לכל אחד מאיתנו יש רגעים בהם הוא אומר (לעצמו) "וואלה, הם אכלו אותה הפעם".

אתם בטח מנחשים במה הדברים אמורים. הופעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום שני בערב וקריאתו לעימות בינו ובין עדי המדינה.

מדוע שמחתי?! (מקצועית). ישנה חבורה, ה'גרעין הקשה' של מתנגדי נתניהו בכל מקום, בכל מקרה, ולא משנה מהי הסיבה, שרוצים שילך, יתפטר, יחזיר את המפתחות, יודה ברצח ארלוזורוב, לא משנה מה, רק שילך. אבל זה לא הולך להם.

החבורה הזאת חיה בתוך עצמה, ומאורגנת לתגובות רפלקסית ומידית נגד נתניהו, כאמור הסיבה לא משנה.

למזלו של נתניהו הקבוצה מונהגת על ידי אדם שהודה שהיה מושחת בעבר (ויש הטוענים, שעכשיו הוא מושחת בריבוע) אלדד יניב שמו. לאותו אלדד מסייע מהאוויר, היבשה, הים ומתחת לאדמה אחד, אהוד ברק שמו, שיש לו זכויות רבות בעברו, אבל נדמה שבהווה האיש עובר איזושהי טלטלה (שאינה קשורה לביטחון ישראל ודאגה לשלום אזרחיה).

המעניין הוא שהצבא האמיתי שלהם הוא 'צבא צללים בו פועלים במשמעת מצמררת אנשים ונשים מהפרקליטות, המשטרה התקשורת (איך לא…), מערכת המשפט וגדוד פרשנים באצטלה כזאת או אחרת. המשותף לצבא הצללים הזה הוא פרשנות, חד-צדדית וחד-כיוונית של המצב נגד נתניהו, ופעילות ממוקדת מטרה להפלתו.

אחת הצלעות המרכזיות של הצבא הזה היא התקשורת. רק רגע, תנו להביא את עובדות, רגע אחד…

…בסרטונים המועלים לרשת באדיבות אנשים טובים, נשמעים, תקשיבו היטב: רזי ברקאי, רביב דרוקר, שלי יחימוביץ' ועוד אומרים בפיהם וגלויי פנים שהתקשורת 'הוציאה חוזה' על נתניהו. לא מהשבוע, מלפני שנים. היום, שנים אחרי כבר לא צריך לשמוע אותם אומרים, רואים את הקולות, התמונות והחתירה להעיפו.

…באשר לטענות (המלאכותיות) של מתנגדיו, כאילו ונתניהו 'לא סיפק את הסחורה', נאמר. מי שמייצר וחי 'פייק דרמה' זו התקשורת עצמה, זה החינוך שהם הביאו לצופיהם במהלך שנים. כל תוכניות הריאליטי גורפות הרייטינג, ממה הן עשויות, ועל מה הן מדברות?! לא על יצירת ציפייה לדרמה ואחר כך מקבלים איזה אסי עזר, צביקה הדר או כל מוצר אחר ממדף האשליות?!

הפעם, זו דעתי ורק אני אחראי לה, בנימין נתניהו נתן 'הופעת גמר' מדהימה בה הרייטינג הגיע לכדי 45%! צפייה, פנה ישירות ושלא באמצעות עורכי דינו והזמין את למד-וו צדיקי ויקירי המשטרה והפרקליטות (להלן עדי מדינה) להתייצב ולעמת את האמת שהם מכרו לחוקרים מול האמת שלו.

צעד מסוכן מצידו של נתניהו, בהתחשב בעובדה שירימו את הכפפה, והאמת של 'עדי המדינה' תנצח. סיכון ממשי מבחינתו של נתניהו.

לסיכום. מזמן עברנו מחיפוש אחר האמת האובייקטיבית ללאס ווגאס ומכונות המשחק. מתנגדיו, דווקא הם שמאבדים את העשתונות ומסייעים לו ברייטינג לחשוף את העמדה/האמת שלו. שלי יחימוביץ' בתפקידה כציפי לבני אמרה נחרצות ש"נתניהו אינו כשיר למלא את תפקידו", יאיר לפיד חתם ואמר ש"נתניהו קורס". ואני שואל, תגידו אתם פסיכיאטרים או טוענים לכיתרו של נתניהו?

נראה שהדרך לשימוע/משפט תהיה מלאה בכפפות שהשליך נתניהו לחוקריו, לפרקליטות, לתקשורת וליריביו הפוליטיים והם אלה אשר יצטרכו להתרכז בהוכחת טענותיהם ולא שנתניהו יצטרך להתנצל ולהתגונן. מקסימום להסביר.

