היום ה-22 באוגוסט , 2019

Select your Top Menu from wp menus
120 x 600
120 x 600

לעצור ולהסתכל בעיניים של הימין והשמאל

אם אומר שהשבוע היה קשה במיוחד, לא אשמע מקורי, ובצדק.

רבים מאיתנו, ולא אגזים אם אדבר בהכללה, כמעט כולנו, חווינו טלטלות נפש ונשמה כפי שלא היה הרבה זמן.

מודה, באשר אליי והקדמת הבחירות, אני עדיין בהלם, בטוח שמדובר בסוג של חלום הזיות של קיץ. בחירות אחרי שרק סיימנו בחירות בהכרעה?! לא נתפס. ומי שאומר שכן, הוא חי ברטרואקטיבי, לא במציאות.

אפילו בבחירות של שנת 1984 בהן לא הייתה הכרעה, גם  אז לא חשבו ללכת לבחירות. עשו רוטציה בראשות הממשלה בין יצחק שמיר לשמעון פרס. פעם זה ראש ממשלה וההוא שר החוץ, וההיפך. מה קרה?! רק טוב. מדינת ישראל ניצחה את האינפלציה שאיימה למוטט אותה וצה"ל יצא מלבנון.

ועכשיו?! איש ימין מסרב לאפשר לראש מחנה הימין עם רוב מוצק להקים ממשלה. ובגלל זה הולכים לבחירות, שבועות אחדים אחרי שהבחירות הסתיימו בהכרעה.

יהיו שיקומו, ומבחינתם בצדק, ויאמרו. 'אין הכרעה? הולכים לבחירות!' כך נהוג בדמוקרטיה.

הכל טוב ויפה, אלא שיש עוד דבר אחד שזה הזמן להשתמש בו, השכל הישר. נדמה לי שזה שנים שאיפסנו את השכל הישר עמוק עמוק בכספת ואת המפתח זרקנו לים. אחרת, היכן כל החוכמה? היכן ניסיון החיים? היכן הלקחים והמסקנות שלמדנו לאורך חיינו?

מלחמה מיועדת לטיפשים או למי שצודק, בהבדל אחד. הטיפש יפסיד במלחמה והצודק ינצח, קרוב לוודאי.

האווירה שהשתלטה על הציבור מובלת בידי הקיצוניים בשני הצדדים. זה מזכיר לי שבשכונה היו תמיד שלושה ארבעה חבר'ה שחיממו את האווירה ללכת מכות, וברגע שהקטטה התחילה, היו הם הראשונים להיעלם מהשטח.

כך קורה גם היום. הקיצוניים נותנים את הטון, הם הקובעים את סדר היום של התקשורת (השטחית והרדודה ברובה), פוסט של אידיוט משמאל (אפרים שמיר) משחרר כמויות מסחריות של רעלים, שנאה וארס ומחזיר אותנו לתחושות של 'ערב מלחמת ששת הימים'.

אידיוט אחר מימין מעלה פוסט חולני שפוגע בכבוד המת (נחמה ריבלין ז"ל) וגורם להעלות פוסטים מן האוב, פוסטים שבשמאל שומרים במאגרי המידע שלהם 'עד כמה הימין חולה'.

ואני עומד נדהם, נפעם ובעיקר מתבייש מעצמי.

מה קרה? איך הגענו אל פי התהום? מה היה חלקי במסע האווילי אל מדורי הגהינום? ויותר מכך, מה אני יכול לעשות כדי לעצור את הטירוף הזה, מבלי לוותר על עמדות מהותיות ולגיטימיות באשר לאמונותיי, תפיסת עולמי ועקרונותיי?!

החלטה ראשונה. לא להגיב לכל מי שמעלה פוסט החורג מכללי שיח ציבור סביר. פוסטים שהכותב, ואפילו שהוא חבר, ידיד או מכר, שאני מעלה, והמגיב יחרוג מכללים אלה, ימחק ללא התראה.

פוסטים אשר יעלו אחרים, ויהיו נוגדים את דעותיי, יזכו לתגובה ומענה בענייניות ובשפה ראויה. ללא 'אמצעי עזר' וולגריים או מעליבים את האחר. בלי קללות ושפת ביבים.

עיתונאים בשירות הפוליטיקה, מעל המקפצה

לא פעם נכתב כאן על כך שהתקשורת (ערוצים 12,13, בעיקר) משחקים על המגרש הפוליטי ולא מדווחים מהקווים, אנו עדים לדיווחים מעל המקפצה. לא עושים חשבון לאף אחד ובועטים בכדור על המגרש.

השיא היה השבוע ביום רביעי עם דיווח נרחב ומוטה באופן גלוי על הפגנות ענק בצ'כיה, הפגנות שהמשתתפים תובעים את פיטוריו של ראש הממשלה אביש בשל חשד למעשי שחיתות.

הכתבת, שאת שמה איני זוכר מדווחת על ההפגנה ומראה תמונות ….מלפני שלושים שנה ממהפכת הקטיפה בדצמבר 1989 בה סולק המשטר הקומוניסטי.

ואני שואל על תקדימים בהם דיווחו על אירוע חדשותי והראו סרטון היסטורי?! לא יודע, אולי אנחנו נמצאים במהפכה עיתונאית שעדיין לא שמענו עליה…

במילים פשוטות. מערכת הבחירות שעוד מחכה לנו תהיה יצרית מאוד, לא הוגנת, בה ישתמש כל צד במאגרי הנשק הלא-קונבנציונאלי. בהבדל אחד. לפוליטיקאים ולמפלגות המתמודדות זה מותר (אף שלא רצוי) ולעיתונאי חדשות, לא רק שזה לא מומלץ, זה פשוט אסור.

