הסיפור מתחיל אי שם בחודש דצמבר 2011 כאשר שרה אלימלך, סבתא לנכדים מגלה סדקים בחומת האבנים הגובלת לחצר ביתה.
שרה, כמו כל הסבתות האחריות והמאושרות, חשה שמדובר בסכנה אמיתית שאם לא תטפל בה עלול להתרחש אסון חלילה, ומישהו מנכדיה המשחקים בגינת ביתה עלול לשלם מחיר יקר.
שרה פונה בתאריך 18 בדצמבר 2011, אל שרון עזרן ממוחה מחברת 'סיגמה הנדסה' כדי שיתן חוות דעת על מצבה של חומת האבנים.
בדוח מפורט שמוציא עזרן והמלווה בצילומים הוא כותב בין השאר "…חוות דעתי בנושא: בזמן בדיקתי הבחנתי כי ישנה תפיחה "בטן" בחלקו התחתון של הקיר, וסדקים רבים אשר רוחבם מגיע לכמה סנטימטרים בודדים, סדקים אלו חודרים את הקיר לאורכו ולרחובו. נראה כי הקיר נבנה לפני המון שנים, ובלי להתייחס לעובדה שמעל קיר זה ממוקמת חנייה, ויתכן כי גם מספר רעידות אדמה שחווה האזור בשנים האחרונות האיצו את תהליך הסדיקה. נכון להיום (18.12.2011 ה.ב.א) קיר זה מסוכן ולא יציב הן מבחינה מבנית והן מבחינה סטטית". עד כאן חוות דעתו של שרון עזרן מסיגמה הנדסה.
במסקנותיו כותב עזרן בדוח "הקיר מסוכן ודורש טיפול הולם ומיידי. ממליץ לפרק את הקיר בגדר ולבנות במקומו קיר תמך חדש מבטון מזוין ותקין וזאת ע"י תכנון ראוי של מהנדס קונסטרוקציה".
עזרן חותם את המלצתו ב"אין לבצע כל שינוי בקיר זה ללא אישור בכתב מהמתכנן".
עד כאן חוות דעתו של המומחה והמלצותיו הברורות.
שרה אלימלך ניגשת עם חוות הדעת של המומחה ומכתב מטעמה לעיריית קריית שמונה כדי שהעירייה תתקן את המצב המסוכן.
מכאן ובמשך יותר משנה וחצי נמצאת שרה אלימלך במרדף אחר הזכות שלה והחובה של העירייה לתקן את הטעון תיקון.
שרה לא הסתפקה בדיבורים בעל פה ושלחה מכתבים לעירייה כדי לזרז את הטיפול, אולם חוץ ממילים יפות וסימפטיה הבעיה לא תוקנה.
שרה אף הוציאה אישור בכתב, לבקשת העירייה שהיא מרשה לעובדי העירייה על הציוד המכאני הנדסי הכבד להיכנס לשטח ביתה ולבצע את העבודה, 'רק שיתקנו כבר', היא הפטירה ללא הועיל.
עובדי העירייה הגיעו באחד הימים ומתחו 'גדר' באזור (בתמונה).
כאן המקום לציין שכפי צפה המומחה שרון עזרן, החומה נפלה וסלעים ממנה הידרדרו לתוך שטח הגינה בה משחקים נכדיה של שרה אלימלך. מיותר לציין שבנס הם לא נפגעו כי ההתמוטטות התרחשה בלילה.
השבוע ביקרתי בביתה של שרה אלימלך ואלה התמונות שקלטה המצלמה.
לשיפוטכם.
תגובת העירייה: "
