בית משפט השלום בנצרת הורה על הריסת 'קטורה', השייך לחברות הבניה אדרי-אל ותמדים. האולם נבנה על קרקע של המינהל שניתנה ליזמים, ללא מכרז, לצורך הקמת מפעלי מזון.
שתי חלקות הקרקע באזור התעשייה הצפוני, ניתנו מפטור ממכרז, כדי לבנות עליהן שני מפעלים לייצור מזון. הקרקע נמסרה בהתאם לחוק המאפשר הקצאת קרקעות למטרת תעשייה ומלאכה.
לטענת רמ"י, באמצעות עו"ד רן עמיאל, בניגוד להתחייבותן של החברות, הוקם בשטח שניתן להן אולם אירועים מפואר, בשם "קטורה". לאחר דין ודברים בין הצדדים, הודיעה רמ"י לחברות על ביטול ההסכם ביניהן והגישה תביעה לסילוק יד ומתן צו מניעה קבוע האוסר על החברות שימוש חורג בקרקע.
השופטת רננה גלפז-מוקדי קיבלה את טענות רמ"י וקבעה, כי הודעת ביטול ההסכם על ידי רמ"י נעשה כדין, מאחר שהחברות הפרו את ההסכמים עליהם חתמו ולכן הן חייבות להרוס את אולם האירועים ולהשיב את הקרקע לרמ"י כשהיא פנויה ונקיה, וזאת בתוך פרק זמן של 90 ימים. אם לא תעשה זאת בפרק הזמן שהוקצב, רמ"י תהיה רשאית להרוס את האולם על חשבון החברות.
"הראיות מלמדות, כי מיד לאחר שנחתמו הסכמי הפיתוח, מיהרו הנתבעות לברר כיצד ניתן לשנות את ייעוד המבנה ואף פעלו בוועדה כדי לבצע את הבניה בהתאם לדרישות מאולם חתונות", כתבה השופטת והוסיפה, כי החברות "נטלו דרור לעצמן לעשות במקרקעין אשר הוחכרו להם מתוך קרקעות הציבור, כבשלהן, בניגוד למטרה שלשמה ניתנו להן".
השופטת ציינה עוד, כי "יש להקפיד הקפדה יתירה על ביעור תופעה כגון זו, במסגרתה יזם אשר קיבל קרקע בפטור ממכרז כדי להקים עליו מבנה תעשייה, עושה שימוש במקרקעין למטרות מסחריות. מנגד, אולי אחרים, אשר מעוניינים אף הם במסחר, לא יכולים היו לקבל את המקרקעין למטרה זו".
עוד ציינה השופטת, כי היא יודעת שבבניית אולם השמחות הושקעו כספים רבים אבל למרות זאת "לא מצאתי כל טעם המצדיק הכשרת פעולתן של הנתבעות. סבורה אני, כי פסיקה אחרת עלולה לשלוח מסר מטעה לנתבעות ולציבור, לפיו איש הישר בעיניו יעשה ואין חובה לקיים הסכמים".
החברה הינה חברה פרטית, ובתגובתה מציינים בעלי החברה שההליך המשפטי טרם הסתיים "החברה הגישה ערעור על ההחלטה ועל פסק הדין, והתקבלה החלטה על עיכוב ביצוע.
בשלב זה לא אומר לקרות שום דבר".
