נראה, שהחלטת בג"ץ השבוע יכולה להיות 'קו פרשת המים' ביחסים שבין הרשות השופטת ובין הרשות המחוקקת. האיש שכתב את היצירה 'הכל שפיט', 'המחיז' אותה וביים את מהלכיה עד השבוע, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, קיבל 'פאוזה' או' מיוט' למהלכיו שכבר גרמו לנזקים קשים, במיוחד בפגיעה במעמדו האיתן והמוצק של מעוז הצדק, בית המשפט העליון. ככל שרבו העתירות על ידי גופים ואנשים פרטיים, דוגמת 'התנועה לאיכות השלטון' לבג"ץ בעניינים שאינם מעניינו של בית המשפט, וקבלת העתירות, כך הלך הסדק והתרחב לכדי תהום שאימה לשאוב לתוכה את כולנו.
שיכרון הכוח ותסמונת 'השתן שעלה לראש' של אחד האנשים המזוהים עם הפיכת בג"ץ, לסוג של חברי מועדון למפגשים קבועים ושתיית קפה, אליעד שרגא, הגיעו לשיא. והיה זה רק 'טבעי' כאשר האחרון כינה את ראש הממשלה 'יצור' במהלך הדיון בעתירתו לפסילת בנימין נתניהו. לראות, לשמוע ולשמוח שהנשיאה חיות סתמה לו את הפה.
בתוך כך נחשפנו ל'תופעת הלשעברים'. שני שופטים בעליון, אליהו מצא ויעקב טירקל הביעו דעתם על הפסיקה. הראשון, מצא הפליג באומץ ליבו והציג עמדה התוקפת את החלטות בג"ץ, והשני, השופט טירקל, שהדגיש את גבולות הגזרה של 'במה מותר לבג"ץ להתערב ובמה לא'.
ושוב פרשנים ועיתונאים בעלי הישגים בעברם, וגיחוכם בהווה נפלו בפח שהם טמנו.
מוטי גילת ראיין, תוך חנפנות יתרה את השופט מצא, שלא במקרה היה נגד ההחלטה והכביר עליו שבחים (מביכים) ומיד לאחר מכן עלה מומחה לשחיתות שלטונית, ד"ר מאוניברסיטת חיפה (שכחתי את שמו…) שסתר את עמדתו של השופט מצא, וממילא את ה'מחמאות' שהרעיף עליו גילת. "בכל העולם יכול מעומד עם כתבי אישום להתמודד ולהרכיב ממשלה", אמר לגילת והשתיק את השידור לשניות אחדות. 'תן דוגמה' ניסה גילת להיחלץ מהמבוכה 'כל העולם, כל העולם', חתם המומחה את דבריו.
אודה. שוב רוויתי נחת ממה שאיני אוהב בדרך כלל. לראות את ה'פרשנים' וה-'כתבים' בתחום המשפט, מתפתלים, נמתחים, מגלגלים לשון ועיניים, ולא יודעים מה לומר. בעצם, אומרים 'טוב, זה היה ברור שכל השופטים יפסקו 'פה אחד' כמו שפסקו. האמת, איני זוכר, ועקבתי, שמישהו מחבורת 'מוצצי הדם' העלו אופציה של 'פה אחד'. טוב, אלה הנאות שנגמרות, וחוזרות לאחר זמן…
נ.ב כאן אני חורג ממנהגי שלא להתייחס למגדר שנושאים בעלי תפקידים ולומר. הנשיאה חיות שילבה בהחלטה שהובילה, גם אינטואיציה נשית בריאה.
יש מקרים (…וסליחה מהגברים) שאישה מסוגלת להיות גמישה ולבלוע את האגו העצמי שלה (ובמקרה הזה של עוד עשרה שופטים) ולקבל החלטה נבונה ונכונה. וזה המקרה.
גם בג"ץ וגם בד"ץ
ריצת המרתון בכנסת נגד מחוגי השעון שהתקיימה למחרת, הסתיימה מוקדם מכפי שהעריכו, חברי הכנסת אישרו את כל החבילה, כולל ראש ממשלה חילופי, מה שמנע מלפיד להביך את עצמו עם ה-'ניצחנוווו'…
עכשיו, אחרי הפסיקה של בג"ץ ומתן 'הכשר בד"ץ' לנתניהו, ובהנחה שהצמד נתניהו וגנץ עולים על מסלול הרצה לקראת המראתם לממשלת אחדות, נותר עוד מוקש ענק, חלוקת תיקי הממשלה לאנשי 'גוש הימין' שהיו נאמנים ועקביים בנאמנותם (לא עניין של מה בכך בפוליטיקה). התפקיד הזה יהיה קשה לא פחות, ואין לקנא בנתניהו גם בעמידה במשימה הזאת.
עכשיו נראה את פרצופם של החברים והחברות שלא יקבלו משרת שר או שרה. המבחן יהיה בעיקר אישי של כל אחת ואחד בבחינת 'אם אני לא שר, אף אחד לא שר!' או 'אני מבין שבמצב הזה איני חייב להיות שר/ה, אבל להישאר נאמן'. מעניין.
ומה שמצחיק שהעותרים ובראשם אליעד שרגא באו לבג"ץ לפסול את נתניהו, ובג"ץ, לא רק שלא פסל, אלא, העניק לו הכשר של בד"ץ.
תודה לראש הממשלה בנימין נתניהו
גם בשמם של אלה מבין רודפיך עם דגלים שחורים, עתירות לבג"ץ שאולי הצלת את חייהם.
שכחנו כמעט את הקורונה. לא, ממש לא.
עכשיו כאשר מסתמנת תחילת הסוף של פרק א' בקורונה, ועושים סיכומים, מתחילים גם הלשונות הנחשיים ללחך את האוויר ולירוק ארס. לא, איני מתכוון לביקורת, ואפילו לא להסכמה. רק סתם, לראות את המציאות, להכיר בעובדות ולומר מה שרוצים.
אני מאלה שיודע לומר תודה על דברים פעוטים בחיים. הוריי חינכוני לא להיות כפוי טובה למי שעשה לי טוב. ככה חונכתי, כמו הרוב המכריע.
אבל, מסתבר שיש כאלה שבשל 'בצע פרנסה' בשם 'האמת שלהם' 'בשם השנאה והחשבונאות' מוכרים הכל ואומרים את ההיפך, והמחמירים, מתבלים את הדברים בארס.
מה לא ברור בהצלחת המלחמה בקורונה? כיצד צריך היה לפעול ראש הממשלה? לשיטתם של המלעיזים, היה צריך לעשות הכל הפוך. אז, הקטסטרופה הייתה חוגגת, תחזיות האימה היו מתקיימות ולהם היה צידוק לכתוב 'נתניהו הביא אסון!'.
אבל מה לעשות, שעם ישראל חסך מחבורה קטנה ושולית להיות 'צודקים', וראש הממשלה, משה בר סימן טוב והממשלה הצילו את ישראל מגורל דומה שיש לאיטלקים, לבריטים ולאמריקאים שסופרים עשרות אלפי מתים..
…איזה מזל שההגה בידיים של נתניהו.
