לחם עבודה
כל עוד בעיית התעסוקה (לַכֹּל) לא תיפתר, הגליל ימשיך להיות 'נכה' & הכל טוב, יפה וחשוב, אבל התעסוקה בראש, קודם כל בראש של המנהיגים
השבוע התקיימה ועידת הגליל השביעית וזה אומר שבשנה הבאה יגיע התור של קריית שמונה, אם הולכים לפי מספרים.
אין ספק שמאחורי הועידות הללו עומדים אנשים עם כוונות טובות ורצון להביא מזור לתחלואיו של הגליל, אין ספק.
אבל, רבותי הנכבדים, עם כוונות טובות לא הולכים למכולת וגם אי אפשר לצאת לסרט טוב כי אפילו אין קולנוע אחד בקריית שמונה והאזור.
כדי שלא אובן שלא כהלכה, אקדים ואברך את כל מי שעשה ועושה למען הגליל. נעשו מהלכים בתחומי ההשכלה הגבוהה (בי"ס לרפואה בצפת), בתחומי התחבורה (כבישים ומחלפים) ועוד.
אבל, רבותי הנכבדים הבעיה של הגליל עמוקה יותר ממה שחושבים וכאן לא מדובר בפתרונות קלאסיים, אלא במשימה לאומית, בלי מירכאות.
ניקח את קריית שמונה, לדוגמא. אם נפחית מכלל התושבים את אלה המחזיקים כאן דירה/כתובת לצורך מס, ואם נוריד מהמאזן את אלה הרשומים במשרד הפנים כתושבים, אולם בפועל אינם נמצאים כאן פיזית מכל מיני סיבות, נראה שחלה ירידה מדאיגה במספר התושבים בקריית שמונה, וממש לא מדובר במספר הקסם "עשרים וארבעה אלף". בעצם, לא רק שלא גדלנו אלא, נשׁחקנו באלפי תושבים.
סוד גלוי הוא שיש נדידת תושבים משכונה לשכונה, ולמעשה אין איכלוס של בתים חדשים. א' כי לא נבנים בתים חדשים וב' אין דרישה לדירות הקיימות.
שורש המשבר בו נמצאת קריית שמונה הוא חוסר תעסוקה ואבטלה שאינה באה לידי ביטוי בסטטיסטיקות השונות, ובטח לא בדוחות האבטלה שמפורסמים מעת לעת.
את הדברים הללו אני אומר וכותב מעל שלושים שנה, ואפשר לבדוק.
כל עוד קברניטי המדינה, לדורותיהם, לא יבינו את הבעיה, הפתרונות שלהם יפלו בזה אחר זה ויכולים לקיים עוד שבע עשרה ועידות גליל ונגב.
אם המדינה לא תעמיד תקציבים ראויים לפתרון התעסוקה, לא יעזור דבר. הממשלה חייבת להבין שהתעסוקה היא הקטר שימשוך את קרונות הדיור, התרבות, החינוך, הכלכלה הפורחת, הכל.
נכון לעכשיו, ממשלות ישראל מחפשות את מטבע התעסוקה מתחת לפנס ולא היכן שהוא אבד, בגליל.
הפרויקטים בתחום ההשכלה הגבוהה והתשתיות שקודמו בשנים האחרונות, הם בדיוק אותם קרונות שהגיעו לגליל לפני הקטר והם משרתים את כולם, רק לא את תושבי הגליל שעדיין נמצאים ללא אלטרנטיבות תעסוקתיות לצעירים.
באופן פרדוקסלי, תשתית הכבישים משרתת את האנטי-אינטרסים של הגליל. קל יותר לצעירים 'לברוח' מהגליל עם כבישים ומחלפים טובים, קל יותר לכלל תושבי מדינת ישראל לשלוח את ילדיהם ללמוד רפואה בצפת, ואפילו להחזירם הביתה מהונגריה ולטביה שם הם לומדים.
ברשותכם דוגמא. הייתי שותף צעיר מאוד (26 שנים) להקמתה של מכללת תל חי בשנותיה הראשונות בשנות השבעים. בעין השותפים היו, בין היתר מיליא שפכנר מנכ"ל המכללה משמיר, מיכאל כהן ז"ל מכפר הנשיא, ויבדלו לחיים טובים יוני גדעוני ממחניים, דוד יניב מנאות מרדכי וחברי סמי בן שטרית מקריית שמונה ועוד רבים וטובים.
שילבנו בין מוסד לימודים עם מקום עבודה רב גווני, חלקו במכללה וחלקו מהמכללה החוצה.
היום, המכללה האקדמית בתל חי הינה אימפריה של השכלה, כלכלה וחלק מהתשתית החברתית של האזור.