 

 

 

 

כשמדובר בהדלפה, אין 'גורם אנונימי'.

יש מחנות ויש כוונות.

בהמשך לנושא הקודם, אי אפשר שלא להתקומם לנוכח הנורמות והכללים החדשים שהכניסו מתנגדיו של נתניהו ל'משחק'.

היכן נשמע שיאמרו ויצוטטו דברים כה קשים מפיהם של 'גורמים' בפרקליטות/במשטרה, באופן אנונימי?

בכלל, אני בז למי שלא מסוגל לעמוד עם האמת שלו ולומר את דבריו. ממש בז.

הגיבורים הגדולים הללו תוקפים את נתניהו (אגב, זה יכול להיות כל אדם) מבלי שלמותקף תהיה הזכות הבסיסית להתגונן מפני הדברים.

להזכירכם, לא מדובר בעניין ביטחוני שושואיסטי שהנסיבות מכתיבות אנונימיות, אלא, עניין אזרחי לחלוטין שראוי שלדוברים יהיו פנים וצורה.

כאמור, בז להם.

 

 

 

אחי, הכל בסדר

נחת רוח סיפקו לנו שני טייסים (טייס ונווט) של מטוס ה-15F

כאשר איבדו את חופת המטוס בגובה של כתשעה קילומטר מעל הקרקע.

מה ששבה את ליבי והביא עוד ראיה מדוע אנחנו בעם הנכון, זו השיחה הקצרה בין הטייס (המבוגר בין השניים) והנווט הצעיר.

שיחה כזו יכולה להתרחש רק בין שניים הנמצאים בסכנת חיים, ודואגים זה לשלומו של האחר.

סרן י': "ר', אתה איתי אחי?'

סגן ר': "כן".

סרן י': "הכל בסדר, הכיסא שלך למטה?".

סגן ר': "חיובי".

סרן י': "נהדר אחי".

אלו קטעים מהשיחה של הטייס והנווט מיד עם התנתקות חופת המטוס, כאמור.

תזכרו, גם כאשר כל החופות והמגינים שלנו עפים, אנחנו אחים…

 

 

 

אזהרת מסע

ככל שהבחירות קרבות, יותר ויותר מועמדים ומועמדות אומרים ועושים מעשי שטות, במקרים הקלים, ובמקרים קשים ומסוכנים מדברים את עצמם לדעת ועל הדרך גורמים נזקים, לפעמים בלתי הפיכים.

לא נביא דוגמאות, רק נעיר את תשומת ליבכם שזה מה שהולך לקרות בחודשים הקרובים.

ראו הוזהרתם ו…הוזהרתי.

 

 

 

 

הגשם ישטוף את השנאה

נחתום במשהו שהוא קונצנזוס, בלי מירכאות. הגשם.

כמי שחש את כאב הבצורת בשנים האחרונות (לפחות כמו החקלאים), התמלאתי שמחה, שמחה אמיתית לנוכח הגשמים היורדים ללא הרף.

…לכל אחד מאיתנו חוויות הילדות מהגשם והחורף.

אצלי זו הייתה חוויה מורכבת (כפי שנהוג לתאר משהו חיובי ושלילי, יחד). מצד אחד המשחקים בגשם, הקפיצה לתוך שלוליות המים (והבוץ), המבטים מתוך הבית החוצה על טיפות הגשם הגולשות על החלונות וההבל המצטבר על השמשה. ומאידך, לקבל עונש על הפרעה בשיעור ועמידה בחדרו של המנהל משך דקות ארוכות, לחוש את רגליך הקפואות ואת אי היכולת להיות מרוכז לדבריה של המורה ולהיווכח שמצבך מצוין כאשר נתקלת בחתול הרחוב הרטוב עד לשד עצמותיו ורועד מקור.

אהבות נעורים ראשונות, בדרך כלל חד סטריות ואפלטוניות, בנערות בנות גילך עטופות במעיל וצעיף תואם. ובנות שבאו מבתים מסודרים היו גם כפפות וכובע צמר תואם ומחמם.

…והיום, ברוך השם, אחרי חמש שנים שחונות יורד גשם במלוא עוזו, קר, אבל יש במה להתחמם. אתה כבר לא עומד ב'פינה' רועד מקור כי אתה המנהל. ומקווה שהגשם יורד עלינו מעורר את הלב הפועם בנו ולו כל-עוד הגשם יורד. תודו, שגם זה משהו.