יש מי שלא מתאים לראשות מפלגה

אתם יודעים שלא כל אחד יכול ומסוגל להיות כמו חברו, אם זה בתפקיד, מקצוע, יכולות שכליות, עושר ועוד. לכל אחד יש את המתנות שהן רק שלו.

אחד עשיר, אחד חתיך, אחר חכם וכך הלאה.

כך גם בפוליטיקה. לא כל אחד יכול להצליח בפוליטיקה, הוא יכול לעסוק בפוליטיקה, אבל להצליח?! זה משהו אחר.

הרב, התא"ל והטייס רפי פרץ נופל בהגדרות הללו. אהיה אחרון שיפקפק ביושרו, חוכמתו, תרומתו לביטחון ישראל, על הכל אני חותם, עד שזה הגיע לפוליטיקה.

מצפייה קצרה באיש ובהתנהלותו הפוליטית אין מנוס מהקביעה שהרב פרץ יו"ר איחוד מפלגות הימין לא שאינו מתאים, אלא שהמשך העמדתו בראש הבית היהודי (המפד"ל, לשעבר) עלולה להביא לפגיעה ביכולת המיוחדת של 'הבית היהודי' להמשיך ולהוות חיבור של 'תורה ועבודה' כפי שחרתה על דיגלה ופעלה כגשר בין הציבור הציוני-חילוני ובין הציבור הדתי-לאומי.

הגשר, החיבור או המתאם, תקראו לזה בכל שם שתבחרו, נסדק די והותר בעקבות הטלטלה של בנט ושקד, תהליך השיקום בתחילתו, והבחירות לכנסת בעיצומן.

בראש מפלגה כזו לא יכול לעמוד מי שהקשר בינו לבין פוליטיקה הוא פחות ממקרי.

לצורך המחשה אחדד את הדברים ואומר. כפי שהטייס רפי פרץ לא היה מפקיד את הגה מטוסו בידיו של סמוטריץ', כך 'הבית היהודי' לא יכול להשאיר את ההגה הפוליטי בידיו של הרב פרץ. האיש ממש-ממש לא מתאים להוביל את המחנה הדתי-לאומי. אני משוכנע שאילו הרב פרץ היה צריך לעבור את הפילטרים הדמוקרטיים של פריימריז ובחירות כלשהן, הוא היה נכשל.

אל תעשו לו את העוול הזה, אל תכשילו אותו ואל תותירו אותו טרף קל לחבריו מבית ויריביו מחוץ.

 

גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי הפכתם את בנימין נתניהו ל'סופר ראש ממשלה'

קולות השמחה העולים במחנה השמאל (ולא רק) מהעובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו חטף 'מכה בכנף' נראים מוקדמים, ובעיקר לא חכמים, סליחה על האבחנה.

מדוע?! כידוע, העולם נוהג כמנהגו, אויבי ישראל לא יוצאים להפסקת צהריים ובטח לא יוצאים לטיול שחרור לתאילנד. הם ממשיכים במלוא הכח לרקום תסריטי אימה לישראל ולישראלים באשר הם.

ואיך זה קשור לראש הממשלה ושמחתו של השמאל?! פשוט מאוד. נתניהו נמצא בשיא כוחו הפוליטי ועוצמת החלטותיו כמעט שבלתי ניתנות לעצירה. אחד מחלומות הבלהה של השמאל זו מלחמה בצורה כזו אחרת עם איראן. תארו לכם שראש הממשלה מקבל החלטה לפעולה צבאית באופן החוקי ביותר שזה אומר התייעצות עם שר הביטחון (נתניהו) וחברי הקבינט הביטחוני, שעל פי המפתח, לנתניהו יש כמה וכמה אצבעות להצביע בעד מה שראש הממשלה ירצה.

ולכן חגיגות השמחה במחנה השמאל לא רק שמוקדמות, אלא מיותרות וצריכות להתחלף בדאגה שמא מבחינתם יקרה הגרוע מכל.

ואגב, הכל חוקי בחותמת בד"צ ובג"ץ… סתם, שתחשבו על זה.

 

מחירי בוטיק לפירות בשוק ובַּסוּפרים

לא מבין כיצד יכולים להיות מחירי הפירות בשמיים אחרי חורף כה מבורך ועשיר במים וברכת האֵל, ושפע כמוהו לא ראינו עידנים?!

איני מבין עד היכן מגיע כושר הקומבינה ואטימות הלב לדרוש ולקבל מחירי בוטיק על ענבים, אפרסקים, דובדבנים (שרק כאן היבול קפץ ביותר מ-30%), מישמש, שזיפים ופירות נוספים, הגדלים כאן במטעים באזור הגליל שלנו?!.

…ואל תבלבלו את השכל עם 'אלה כללי ההיצע והביקוש'. מדובר בחזירות מקוממת עטופה בצביעות ותאוות בצע לא מרוסנת.

 

בקטנה

עכשיו, שראש הממשלה מינה את ח"כ אמיר אוחנה לשר המשפטים, מסע הצלב נגדו יצא לדרך.

 

מביכים

מאיר שטרית. ראיינו את מאיר שטרית על מינוי אוחנה לשר המשפטים, ושטרית התעקש לספר על שר המשפטים לשעבר …מאיר שטרית. יותר ממביך.

לימור לבנת. נזכרה להיות סוג של גיבורה אחרי שכבר אינה רלוונטית. ממש מביכה.

והכי מביך. האישה הנפלאה, האצילית והצנועה, נחמה ריבלין ז"ל רעיית הנשיא הלכה לעולמה, וגם בכלתה נתנה לחנפנים ולנרקיסיסטים לדבר על …עצמם. הייתה ערימה של מביכים.

 

 

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך