מתי נעשתה אלייך הפניה לאמן את הקבוצה המקומית וממי הגיעה השיחה בדיוק?
"ביום שני בבוקר קיבלתי מיוסי טלפון ובמהלך השיחה כבר התבקשתי להתייצב לאימון. כשאיזי מבקש אי אפשר לומר לא. איזי ומשפחתו תורמים לעיר 20 שנה בכל התחומים וגם לי הם עשו רק טוב, לכן לא התלבטתי בכלל. הדבר הראשון שעשיתי היה לקבל את הסכמת ראשי קבוצת אום אל פאחם וכשקיבלתי אור ירוק ואת ברכת הדרך כבר הייתי בחדר ההלבשה והעברתי את האימון הראשון".
– כשנעניתי בחיוב לאמן את הקבוצה מה עלה במוחך באותו הרגע, מה הסיבות שהסכמת לקבל את הקבוצה למשחק אחד?
"כשהבית בסכנה וכשהבית זקוק לך צריך להתייצב במיידי, בלי שאלות, בלי תנאים ובלי סיפורים. מי שמכיר אותי יודע שהכרת הטוב הוא ערך עליון מבחינתי. הכרת הטוב לאיזי שרצקי, לניר שרצקי, ליוסי אדרי, לדורון שנפר ולגולן שעמדו לצידי בתקופה הקשה שעברתי בשנה האחרונה במות הוריי ובבעיות האישיות שפקדו את ביתי. שמח שהחזרתי ולו במעט על היחס שקיבלתי בתקופה הקשה של חיי. אבל בלי קשר, צריך בכלל סיבות להיות שותף בהשארת קריית שמונה בליגת העל?! קריית שמונה זה הבית שלי. היו לי הרבה רגעים יפים בקריית שמונה. אף אחד לא יכול לקחת את מה שעשיתי ואת מה שתרמתי לכדורגל בעיר. הדבר היחיד שעלה לי בראש הוא איך למנוע את נפילת הקבוצה ואיך למנוע את קריסת הפרויקט של איזי שרצקי ומשפחתו. הרבה אנשים לא יודעים, אבל איזי שרצקי ואיתוראן משקיעים לא רק בקבוצת הכדורגל, אלא במגוון רחב של תחומים בקריית שמונה. מיליוני שקלים משקיעה משפחת שרצקי בפרויקטים בקריית שמונה. רק השבוע הגיעו כל מנהלי ועובדי חברת איתוראן לבית הספר מגינים כדי לשפץ את חצר בית הספר ולשדרג כיתות ומבנים. תראו את ההשקעה שלהם בבית הספר רננים, בשכונת מוטב יחדיו, במרפאת השיניים הקהילתית, במלגות לספורטאים ובשיפוץ גני ילדים ובתי ספר ותבינו עד כמה חשוב להשאיר את איתוראן ואיזי בקריית שמונה ולגרום להם קצת רגעים של נחת ואני שמח שהצלחתי לגרום להם אושר".
– האם לא חששת שהפסד וירידת ליגה ירשמו בסופו של דבר על שמך? או שזה לא על סף מחשבותייך?
"ברגע שקיבלתי את ההצעה וברגע שהגעתי לאימון כבר ידעתי שאין סיכוי שנרד ליגה. כאשר עושים את הדברים מהלב, באמונה ובאהבה, אין סיכוי להיכשל. האמנתי לכל אורך הדרך ולא חששתי ולו לרגע מתוך הרגשה פנימית שהקדוש ברוך הוא עמדי וההשגחה הפרטית צמודה אליי. הלא כתוב בתהילים פרק כ"ז "כי אבי ואימי עזבוני וה' יאספני".
– כשעלית לכר הדשא ולחדרי ההלבשה של הקבוצה אני בטוח שבאיזה שהוא מקום הפרפרים בבטן לקחו חלק חשוב…
"ביום שההתרגשות תיעלם לי אדע שאני צריך לחפש מקצוע אחר. אני מתרגש מכל אימון ומכל משחק שאני מעביר, במיוחד כשאתה חוזר לבית שלך ולקבוצה בה התחלתי את קריירת האימון שלי. זה היופי במקצוע הזה".
