע הבחירות שלו באיחור ניכר ובהתחשב בחגי תשרי, לא נותרו לו מספיק ימים לכלכלת בחירות כדי לכסות אי עשייה במשך כל תקופת כהונתו. לאחר החלטת פרקליטות המדינה שלא להגיש כתב אישום נגד ניסים מלכה, הודיע בנצי על פרישה ובכך איפשר לאביחי להתמודד ברשימה עצמאית, אומר שאביחי תמיד האמין בעצמו, הוא הכיר בכוחו וביכולתו לנצח, הוא מאוד חשש לנהל את מערכת הבחירות ללא ביטחון כספי כפי שקיבלו אחרים ממפלגות האם שלהם, הצלחתי להרגיע אותו שלא יתעסק בכסף כי אם אני, ניהלנו מערכת תקציב הוצאות בפועל של 130 אלף שקלים בלבד בסיבוב הראשון כאשר הכנסות מימון מפלגות שקיבלנו עבור 3 מנדטים הסתכמו ב 247 אלף שקלים, לקבל 3 מנדטים ולהגיע לסיבוב השני ב 130 אלף שקלים בלבד, לדעתי מדובר בשיא ישראלי, אין דברים כאלה, הזמנו את ניסים מלכה ויורם מלול בתוך מערכת הבחירות לבוא וללמוד איך מנהלים כספים באופן יעיל, נכון ובהתאם לחוק, לצערי הם נמנעו לבוא. הדבר שאביחי ואני גאים בו שאנחנו לא חייבים לאף אחד ולא כלום למעט ציבור התושבים, אין קבלן, ספק, עובד או פעיל פוליטי שיאמר שאנחנו חייבים לו, שהבטיחו לו, אין דבר כזה וזה הישג אדיר שלא רבים יכולים להתהדר בו".

  • האם כבר יצא לך לראות את ההבדלים בין מה שרואים משם למה שרואים מכאן? ומה בדיוק?

"נשאלתי שאלה דומה ב'וועדת כח האדם' שאישרה את המינוי שלי, והשבתי שהיות ובצעתי בקרה ציבורית שוטפת לאורך השנים, אני מכיר את הדו"חות הכספיים של העירייה, את דוחות הביקורת, ואת כלל הפעילות טוב יותר מרבים בעירייה ובוודאי טוב יותר מכל חברי מועצת העירייה, אסביר שלאורך שנים ייעצתי בהתנדבות לחברי האופוזיציה לקראת ישיבות תקציב ארנונה וכמעט על כל הנושאים שעלו על סדר היום של המועצה. למרות זאת, אני סבור שאני לא יודע הכל, לא מסוגל לדעת הכל ואני צפוי לגלות דברים נוספים שהוסתרו מעיני הציבור ושאותם נצטרך לתקן. הדבר החשוב ביותר מבחינתי לתקן בשלב הראשון הוא וועדת המכרזים, כאשר כל מכרזי העירייה שנוהלו עד כה בחברה הכלכלית ינוהלו כעת בעירייה עצמה בפני וועדת המכרזים של העירייה ובהשתתפות היועץ המשפטי, מבקר העירייה וכל מי שרוצה להיות נוכח. וועדת מכרזי כח אדם תהיה וועדה אחרת, וועדה שתאפשר לכל אחד ואחת להתמודד באופן שווה על כל תפקיד בעירייה ובתאגידים עם יתרון לתושבי קריית שמונה או למי שמתחייב להעתיק מגוריו לקריית שמונה, הסתיים עידן המכרזים התפורים". 

