הפעם אני מבקש להתייחס לעובדות יסוד, לשחקנים ולתפקיד שכל שחקן לקח על עצמו ב'מחול החרבות'.
ראשית, תושבי מדינת ישראל לא הכריעו בשאלה, מי יהיה ראש הממשלה בשנים הבאות, וזאת על פי תוצאות הבחירות. העובדה שעדיין גנץ מצהיר הצהרות בסגנון ראש ממשלתי, אך בפועל אינו מסוגל ואינו יכול להקים ממשלה, מדברת בעד עצמה.
הטענה של 'כחולבן' שניצחה, טעונה תרגום למעשים, והמעשה היחידי המתבקש הוא הקמת ממשלה, כי מה פשוט יותר להקים ממשלה על ידי מי שניצח?! ולכן, מסתבר שהצהרות וחלומות לחוד ומציאות לחוד. אין מנצחים מובהקים בבחירות.
גנץ ושות' היו צריכים לזכור את 'ריקוד הניצחון' (המביך) אחרי בחירות אפריל כדי שיהיו מתונים יותר, צנועים יותר ומציאותיים ביותר. זה לא נעשה.
הטענה (הילדותית) של ראשי 'כחולבן' שהם לא ישבו תחת ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום ראוי שתקבל את ההתייחסות האחת והיחידה שיכולה להיות במצב זה והיא: מדינת ישראל כמדינת חוק חייבת לכבד את החוק שהיא עצמה חוקקה ולהפריד בין ערוצי המשפט והפוליטיקה.
נשמע טהרני, מתנשא ושחצני לומר את הדברים הללו כאשר אתה חלק מהשחקנים, ולאו דווקא השופט ב'משחק'.
היכן נשמע שמישהו יכול למלא בעת ובעונה אחת גם מועמד לראשות ממשלה, גם שופט ופרשן וגם ה'הוצאה לפועל'?!.
אני כותב את הדברים הללו ולא מאמין שזה מה שקורה. לא מאמין שאנשים רציניים כדוגמת גנץ ושות' יכולים בכלל להעלות טענות מגוחכות כאלה. לא פחות מביכה העובדה שגנץ מרשה לעצמו לחלק ציונים ליריביו כאילו שהוא על הטריבונה ולא שחקן בקבוצה היריבה מולה הוא מתמודד.
אם אתם שואלים. 'אתה מופתע?' התשובה היא לא. זה מחיר חוסר המקצועיות וחוסר הניסיון במה שאתה לא יודע ולא מכיר, פוליטיקה.
הסכנה שבוואקום שיצר גנץ נכנסים "יועצים" "מומחים" ויודעי ח"ן שמלעיטים את גנץ בתובנות שאינן משרתות את גנץ ו'כחולבן' כמפלגה פוליטית גדולה, אלא שוליים המושכים אליהם את הזרם המרכזי, המוביל.
שמעתי וקראתי המון תגובות בנוסח "שביבי נתניהו ינקה את שמו ויחזור". לאלה אין לי מה לומר, אלא להפנותם למשל "השועל והעורב". המשל הזה יתאר ויפרש להם את המצב הכי טוב, באשר לאמירתם.
באשר לבנימין נתניהו. גילוי נאות, אני תומך בו נטו (בלי לערב משפחה…). מבחינתי, נתניהו ראש ממשלה שלא רק עובר את 'מבחני פיזה' בהליכה אלא, הוא יכול להיות מודל אליו צריך לשאוף במדינות ה-OECD. נתניהו, בניגוד לאריאל שרון ז"ל, לא התמסר ל'כוחות השמאל', הפקיר את שולחיו והציל את עורו, אלא נילחם איתן נגד כל העולם, בלי מירכאות, ואחותו.
אני מאמין שבשמאל כמו בימין רוצים שלטון, כח, וראש ממשלה שיממש את האג'נדה שלהם בכל תחומי החיים. כמו אצלנו בימין.
אני מאמין שאילו נתניהו (והיו לו המון-המון הזדמנויות) היה מראה נכונות להתיישר שמאלה, חייו היו 'גן עדן' כמו שאומר ליברמן.
אבל לא. נתניהו בחר במודע ובהכרה להתייצב בראש המחנה היהודי-דמוקרטי-חרדי-פטריוטי, וזו הסיבה שהוא מנהל משא ומתן בשם 'גוש ה-55'. פשוט מאוד.
אני משוכנע שאילו גנץ היה יותר משופשף בפוליטיקה מעשית ולא מדקלם טקסטים מביכים של בחירות למועצת תלמידים, הוא היה יותר משמח אם היה לו 'גוש 55' משלו.
כנראה שהרגלים של הפוליטיקאים צועדות לעבר מערכת בחירות שלישית, על אף שהראש והלב אומרים לא.
(אלא אם כן יקרה משהוא בלתי צפוי ואביגדור ליברמן יצטרף לממשלת ימין).
ככה זה בחיים, לפעמים אתה הולך למקום שרגליך מוליכים אותך ואחת האפשרויות במצב כזה שאתה צועד בביטחה לעבר התהום.
מוקדש באהבה לחברי ההגונים בשמאל
אני מותקף השכם והערב על תמיכתי בבנימין נתניהו. אני עושה זאת כבר שנים בהגינות ומרצוני החופשי.