– קיבלת עליך אחריות כבדה מאוד, לקבל קבוצה בסכנת ירידה, האם היית בטוח שזמן קצר תוכל להבטיח ניצחון במשחק אחד וגורלי?
"אני לא דאגתי לעצמי וגם לא לקריירה שלי, אלא לקבוצה ולמועדון. יכולתי לשבת בבית, לא להסתכן ולהתפלל שקריית שמונה תישאר בליגה. לא לקבל החלטות ולא לקחת סיכונים מתאים לאנשים פחדנים. בחרתי אחרת וכבר בשנייה הראשונה הייתי שלם עם ההחלטה שלי. אפילו לרגע אחד לא חשבתי שיש סיכוי שאפסיד את המשחק הזה. גם כשלקחתי את אום אל פאחם והצהרתי שאנו עולים לליגה הלאומית אמרו שאני עושה טעות. את הסוף כולם יודעים. עלינו ליגה לראשונה מזה 40 שנה וכל השאר היסטוריה".
– במשחק עצמו עשית שלושה חילופים בהרכב הראשון (מגבו, סמואל, ושמעון אבוחצירא) האם החילופים באו ממקום מקצועי בלבד או בעקבות פציעות או שלאיזי היה חלק בהחלטה?
"מיד לאחר האימון הראשון שהעברתי שוחחתי עם איזי ואמרתי לו שאני הולך לבצע מהפך בהרכב. איזי אמר לי 'שמעון אני סומך עליך. תעשה מה שאתה חושב'. אני ממש לא יודע מה רוצים מאיזי. עבדתי איתו מספר תקופות ותמיד הוא היה דעתן ואחד שמביע את דעתו. הוא בא מתחום הכדורגל ולא מהאקדמיה. עליו אי אפשר לעבוד. הכדורגל היום השתנה ולבעלים יש מה לומר. מי שלא מבין את כללי המשחק לא יכול לשרוד בו לאורך זמן. צריך תמיד למצוא את האיזונים. כשאני מאמין במשהו אני הולך איתו עד הסוף ואם צריך לשכנע את הבעלים גם את זה צריך לעשות ולא בדרך של דווקא וראש בראש. כפי שאמרתי קודם בשבוע האחרון איזי לא רק שלא התערב אלא נתן לי גב בכל החלטה שקיבלתי. אגב כולם מכירים את איזי וכולם יודעים שהוא בעל בית מעורב וזה לא מפריע לאף מאמן לפני שהוא חותם בקריית שמונה. אם זה לא מפריע לפני החתימה חבל שיש מי שבא בטענות אחרי החתימה".
- תאר לי את הרגשת מרגע שריקת הפתיחה של המשחק ועד לשריקת הסיום הגואלת?
"במשך כל השבוע הרגשתי הרגשת שליחות עצומה. הרגשתי שאני סוחב עיר שלמה על הגב ושפרויקט של 20 שנה תלוי בעצם בי ובהצלחה שלי, כך שמייד לאחר שריקת הסיום ההתפרצות הרגשית שלי הייתה מובנת. אני מודה לקדוש ברוך הוא שזיכני להיות זה ששותף להשארת הקבוצה בליגת העל".
– האם לא עולה לך בראש לחזור הבייתה ולאמן את קבוצת עירך בליגת העל?
"אלו דברים שלא תלויים בי. אמרו חכמים, 'אין נביא בעירו'. כיום אני באום אל פאחם במקום שמעריכים ואוהבים אותי ואני נהנה מכל רגע. אני מאמין תמיד שמה שצריך לקרות, קורה. בכל מקום בו הייתי תמיד השארתי דלת פתוחה ואין לי ספק שדרכינו עוד יצטלבו".
- לסיכום אני רוצה להגיד לך תודה בשם כל אחד ואחת מאוהדי קריית שמונה ובשם כל העיר לאחל לך בהצלחה בכל אשר תפנה.
