יום ערב החג מתחיל בזה שאֵם הבית מודיעה לך שמותר לאכול חמץ באזור היחיד שטרם הוכשר, שגודלו מִרְצֵפֶת אחת בקצה המטבח, או בחוץ. כשתגיע לשם תגלה שנשארה רק חתיכת לחם יבשה מאתמול, פלוס פריכיות אורז שאף אחד לא נגע בהם מפסח שעבר. לאחר מכן תגויס לכל פעילות שתכליתה הכנות לערב החג. שטיפה אחרונה, הכנת מקומות לינה, קניות, הכנת שולחן הסדר וכו'. אם במקרה יש יותר אורחים ממה שהשולחן יכול להכיל, מתחילה מלאכת פתיחת שולחנות, הרכבת שולחנות, ומציאת כסאות לכולם, גם כיסא המחשב, ושרפרף קטן שבדרך כלל מתפקד כסולם, כולם מגויסים אחר כבוד. בשעות המתקדמות יותר מוציאים את ההגדות של פסח. אם עברתם כבר כמה שנים עם ההגדות, יש רגע של מבוכה כשרואים שחלקן מוכתמות ביין משנה שעברה. מתישהו גם תבדקו אם התמזל מזלכם ומספר ההגדות יספיק, אם לא, מתחילים לאסוף הגדות שהתקבלו מהעיתון, או כל דבר אחר שנראה כמו הגדה, שזאת כמובן בעיה גדולה בשעת קריאת ההגדה, כי זה אף פעם לא אותו נוסח, ואי אפשר ללחוש את העמוד הנכון לסוררים שלא הקשיבו.
אחרי שכל היום קיבלת עבודות רס"ר (פרט לצביעת מדרכות בסיד כיאה בצה"ל), מגיעה שעת צהריים שבה מפנטזים על שינה טובה, אבל מבט אחד באימא, שמזכירה לך שמהבוקר היא עוד לא נחה, גורם לך לשבת לקרוא עיתון ולנמנם באשמה על הספה בסלון. בינתיים יש אורחים שמתחילים לטפטף, וגם הם מגויסים לסיום ההכנות לליל הסדר. כך שעד שמגיע רגע האמת, אתה עייף כאילו חצבת בהרים כל היום, ובא לך שכל זה ייגמר כבר.
סוף סוף מתחילים לקרוא את ההגדה, ואז מתעוררות 4 שאלות, הראשונה היא מה תעדיף לשתות: מיץ ענבים או יין? השאלה השנייה היא מתי מגיעים לקטע של החרוסת כי לא אכלת מאז פרכיית האורז של הבוקר, השאלה השלישית היא למה לעזאזל נערים בני ארבע עשרה עדיין צריכים למצוא אפיקומן, והשאלה הגדולה מכולם מתחילה כשמגיעים לחלק של הארוחה. האם להפסיק לקרוא ולאכול, או לקרוא כבר עד הסוף, או בנוסח אחר: עד כמה נתעצל לחזור לקרוא את ההגדה אחרי שנאכל?
אחרי בליסה אינסופית, כשאי אפשר לדבר מרוב שהקיבה שלך מתוחה מעבר ליכולתה, מגיע שלב הקינוחים. כמובן שתטעם מכל מה שכולם הכינו ותתלונן בשקט שבפסח אין, אין קינוחים טעימים.
בסוף הערב, אחרי שמחזירים את כל הפאזל שעשית בבית, הסלון למקום, השולחנות מוחזרים, הכיסאות נאספים, ואימא מחליטה שהיא חייבת עכשיו לשטוף את הבית, אני תמיד מוצאת את עצמי אומרת לה בעייפות "אימא, שתהיי בריאה כמה כוחות יש לך, זהו, שנה הבאה אנחנו קונים חד פעמי".