  • כמנכ"ל אתה נושא באחריות גדולה, לסכרן את פעולות העירייה, ולהיות המנצח על יישום מדיניות ראש העיר וההנהלה. כיצד אתה רואה את תפקידך?
האמא והילד

"תפקיד חשוב ביותר, הדורש המון אחריות, שיקול דעת, מקצועיות ועבודת צוות, הנהלת העירייה תקבע את המדיניות ועובדי העירייה יהיו חייבים ליישם בפועל ובלוחות הזמנים שיקבעו, לא נתפשר על מקצועיות ויעילות, כל עובד שישכיל להבין שאנחנו בפני עידן חדש של ניהול והתנהלות יהיה חלק מהארגון, מי שלא ישכיל להבין נאלץ בצער רב להחליפו במי שכן מבין. כולם חייבים להבין שהתושב הוא לקוח של העירייה ובתאם לכלל שבו נקבע "הלקוח תמיד צודק" כי הרי מה אנחנו שווים בלי הלקוחות שלנו?".

  • נחזור לימים שלפני הבחירות. אם נודה על האמת, מעטים האמינו שכך יסתיימו הבחירות, כשהקמפיין התחיל. כיצד אתה מסביר את התהליכים שהובילו לתוצאה הסופית?

"אביחי הכריז על מועמדותו רק ביום 28.8.2018, לאחר שבנצי הודיע על פרישה, על כן רבים לא התייחסו אליו ובצדק, היות והמועמדים באותה עת היו ניסים מלכה, יורם מלול ובנצי יעקב, אבל מאותו הרגע שאביחי הצהיר במפורש הוא החל לזנק בסקרים באופן מדהים התוצאה בפועל הייתה שהיו חסרים לו כ 150 קולות בלבד לזכות בסיבוב הראשון, היא תוצאה מדהימה שהסיבה שלה היא הפעילות של אביחי ושלי לאורך השנים בפעילות רחבת היקף, לרבות בהגשת עתירות ותביעות לבתי המשפט. תמיד אמרתי לאביחי שבכל עתירה יש ניצחון גם אם משפטית לא, ציבורית כן, כך למשל העתירות הכי מוצדקות שיכולות להיות על מצב בטיחות בתי הספר, הגענו עד בית משפט העליון, בתי המשפט סירבו לסגור את בתי הספר לאור הצהרות שקר של בכירים בעירייה כאילו ובתי הספר לא מהווים סכנה בטיחותית, הייתה כאן הצלחה אדירה, היות ובאמצעות העתירות והפייסבוק הבאנו אל כל תושב תמונת מצב אמיתית של בתי הספר היסודיים בעיר".

  • בהנחה שכל מה שאמרת וכתבת, לפני המינוי שלך למנכ"ל, היה מבוסס, האם הופתעת מדבר מה?

"עדיין לא נכנסתי לתפקיד באופן מלא, כי אם רק ביום 1.1.2019, אך מהמעט שהתגלה לי אני כבר יכול לומר שכל מה שטענתי, כתבתי ועתרתי, היה נכון ומוצדק, העירייה במצב גרוע מאוד, מכל הבחינות, הנהלת העירייה יכולה לתכנן לקבוע אחלה מדיניות, אבל ללא כסף אין לאותה מדיניות כל תוחלת, חייבים להגיע לאיזון תקציבי שיאפשר לעירייה לפעול, אם לא נצליח להגיע לאיזון תקציבי נכשל בכל, זו גם הסיבה העיקרית שגרמה לי להסכים לבקשה של אביחי ולקבל עלי את תפקיד המנכ"ל, כדי להוביל את העירייה לאיזון תקציבי".

  • יורם, מה מניע אותך להיות כל-כך עמוק במה שקורה בעיר?

"זה בפנים, לא נשלט, קרה לי במהלך השנים שאמרתי לעצמי, יאללה מספיק, עזוב אותם, אם הציבור בחר בהם ורוצה אותם, אז זה רצון הציבור לחיות בעיר הרוסה ללא תקווה שטובי בניה עזבו להרחבות הקיבוצים. אך כל פעם שראיתי דבר מה שלדעתי לא התנהל בהתאם לחוק, לא יכולתי לעצום עיניים ופעלתי, אני מצטער אבל זה לא נשלט, לא יכולתי לסבול אפליה במכרזים, העדפת מקורבים, נהנתנות שלא יודעת שובע ואי מתן דוגמא אישית. לא יכולתי ולא יכול לראות נבחרי ציבור ועובדי ציבור שמבקשים הזמנות למשחקי כדורגל ואירוע תרבות בכלל ונמנעים לשלם ולקנות כרטיס. דוגמא אישית היא הבסיס לכל".

