בגיליון מספר 31 של "חדשות הגליל", מנובמבר 2005, נפגשתי עם עו"ד סמדר ויינברג לשיחה, ראיון. סמדר היא ללא ספק אחת מהדמויות הגליליות הצבעוניות והרב גוניות שאני מכיר.
היותה רב תחומית ורב מערכתית בחייה המקצועיים והאישיים, מתייגת אותה בקו שבין אוהב/שונא.
לא נעים לומר, אבל הטמפרמנט הגועש שלה גורם לעיתים לסובבים אותה ליפול לפרשנויות קלאסיות, תוויות וכאלה שיש לכל אחד מאיתנו במגרה האישית-נפשית שלו.
אבל לא. סמדר, כפי שדיברה והציגה את עמדותיה המהותיות לפני כ-13 שנים, הגשימה את נבואותיה-חלומותיה שלה.
היא המשיכה במלוא העוז אל המטרות שהציבה אז ודיברה עליהם בגילוי לב, ואת ה-4X4 שלה החליפה בחתלתולה פראית וזריזה, אלפא רומיאו.
חזרנו אליה השבוע כדי לשמוע תפיסת עולם עוד יותר מגובשת, מתפשרת מעט יותר עם החיים מבעבר, אבל נחושה וחדה כתער.
שיחה מקדימה באחד הערבים בין סמדר וביני, שבסיומה אנחנו מסכמים על כך שנחזור לאותו ראיון וננסה לראות מה קרה מאז.
סמדר: "כשפנית אלי לראיון, צדקת כשהבטחת לי שאחייך כשאקרא את הראיון ההוא מלפני 13 שנים. חייכתי פלוס.
בקשת שאמצא את ההבדלים בין האישה ההיא לאישה שאני היום", אומרת סמדר, וממשיכה "קודם כל "שחררתי" את ה- 4X4 ומצאתי את ה"נעורים המחודשים" באלפא רומיאו".
אלפא רומיאו בלי הדאווין המתלווה, אינה שווה. סמדר משלימה את מה שמצפים מה'אלפא' שלה בהתאם.
סמדר: "כשאני נוהגת לתל אביב, הווליום של המוסיקה ברכב מחייב אותי לסגור חלונות וגורם לבני גילי להרים גבה, אודות הגיל הכרונולוגי האמיתי שלי. אני עדיין טוענת שרגשית ונפשית נותרתי בת 16. חוץ מזה, המוסיקה מסייעת למופרעת קשב כמוני להתרכז.
אבל למרות שאני כבר לגמרי "אלפא וואיי" ולא 4X4 – הערכים הבסיסיים של חיי לא ממש השתנו".
כאשר סמדר אומרת את המשפט הזה היא מתכוונת למישהו אחד שאחראי לכך, אביה ז"ל.
סמדר: "משמעות הרבה של דמות אבי, איתן גרונדלנד ז"ל, ההרוג היחיד ממלחמת המפרץ הראשונה, נותרו לאורך השנים נכס צאן ברזל וחלק בלתי נפרד ממי שאני. אני חוזרת ומספרת אותם בהזדמנויות שונות בסדנאות והרצאות, ובעיקר לילדיי", אבא איתן חרוט ומושקע בכל גן וגן של סמדר.
באופן די מפתיע, סמדר משייכת את מה שהיא היום לאירוע די טראומטי מן העבר הרחוק.
סמדר: "בדיוק ביום הולדת שנה שלי שחל בתאריך 16/11/61 כשהתגוררתי בבני-ברק כתוצאה מחיסון שגוי במינון כפול, עברתי לזמן מה לצד השני ופגשתי את אלוקים.
הייתי מאושפזת בטיפול נמרץ ילדים 3 ימים מטיילת בין שמיים לארץ. בחוץ ההורים והמשפחה שלי מבני ברק נשאו תפילות וקיוו שאשוב. שם על הערסל של אלוקים קבלתי במתנה אנרגיה, אמונה ואופטימיות, ערכים בסיסיים של הישרדות. יש דברים שהיו שם, שאני זוכרת עד היום. הזיכרון המשמעותי שבהם הוא הבטחה לשמירה מחד וחיסול חשבונות עם מבקשי נפשי מאידך. היום כשאני בדרכי ליום הולדת 58, אני יכולה לומר בוודאות כשאלוקים מבטיח, אלוקים מקיים. לכן אני חיה בהוקרת תודה תמידית על ה"יש" גם כשה"יש" הוא קושי ואתגר. אני יודעת שזה חלק מהבית ספר של החיים שלי. לכן אף פעם לא תמצא אותי מתבכיינת ומתקרבנת", אומרת סמדר בהתרגשות.