הגיע הזמן לומר לכם מדוע אני תומך בו, בראש הממשלה בנימין נתניהו, ומדוע אני מוכן לקבל את כל ההתקפות הללו…
…כמי שחושב שהמגרש הפוליטי קיים כדי לעצב את חיי החברה הישראלית, לקבוע חוקים וסדרי חיים ולשמור על חירותו וזכויותיו של הפרט, איני רואה מישהו אחר שיכול לעשות טוב יותר במקום השליח שכרגע עושה את העבודה, בנימין נתניהו.
נתניהו הוא הנציג האוטנטי לאמונותיי, דעותיי, השקפותיי ותפיסותיי את המסגרת הנקראת 'מדינה'.
כיהודי (סליחה על הגזענות), דמוקרט ואוהב אדם באשר הוא, הגעתי לתובנה שבשכלול כל הנתונים הללו נתניהו כ'קבלן ביצוע' מבצע את העבודה הכי טוב. ונפרט. לי, כרבים אחרים, חשובה אופייה היהודי של מדינת ישראל, חוק הלאום עוזר לי לממש את הרצון והפקדון הזה שקיבלנו ממקימי המדינה ויוצרי מגילת העצמאות, חשוב לי שנכדיי וניניי יזכו להזדמנות גם כן לחיות במדינה יהודית וכפי שאני זכיתי, ולא להתחיל את 'מלחמת העצמאות' מהתחלה. לכן, איני מוכן שהאיזון העדין בין רוב יהודי מוצק ובין מיעוט לא יהודי גמיש יופר, כך שהמיעוט יהפוך לרוב והרוב יהפוך למיעוט בביתו, ביום מן הימים…
למותר לציין, שכל זאת תוך שמירה על זכויות אזרחיות שוות לכולם.
בנימין נתניהו בתמיכת 'גוש ה-55' עשה ועושה זאת. אלה עיקרי הדברים ואני בטוח שיש ביכולתכם להקיש מאלה על אחרים.
כוחות השמאל שעברו שינוי ומהפך לנוכח התמורות שעברו עלינו בכל תחומי החיים, שואפים ורוצים, פחות או יותר, הפוך ממה שאני וחברי רוצים ויש לנו היום.
לדוגמה. הרוב היהודי אינו בראש מעייני השמאל (מקווה שאינכם נפגעים), זכויותיהם של 'אורחים- מסתננים ופליטים' חשובות לכם, לפחות כזכויותיו של הרוב היהודי ורוח התרבות, החוק וסולם הערכיים הוא זה האוניברסלי, ולא היהודי. אלה כמובן דוגמאות על קצה המזלג.
ולכן, לא מדובר לא על 'שחיתות' ולא על 'כתבי אישום' ולא על דבר אחר זולת הרצון 'לסדר את המיטה' כפי שנוח לכם, ומי שעומד בדרככם הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו ו'גוש ה-55' שכה אתם רוצים לפרק.
ולכן, חברי בשמאל. אין לי דבר וחצי דבר נגדכם, זולת הרצון להמשיך ולהיות מי שאני ומה שאני. יהודי שחי כיהודי במדינת היהודים.
גדעון סער, נניח ותזכה בתמיכה כלשהי במרכז, מה תעשה איתה?!
אדם נבחן בכנות ערכיו כאשר הוא צריך לנהוג על פיהם, כפי שהוא היה מצפה מאחרים לנהוג באותו מצב
התנהלותו של גדעון סער אינה אלא דרך (ערמומית) בהצדקת הרדיפה של מתנגדיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אחר ראשו הפוליטי. כל פרשנות אחרת היא על דעתו ובאחריותו גדעון סער.
בשבוע שעבר התייחסנו תחת הכותרת "גדעון סער והטעויות" לעובדה שגדעון סער מנפנף ב'דמוקרטיה' כדי להצדיק את המהלך השגוי שלו שלא לעלות למשחק הדרבי בבחירות הבאות עם אותו הרכב, לפחות לא עם אותו קפטן, ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו.
במאזן שבין מימוש הזכות לפריימריז ובין תוצאות המהלך בעיתוי ובנסיבות הללו, הנזק יעלה על התועלת, מה עוד שסיכוייו של סער להיבחר הם בערך כסיכויי להיות עובד אדמה באנטרקטיקה.
נכון, יהיו ראשי ישובים שיתמכו בו, נכון יהיו 'קבלני קולות' (מה זה, סלאח שבתי?!) שיתמכו בו ונכון שגם יו"ר וועד הבית יתמוך בו, אז מה? מה זה אומר? שיבחר? לפי כל האינדיקציות, סיכוייו של סער להיבחר כראש הליכוד/מועמדה לראשות הממשלה קלוש עד לא קיים, זולת בראשו ובחבורה הקטנה המקיפה אותו.
גדעון סער. אתה מזכיר, לפחות לי, את אותו אחד שמנצל אי יציבות בין בני זוג הנכנס ביניהם. זה לא יפה ולא חכם.
לכן, עדיין לא מאוחר להניח לפרץ התאווה הבלתי נשלטת 'לכבוש את ראשות הליכוד', לאפסן אותה להזדמנות אחרת, להשתחרר מיועצי אחיתופל שנמצאים בסביבתך, ולהאמין שלפעמים מי שאומר לך 'לא' הוא 'תמרור עצור' לפני שאתה נכנס לצומת סואן שסיכוייך לצאת ממנו ללא פגע קטן מהסיכוי שליברמן ילבש שטריימל ויידה אבנים בשבת על רכבים חולפים.