  •  מה הדבר הראשון, או הדברים הראשונים שאתה מתכוון לעשות עם כניסתך לתפקיד המנכ"ל?

"מתברר שאין דבר אחד ראשון, במקביל חייבים לבצע מספר רב של דברים ראשונים, בשים לב שלא פעל בעירייה מנכ"ל בחצי השנה האחרונה. בכל מקרה, אתן עדיפות מוחלטת להסדרת כל כח האדם בעירייה, ולפעול יחד עם הגזבר והחשבת המלווה להגיע לאיזון תקציבי עד סוף שנת 2020".

  • נבחרת על המשבצת של 'משרת אמון', ספר מעט על הקשר שבינך ובין ראש העיר אביחי שטרן? כיצד הוא נוצר?

"את אביחי ראיתי לראשונה בפעילות שלו בתנועת צל"ע, ולאחר מכן בבחירות שנת 2013, הכרתי אותו ממש רק כאשר נבחר להיות חבר מועצת העירייה במקום יפעת שאשא ביטון. התגלה לי בחור צעיר, נמרץ, חכם, מבריק, אמיץ, לא מתעייף שיודע מה הוא רוצה, והכי חשוב איש ישר באופן מדהים. אביחי שכר אצלי משרד שבו הוא עסק בעריכת דין לפרנסתו, ראיתי אותו מטפל במאות פניות של תושבים בהתנדבות מלאה, מדבר איתם בשיחות אין סופיות, מקשיב ומשתדל לפתור בעיות מבלי להתנות דבר, טיפול בתושב שלא על מנת לזכות ברווח פוליטי, זו הגדולה שלו והציבור החזיר לו בגדול".

  • עד היום היית אדם עצמאי, משפטן שהתנהל כמו כל אזרח חופשי. התפקיד יגביל אותך מעט, איך תסתדר ללא החופש שהיה לך?

"נכון, אני חייב להחיל על עצמי את הכללים החלים על עובדי ציבור, במיוחד כאשר אדרוש כך מכל העובדים בעירייה, לא תראו יותר עובדים במטות בחירות או בפעילות פוליטית כל שהיא, לא תהיה כל פשרה בכך, עובד שיעסוק בפוליטיקה ימצא את עצמו מחוץ לעירייה. יהיה לי מאוד קשה, חופש הביטוי הוא ערך עליון, חופש הביטוי הוא אחד הסיבות לפתיחת קבוצת הפייסבוק "אנשים טובים לשמירה על איכות השלטון בקריית שמונה" נאבקנו על הזכות לסמן "לייק" ולכתוב "תגובית", אמשיך להיאבק על זכותו של כל אדם להתבטא באופן חופשי, ללא פחד ובכל נושא, אבל לא אני ולא עובדי העירייה, היות וחלים עלינו מגבלות שחייבים למלא במלואם, אכתוב ואאפשר לכתוב במגבלות הקיימות".

  • על אף שהנך מנכ"ל, ברור שמעמדך מיוחד מתוקף הנסיבות. כיצד תשלב זאת עם נבחרי הציבור במועצה ובהנהלה?

"אני מגיע ממקום נקי של פעילות רחבת היקף ושנים למניעת שחיתות וקיום מינהל תקין, זה הבסיס לכל, אסביר לכולם שהדרך לחקירות משטרה יכולה להיות מהירה מאוד, התפקיד שלי יהיה בין היתר לשמור על אביחי ועל כל נבחרי ועובדי הציבור שלא להגיע למצב שבו חוקרי משטרה יזמנו אותם לחקירה. קל מאוד לטעות ולעשות שטויות, אעשה הכל שלא יגיעו עד כדי כך. עוד אסביר שתפקיד החשבת המלווה, מבקר העירייה ומבקר המדינה לסייע לנו לפעול טוב יותר, הם לא נטל אלא כלי עזר רב טוב ואנחנו נסתייע בהם ונפעל יחד איתם".