סמדר היא עורכת דין מצליחה אשר שתיים מחמשת ילדיה הלכו בדרכה. ולא במקרה.
סמדר: "שתי בנותיי הגדולות חן וינברג- טל ושיר וינברג- וקנין נישאו בשע"ט והן עו"ד ומגשרות בעצמן. יחד אנו מנהלות את המשרד הראשי הוותיק שלי בקריית שמונה שבימים אלה מלאו לו 33 שנה וסניף נוסף אותו הן מאיישות בתל אביב. אני עושה את הדרך הלוך ושוב לפחות פעמיים בשבוע. למרות ששתיים מבנותיי הלכו בעקבותיי לתחום המשפטים, המערכת המשפטית בימינו, מאוד מתסכלת ומחייבת רביזיה מהשורש", היא אומרת כהקדמה למתקפה חריפה על מערכות המשפט והחוק.
סמדר: "האגרות מטורפות, השירות לקוי, יש מינויים פוליטיים לא ראויים של שופטים, קשרים לא ראויים בין שופטים לעורכי דין, מדדים עלומים למינויים ו"סידורי פרנסה" לעורכי דין ככונסי נכסים, מפרקים, אפוטרופוסים לדין ולמומחים. למעשה בשיטה הקיימת מינוי של שופט לא ראוי והחסינות הכמעט מוחלטת שניתנת לו עלולה לגרום נזק מתמשך לציבור. על רקע זה אמון הציבור במערכת קרס. אף שרבים מהקולגות שלי לא יתראיינו ולא יאמרו זאת בקול רם, אני שומעת מה הם עצמם אומרים מאחורי הקלעים ובמסדרונות", אומרת סמדר באומץ לב לא מצוי.
זאת הביקורת. אולם מה את מציעה?
סמדר: "אני מפנטזת לאחרונה על בניית מערכת אלטרנטיבית ובמקביל עובדת ממש בימים אלה בדרכים שונות כדי לתרום לשינויים משמעותיים במערכת הזו כי אין לנו מערכת אחרת. בין היתר אני עובדת על סדרת כתבות של "עורכי דין שוברים שתיקה" כדי לחשוף מה באמת קורה שם מאחורי הגלימה".
- ספרי מעט על מערכת יחסי הגומלין בינך לבין בנותייך עורכות הדין.
סמדר: "כל העסקים שלי הם עסקים משותפים לי ולחמשת ילדיי. ביחד איתם אנו מנהלים עסקי נדל"ן ועסקים נוספים חלקם בחיתולים כגון "נערת הכריך והאביר "מתנות בין השורות" בתחום המתנות הזוגיות. מחוץ למעגל המשפחתי, אינני מאמינה בשותפים אלא רק בשיתופי פעולה".
- וכיצד זה קורה?
סמדר: "מבחינתי, הדרך לצמוח היא להשתמש במשאבים הקיימים שלך ולעשות "מינוף מושכל" בלי להתאבד על ה"פוזה". בשום אופן לא בשיטת "זבנג וגמרנו". בעיני "פוזה" זה הדבר הכי פתטי שיש. פתטי ברמת אלרגיה לכאלה שחושבים שהשמש מאירה את ישבנם, יהיה מעמדם, משאביהם ותפקידם אשר יהיה. תראה לי אחד שלא יקבל בסוף "חול ותולעים", ואח"כ נדבר על "פוזה". אני אומרת לכל בעל שררה וכסף 'זכור מאין באת ולאן אתה הולך!'", אומרת במידה מדודה של בוטות המתאימה לסיטואציה בה היא חייה ובועטת.
- ברשותך, ומה באשר לשלושת ילדייך שאינם עורכי דין?
סמדר: "אם מדברים על שימוש במשאבים קיימים, יש לי בת שחקנית מדהימה שקרויה על שם אבי ז"ל ליתן וינברג, ובן מדהים דן וינברג שעוסק בתקשורת חזותית במשרדי פרסום ובחדשות ערוץ 10.