"אני זה שרוצה להודות לאוהדי קריית שמונה על הפרגון, התמיכה, האהבה ועל כל הטוב לו אני זוכה מהם לא רק בשבוע האחרון אלא כל השנה האחרונה. לאוהדים האלה מגיעה קבוצה בליגת העל כי מה שקובע זה לא הכמות אלא האיכות".
הסיפור שמאחורי הכדור, הוא הסיפור של הלב והנשמה & הדרי, שאולי לא הכרתם
כאשר אוהדי איתוראן היו כל כולם במתח באשר למשחקה האחרון של הקבוצה, המשחק שאמור היה לקבוע את גורלה, אותי העסיקה הסערה האנושית של השחקנים הראשיים בדרמה, ובראשם המאמן שמעון הדרי.
למחרת המשחק יצא שהתפללנו יחד 'מנחה' ובסיום התפילה ביקשתי שימתין מעט. אחרי הברכות והחיבוקים, שאלתי אותו 'תגיד שמעון, הרי המשחק זה לא כל הסיפור. יש עוד סיפור שנראה לי שלא ידוע עד תומו לציבור…'.
…את שמעון אני מכיר שנים, ובעברו זכה וזכינו שהיה כתב הספורט של 'חדשות הגליל', כך שהאבחנה, הסתבר הייתה נכונה.
שמעון: "תשמע… אני מאמין, ואמרתי זאת בכל הזדמנות, שאין מקריות ובורא עולם מוביל הכל. מה שקרה שבורא עולם נתן לי הזדמנות לסגור מעגלי חיים'.
– בכדורגל הישראלי, הכל זה מעגלים החוזרים על עצמם…
שמעון: "בוא ואספר לך. נתחיל בהוריי שהלכו לעולם באותה השנה, דבר שגרם לסערת וטלטול בחיי. אשתי שתחיה, נקלעה למצב רפואי-אישי לא פשוט, ואיזי יחד עם אפי אחיו, נחלצו, נתנו ועשו הכל-כל כדי שרעייתי תקבל את הטוב ביותר, וזה מה שקרה".
עכשיו תשמעו סיפור אנושי, כיצד בני אדם באשר הם חיים בשלום ובאהבת אמת, כאשר לא מדובר בפוליטיקה ובמסיתים מקצועיים.
שאלתי את שמעון, תגיד אחרי שטסת לכותרות ובאמת הבאת את כח הרוח לקבוצה במשחק האחרון, לא היה מצב שהיית חותם באיתוראן?
ומה אומר שמעון? תשמע, הרצל את הסיפור עם אום אל פחם. כאשר אשתי חלתה ואחר כך הוריי נפטרו, נקלעתי למצב בו הייתי צריך להתפלל בזמנים קבועים, קדיש וכל מה שקשור, ובראש לשמור שלא אחלל שבת.
הנהלת הקבוצה הלכה לקראתי, הקדימה את המשחקים על חשבון תפילות יום שישי כדי שאספיק לחזור הביתה לפני כניסת השבת ולא אחלל שבת שזה מבחינתי היה קו אדום.
כאשר הקבוצה עלתה ליגה, פנו והחתימו אותי לשנה הבאה.
בערב הניצחון אני מקבל סמס מאוחר בלילה 'נפגש מחר לארוחה ואם יש משהו נסגור'. השבתי להם 'אני איתכם, מילה שלי זו מילה ומבחינתי אאמן את אום אל פחם בשנה הבאה. תהיו רגועים'.
נראה לך שאחרי הטוב הזה שקיבלתי מאיזי מצד אחד, יכולתי לחשוב על סירוב להתייצב למשחק הגורלי? אתה מעלה על דעתך שאחרי כל מה שעשו בשבילי באום אל פחם, תעלה מחשבה להפר איתם הסכם?'.
לא שמעון, עניתי לו עם לחלוחית בעין. אני יודע שהחיים זה לא רק כדורגל, הכדורגל זו סיבה להראות כמה אתה יכול להיות בן אדם. בן אדם.
…שמעון יקירי, מעשים כשלך נותנים טעם לחיים ותקווה שבכל זאת, יש משהו מעבר לקומבינה.
