היום ה-30 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

זה היה ביתי

הפעם ננסה להבין בקצרה כמה מענייני חג סוכות.
ראשית כל ננסה להבין בכלל מה היא מהות הסוכה. בגמרא יש מחלוקת תנאים אם הסוכות הן זכר לסוכות שבני ישראל בנו בצאתם מארץ מצרים או שמדובר בזכר לענני כבוד, שהרי כשעם ישראל יצא ממצרים היה מוקף בענני כבוד מארבע רוחות. ברובד היותר עמקו ישנו רעיון נוסף שלפיו הסוכה היא 'צילה דמהימנותא', כלומר צל האמונה. דפנות הסוכה מהווים כביכול את החיבוק של הקב"ה, אחרי שעשינו תשובה והתנקינו מכל החטאים בראש השנה ויום הכיפורים.


בכל אופן, נשאלת השאלה למה דווקא בסתיו? ולא דווקא עכשיו? התשובה הפשוטה היא כדי להראות שאנחנו עושים את המצווה  לשם המצווה. אם היינו חוגגים את סוכות באביב, זה היה טבעי לצאת לקמפינג, לאוהלים ולסוכות בחוץ. כך לא היה ניכר שזה לשם המצווה. לכן דווקא בזמן שכולם בעולם נכנסים לבתים כי החל הסתיו, אנו יוצאים מהבתים, כדי להראות עד כמה המצווה חשובה בעינינו. מעבר לכך, כתוב שמערכת החגים של עם ישראל בנויה כמו מערכת החיים של האדם, פסח הוא הלידה, שבועות שבו קיבלנו את התורה הוא בר המצווה, וסוכות הוא החופה עם הקב"ה. לפני סוכות אנו עוברים תקופה שכוללת את בניית הקשר מחדש עם הקב"ה באלול, ראש השנה ויום כיפור.

 

רבים מתבלבלים ולא ממש יודעים מה לעשות עם הסוכה ומה לעשות בתוכה? על פי ההלכה יש לשבת בסוכה בכל שבעת הימים, כאילו זה הבית החדש שלנו. בלילה הראשון חובה לאכול בסוכה סעודה הכוללת פת לחם. בשאר החג לא חייבים לאכול, אבל אם רוצים לאכול סעודה עם לחם או כמות מסוימת של מזונות, חובה לעשות זאת בסוכה. פירות, חטיפים ונשנושים, לא חובה לאכול בסוכה. בנוסף חייבים לישון בסוכה, כולל שנת ארעי, חוץ ממקרים מסוימים של גשמים, ריח רע או כשהוריו או אשתו של האדם חשים צער על כך שהוא ישן בסוכה.

יש את עניין השמחה, שכן ציווה אותנו בורא עולם "ושמחת בחגך". והשאלה המתבקשת היא למה שנשמח דווקא בתנאים קשים? הרי היה יותר מובן אם הוא היה אומר לנו ללכת בסוכות לבית מלון חמישה כוכבים, לשתות וכו'. התשובה היא שסוכה מסמלת את ההבדל בין הגישות לעולם הזה. ברגע שאדם רואה את העולם הזה כעולם קבוע, הוא מחפש יותר את החומריות. ידוע ש'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו', כלומר, אנו לא מצליחים להשיג בחיינו אפילו חצי מהחומר שהיינו רוצים להשיג. לכן במצב כזה אין שמחה פנימית כי האדם נמצא כל הזמן במרדף אחרי גירויים חדשים.

 

 מצוות ארבעת המינים:

אחד הסמלים של חג הסוכות – מלבד הסוכה עצמה, כמובן – הוא ארבעת המינים. למה למעשה צריכים לנענע אותם, מהי המשמעות הפנימית של כל זה, ולאיזה מין מבין הארבעה אתם דומים?
"במדרש מדמים את ארבעת המינים לאברים מרכזיים בגוף האדם", אומר הרב יצחק גבאי מארגון "הידברות". "כתוב שהאתרוג דומה ללב של האדם, הלולב – לעמוד השדרה, הערבה – לשפתיים, וההדס כנגד העיניים. אגב, להדס יש שלושה ענפים, ולנו יש רק שתי עיניים. לכאורה מוזר. האר"י הקדוש מסביר שזה כנגד העין השלישית. אנשים חושבים שזה מושג שהגיע מעולם המזרח, אבל העין השלישית לפי הקבלה רואה את החיים באופן יותר רוחני ופרופורציונלי, ולכל אחד מאתנו יש עין שלישית משלו. בנוסף לכך, האתרוג מסמל את התורה כולה. בגימטריה אתרוג זה תרי"ג פחות שלוש. מהם השלוש? שלושת המינים האחרים. יוצא שארבעת המינים ביחד הם תרי"ג".

למי אין טעם וריח?

הרב גבאי מסביר שארבעת המינים מומשלים גם לסוגי אנשים בעם ישראל. האתרוג, בעל הטעם והריח, מסמל אנשים שלומדים תורה ועושים מעשים טובים; הלולב הוא בעל טעם (תמר) אך חסר ריח, ומשול לאנשים הלומדים תורה, אבל מידותיהם לא מתוקנות; ההדס הוא נטול טעם אך בעל ריח, ומסמל אנשים טובים מבחינת מידות, אך רחוקים מחיי תורה ואמונה; ואילו הערבה, המין הנחות ביותר, מסמלת אנשים שאין להם לא טעם ולא ריח, כלומר לא מצוות התורה ולא מעשים טובים.