המודל של המכללה נשמר והועצם עם השנים וכמובן פרץ דרכים נוספות והיום אם אינני טועה הוא המודל האולטימטיבי לעוגן של השכלה גבוהה, משרות אדמיניסטרטיביות מגוונות ואבן שואבת לקהילה.
הרעיון צריך לעמוד על רגליים כלכליות, חברתיות וממשלתיות. ללא מעורבות של המדינה, לא יהיה מהפך אמיתי בפתרון בעיית התעסוקה, גם ובעיקר בגלל שכולם נמצאים בריצת אמוק להפרטה. הסולידאריות החברתית חייבת להיות מגוּבָּה על ידי המדינה בתמיכה תקציבית.
זה לא אומר שיזמות פרטית כזאת או אחרת לא צריכה לפרוח כאן, עד רבא החלק הזה יקבל תאוצה מעצם הצלחת המהלך הציבורי המשולב למדינה ולנו.
ולכן, לצד המחמאות והברכות לועידת הגליל, אנחנו צריכים להמשיך ולתבוע פתרון אמיתי מבחינתנו תושבי הגליל, תעסוקה לכל.
סל הצביעות
השבוע אישרו את סל התרופות, או במילים אחרות, ועדת סל התרופות החליטה איזו תרופה תמומן ע"י המדינה ואיזו לא, או בני אדם בשר ודם יחליטו מי לחיים ומי בדרכו האחרונה.
נדמה שזה אחד המקרים הבודדים בהם הועדה קיבלה החלטה נגד מי שחי ותביא לסיום את חייו, העוברים שלא חטאו בדבר. זוהי גרסה עכשווית של "אבות אכלו בוסר ו…", בגרסה האימהית שלו.
כאחד המאמין שהפתרון הטוב ביותר לכל בעיה הוא בלמנוע אותה, חושב שאם אשה לא מנעה את ה'בעיה', את ההיריון, או שהתחרטה, שתישא בתוצאות. לא מדובר כאן על הפסקת היריון שחוק ההפלות כבר מכסה, אלא בהפקרת חייו של אדם חי (אומנם קטן) בידי אדם אחר, במקרה זה אימו.
הציבור שותף במקרה הזה לרצח מיותר, בעזרת כספו, בעוד שחולי סוכרת למשל, הזקוקים לתרופה מסוימת, לא יקבלו מימון עבורה ויוציאו אלפי שקלים מכיסם.
מזעזע, עצוב לאן שהגענו.
זיקוקים ביום שלישי בחצות אחרי קטיושות ביום ראשון?! הזוי
לא היה במקום לשגר זיקוקי דינור ביום שלישי בלילה, וזאת בלשון המעטה, מפני שיומיים קודם לכן שוגרו טילי קטיושה לעבר קריית שמונה ובנס לא היו נפגעים בנפש ורכוש.
תושבים רבים נתקפו בהלה מחשש שמא מדובר בקטיושות.
ולכן, זה מה שנקרא לעשות 'חטא על פשע…'.
שנה טובה עד סוף תשע"ד
רבים איחלו לי 'שנה טובה' השבוע.
הסתכלתי למטה, הסתכלתי למעלה ולצדדים, ניסיתי להיזכר אם עברנו את ה'ימים הנוראים' או אולי שמעתי שופר, דבש כלום מסימני ראש השנה.
הבטתי על המברך ואיחלתי לו "המשך תשע"ד מבורכת". מה יכולתי לומר?
האב, הבן והאלמנט
יום רביעי השבוע, 1 בינואר, היה יום שחור לישראלים רבים.
שר האוצר 'היטיב' עם אזרחי ישראל בשורת מכות כואבות והראה לכל משפחה מהיכן להוציא עוד אלפי שקלים למחיה.
יאיר לפיד, מזכיר את האימרה של המלך רחבעם בנו של שלמה המלך שאמר "אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים".
מעניין שהדברים נאמרו לעם אחרי שרחבעם סירב להקל מעליהם את עול המיסים. עולם קטן.
האבא לפיד נתן יד לכיסוח העם באלפיים ושלוש והבן עשר שנים לאחר מכן.
מלבד ירידה במחיר המים, מחיריהם של אלפי מוצרים נסקו מעלה-מעלה. דלק חמש אגורות, ארנונה, שלושה אחוזים וחצי, מחיריהם של הפירות והירקות טסו לשמיים, וללא סיבה כלשהי.
נזכרתי במה שאמר אחד המרצים במהלך לימודיי באוניברסיטה. 'אל תאמין למה שאי אפשר להאמין'.
לפיד שאל במערכת הבחירות 'איפה הכסף?' ולפיד הבטיח להוריד מיסים ואת יוקר המחיה. אז הוא הבטיח…
עכשיו כשהוא שר האוצר הוא מכניס לנו את האלמנט.