בזכותם נכנסתי לאחרונה לענף התקשורת. ענף שלדעתי הפך וימשיך להיות גורם משפיע יותר מתפקידים פוליטיים. למדתי תסריטאות אצל דניאלה דורון המורה המדהימה בתחום ("מי נתן לך רישיון?"), חברתי לצלם החדשות המדהים ובמאי הקולנוע גדעון לב ארי יחד הקמנו חברת הפקות בשם "און פריים". tני עובדת בימים אלה על כתיבת סדרה לטלוויזיה יחד עם התסריטאים והבמאים המדהימים ארז תדמור ושי כנות בהפקה של צח כהן. יחד עם בתי ליתן אנו מפתחות פורמט משעשע לסדרת רשת ופרויקטים נוספים ונהנות מהכתיבה.
לבן הזקונים שלי הג'ינג'י האולטימטיבי שון וינברג או ה"שון הגאון" כפי הוא מכונה במחוזותינו, התפרצה לצערי, סוכרת נעורים לקראת סוף שירותו הצבאי. יחד אנו הופכים גם את המשבר הבריאותי הזה להזדמנות ומפתחים לצד לימודי המחשב שלו מערך כלים לפיתוח מודעות ושיפור איכות החיים של חולי סוכרת.
זה מבחינתי להשתמש במשאבים הקיימים ולפתח אותם הלאה. להשתנות לשנות ובעיקר להשפיע".
לא הגדרנו במדויק את סמדר, אז הינה. היפר-אקטיבית ברמות. ובמקרה שלה, זו מחמאה.
- מעבר למה שציינת עד עכשיו, במה את עוד עסוקה?
סמדר: "בנוסף אני כמובן לא מפסיקה ללמוד. כדי לפתח את פעילותי כמאמנת "קואוצ'רית", מקצוע נוסף שרכשתי לפני כעשור אני לומדת שיטות אקלקטיות שונות כאלה שממוקדות בתוצאה, בפתרון וכיום כאלה הממוקדות בערכים.
דבר שלא ידעת עלי. אני עוסקת במיסטיקה כתחביב".
עו"ד סמדר ויינברג היא סוג של פרויקט. היא אינה ניתנת להגדרה חד-ממדית, אינה נופלת להגדרות כאלה ואחרות, בקיצור איתה צריך לעשות 'עבודת יד', לסרוק, לאבחן ולהגדיר.
לסיום, סמדר. תנסי להגדיר את הדברים החשובים באמת, אחרי הפוזה והשופוני, כפי שאת אוהבת להתבטא.
עו"ד סמדר ויינברג: "הדברים החשובים באמת, מבחינתי הם: השפעה. להמשיך לקוות שאפשר לשנות. לתת דוגמה אישית לילדים שלנו ולסביבה שלנו.
יושרה. להיות מי שאנחנו בלי מסכות וצבעי הסוואה לטוב ולרע. אני נתקלת מפעם לפעם בעבודה ובחיי היום יום באנשים שתופסים את דבריי או את האופן שאני מנסחת אותם כ"משתלחים ובוטים" ונדהמת פעם אחר פעם לראות שפשוט קשה לאנשים עם ה"אמת הישירה" כשזו אינה עטפה בלשון דיפלומטית וליקוקים אינטרסנטיים. לאלה אני אומרת, תתמודדו חברים שלי.
אהבה. לאהוב את מי שאנחנו לא להתקמצן בלתת אותה למי שראוי לאהבה שלנו אבל לא לצבוע בוורוד את מי שאינו ראוי לכך רק לצורך "שקט תעשייתי".
עו"ד סמדר ויינברג ושובל החיים שהיא מושכת בעקבותיה, הם-הם הפירות הטובים עליהם סיכמה עם היושב במרומים כאשר הייתה בת שנה וכמעט הוחזרה ל'שולח' בעקבות אותה טעות רפואית.
עו"ד סמדר יודעת להודות למי שעשה לה את כל הטוב הזה, הקדוש ברוך הוא, והיא מודה לו בפה מלא.
ו"שיהיה לכולנו חג חירות שמח!", היא חותמת את הראיון. אמן!