"ארבעת המינים ביחד מסמלים את אחדות עם ישראל. גם הסוכה מסמלת שלום ושלמות בין חלקי העם. אבל למרות הכל, בסופו של דבר זה לא קורה בשטח, ואנחנו עדיין שונים. אז למה לוקחים את ארבעת המינים המפורדים ומאחדים ביניהם? כאן צריכים להסתכל על המשמעות, של נטילת ארבעת המינים. הרי איך נוטלים? לוקחים את הלולב, ההדס והערבה בצד ימין כשהם מאוגדים, והאתרוג ביד שמאל. למה הוא מופרד? הוא מסמל את הנפרדות. אמרנו שהוא הכי עדיף מכולם, כי יש בו גם טעם וגם ריח. אבל הוא מתרחק באופן מסוים, לא מתחבר איתם באופן מושלם, כי הוא חושב שהוא כביכול הכי טוב. אבל צריכים לזכור גם שכולנו לב אחד. רמז לכך ניתן למצוא בעובדה שהברכה היא לא 'ברוך אתה ה' אלוקנו מלך העולם על נטילת ארבעת המינים' וגם לא 'על נטילת אתרוג', אלא 'על נטילת לולב'. לולב מלשון לב. זה מסמל שהאיחוד הוא על ידי זה שכולנו מחוברים בלב".

נשים, אגב, לא מחויבות במצוות ארבעת המינים ובכל אופן אישה ספרדית רשאית ליטול את ארבעת המינים בלי ברכה. הנענועים על פי האר"י ז"ל הם ימין, שמאל, קדימה, למעלה, למטה, אחורה, ועומדים עם הפנים לצד מזרח. ביד ימין נוטלים את הלולב שאגודים בו ההדסים והערבות, וביד שמאל את האתרוג. אישה שעושה כן מקיימת את המצווה אע"פ שאינה מצוּוַה.

 

ומה עושים עם ארבעת המינים לאחר החג? נהוג לעשות מהאתרוג מרקחת לאכול בט"ו בשבט. את ההדסים נוהגים לקחת כדי להריח בהם במוצאי שבת. את הערבות והלולב שורפים בערב פסח עם החמץ.

 

 

זמנים:

סוכות: כניסת החג: 17:43 | צאת החג: 18:48

שבת: כניסת שבת: 17:40 | צאת שבת: 18:46

שמחת תורה: כניסת החג: 17:34 | צאת החג: 18:40

שבת בראשית: כניסת שבת: 17:32 | צאת שבת: 18:38

 

פהשקווילים

ערב שירה ניגון והתעלות לנשים ביד עזרה ושולמית לכבוד חג סוכות יתקיים ביום ראשון חוה"מ סוכות (12.10.14) בשעה 20:30. כניסה חופשית, לנשים בלבד.

 

 

הלכות חול המועד

הימים שבין ראשון ושביעי של סוכות נקראים חול המועד. להלן תקציר להלכות הימים הללו

 

–         ילבש בגדי חג בימי חול המועד

–         יקנה לאשתו וילדיו מתנות לחג

–         אין מניחים תפילין (אך כמובן שמתפללים שחרית כרגיל)

–         מצווה לעלות לירושלים- לישיבות ולכותל אף בזמן הזה

–         עשיית מלאכה בחול המועד, שאינה צורך המועד: אסור מדרבנן ויש אוסרים מהתורה. לצורך המועד: מותר

      –    כל מלאכת דבר האבד מותרת אף שאינה צורך המועד כגון: צרכי הרבים, דואר, בנקים, חנויות אוכל או במקרה שיש חשש לפיטורים מהעבודה. הכלל העולה: כל שיש הפסד או דבר האבד מותר.

–         כל סחורה שאינה צורך המועד אסורה בין לקנות ובין למכור אך בדבר האבד מותר כגון אם המחיר יעלה או לא ימצא דבר זה שוב בשוק.

–         אסור לתקן את הרכב בחול המועד אלא אם כן התיקון אינו מלאכת אומן.

–         אסור להדפיס ספרים בחול המועד

–         מצווה להסתפר ולהתגלח לפני החג

–         אסור להסתפר ולהתגלח בחול המועד

–         מותר לשטוף הבית

–         מותר לצחצח נעליים

–         מותר לגהץ

–         אסור לכבס בחול המועד אפילו לצורך המועד אלא אם כן אין לו בגדים כלל והם צורך המועד

–         מותר להקליט ברשמקול, וידאו וכן מותר לצלם

–         מותר לנגן

–         אין מתחתנים בחול המועד

–         אסור לכתוב אך דבר האבד, כגון חידושי תורה שנתחדשו לו או עניני עבודה מות

 

 

שאל את הרב

– האם יש איסור מהתורה לעבוד בחול המועד?

 "חול המועד נקרא 'מקרא קודש' ולכן יש איסור לעבוד בו. אולם, אדם שכיר שאם ימנע יפטרו אותו או בעל עסק אם יסגור בחול המועד יגרור הפסדים, מותר באופן שכזה לעבוד כיון שזה בגדר דבר האבד שהתירו חכמים לעבוד".

 

 

הרב רפאל סבתי

אולי יעניין אותך

Bottom ad