היום ה-23 בספטמבר , 2019

Select your Top Menu from wp menus
120 x 600
120 x 600

החיוך שסגן אופק לא ישכח לעולם: "ידעתי מה מצפה לילד בצד השני"

הרצל בן אשר

 

האבא, דוד הוא ראש המועצה של מטולה ובנו אופק הוא סמ"פ בסיירת 'גולני'. רק קריאת המילים האלה גורם לנחת רוח וסיפוק, אבל לא רק.

בנינו ובנותינו, מלח הארץ, בלי מירכאות, גדלו לאורם ערכים מוצקים של נתינה ואהבה אין קץ. כמובן, שהם קיבלו את זה בבית, בבית הספר ובישוב.

סגן אופק הולך בדרכים שאביו, דוד הלך כסגן אלוף בהנדסה קרבית. את הערכים הללו הוא ספג מאימו אורית, בהרבה רוך ואהבה, ואותם הוא מעביר בשירותו כלוחם ב'גולני' וכאדם יהודי ישראלי במערכת היחסים שפיתח עם חייליו בגבול הסורי.

הייחוד של הילדים שלנו זה השילוב בין עוז הנפש והדבקות במטרה בזמן קרב ובין החמלה האמיתית לחייו של ילד סורי שקו הגבול הפריד בין הזכות להיות ילד מאושר ובין אומללות.

 

סגן אופק אזולאי: "במהלך החודשיים האחרונים חיילי ואני תופסים קו ברמת הגולן. המשימה העיקרית של הפלוגה שלנו היא פעילות הביטחון השוטפת בגזרת אוגדה 210, תוך שמירה על ביטחון התושבים באזור. אך לצד המחויבות החשובה הזו, הקרבה אל מלחמת האזרחים מורגשת היטב בקרב לוחמי הפלוגה שעוסקים במספר פעילויות שמסייעות לסורים", אומר אופק. ובאותה נשימה הוא עובר לספר על 'הצד האנושי' של החייל הישראלי. "כחלק מהפעילויות הללו מבצעת הפלוגה משימות להעברת ציוד ומתן סיוע הומניטרי לאזרחים מצידו השני של הגדר, בשיתוף פעולה עם יחידת "שכנות טובה", מהאוגדה המרחבית 210. אחד המרכיבים העיקריים בסיוע שניתן לסורים הוא מבצעי 'ביקור רופא', במסגרתם מגיעים מטופלים, רובם ילדים הסובלים ממחלות כרוניות, לטיפול בבתי החולים בארץ.

לקיחת חלק בפעולות אלו מהווה עבורי חובה מוסרית. חיילי ואני מבינים את החשיבות בביצוע המשימות הללו, מעבר לשגרה הקבועה שלנו. התחושה הזו שעשינו טוב למישהו, גם אם לזמן קצר, גרמה לנו סיפוק אדיר" ממשיך ומספר אופק על החוויה שדומה לא תמצא בשום צבא בעולם.

גולת הכותרת של הפעילות ההומניטארית הוא המפגש המטלטל רגשית עם ילד שעבר טיפול רפואי והיה בדרכו חזרה לתופת הסורי.

סגן אופק אזולאי: "אחד הדברים שלעולם לא אשכח מ'ביקור רופא' הוא ערב בו החזרנו לגבול כ-40 ילדים מלווים באימהות שלהם, שנקלטו לטיפול בביה"ח 'זיו' מוקדם יותר באותו היום. ראיתי שבסוף הטור משתרכת אם, עם בנה הקטן על ידיה. ניגשתי אליה והרמתי אותו כדי להקל עליה. את החיוך ששלח אליי הילד, כשאני יודע מה מצפה לו בצד השני, לא אשכח לעולם".

אשרינו, אשרינו שאלה בנינו, אשרינו שבידי אופק וחבריו מופקדת השמירה על גבולותינו, ומעל לכל, אשרינו שזכינו בדור מצוין של לוחמים, שהם קודם כל בני אדם.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אולי יעניין אותך