  • ולסיום, יורם. אתה תשלים את מכסת כהונתך לאורך חמש השנים הבאות?

"עד כמה שהדברים יהיו תלויים בי, כן".

זהו, הנייד מצלצל, ומעברו השני בנו הלומד בדנציגר מודיע לו שסיים את החוג ו…

"אני כבר מגיע…"

…זוהי קריית שמונה, ואלו אנשיה. יכולים להתכתש, לריב, להעלות פוסטים פוגעניים, אבל בסופו של דבר צריך לעצור ולזכור שאתה גם אבא וצריך להחזיר את הילד מהחוג…

חמישה דברים שלא ידעתם על יורם ביטון

  1. שרתי שלוש שנים בשרות חובה ועוד שלושים שנים במילואים, אהבתי לשרת ונדמה לי שלא החסרתי גם יום מילואים אחד בכל השרות לרבות בלבנון לא מעט, כאשר תמיד אמרתי לחיילי הפלוגה, גם לי יש ילדים וגם לי יש עסק, ואם אני יכול להגיע לשרת במילואים אז כל אחד יכול.
  • בחודש דצמבר 1983, גוייסתי לחודש מילואים והתבקשתי להגיע למוצב החרמון הישראלי, סירבתי ודרשתי לשרת רק בלבנון, נשפטתי ל 14 ימי מאסר שלבסוף בוטלו וזה סיפור בפני עצמו. אסביר שבאותה עת היו סרבנים רבים שסירבו לשרת בלבנון מטעמי מצפון, הסירוב שלי לשרת בארץ היה משקל נגד לסירוב שלהם.
  •  ככל שאני זוכר הייתי הראשון שקנה מחשב עסקי בקריית שמונה, עוד בתקופה שרק בנקים, חברות ביטוח ומפעלים גדולים השתמשו במחשב, כך גם לגבי מכשיר הפקס והטלפון הנייד. ניהלתי את פורום אקטואליה של "נענע" משנת 1999 עד 2004, כאשר אז הוא היה מהפורומים הגדולים בארץ, היחידי שידע על זה היה חברי זמיר עשור ז"ל.
  • בשנת 2006 הגשתי תביעה נגד החברה הכללית, תביעה שהגיעה עד לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, יוצגתי בהליך הזה על ידי התנועה לאיכות השלטון בישראל, בית הדין הארצי פסק לי סכום פיצויים של 100 אלף שקלים (בנוסף לפסיקה של בית הדין האזורי), ביקשתי ואמרתי לשופטי בית הדין הארצי שאני מוותר על הכסף, ככל והם יטילו אחריות אישית על מנהלי החברה הכלכלית שפשעו וגרמו נזק כבד ביותר לעיר, לצערי שופטי בית הדין הארצי לעבודה טענו שאינם יכולים.
  • שיעור חשוב שלמדתי בגיל 22 בערך, הגעתי עם אבא שלי ז"ל לאחד המוסכים באזור התעשייה הדרומי של העיר, לצורך הוצאת הרכב שלו מטיפול, בעל המוסך ביקש תשלום של 2,000 שקל ישן, אבא שלי הוציא את פנקס הצ'קים ועוד בטרם רשם את הצ'ק, אמר לו בעל המוסך "אה צ'ק אז צריך להוסיף את המע"מ", אבא שלי הסתכל עליו לשנייה אחת, אמר בסדר ורשם צ'ק עם תוספת המע"מ. השיעור שלמדתי הוא כזה: לא נותנים כסף לבן והופכים אותו לשחור, מי שגונב את מס הכנסה ומע"מ יגנוב גם אותך, חשבונית שווה אחריות, קבלה היא הוכחת תשלום. מאז אני נוהג רק כך.  

אולי יעניין אותך