מעמד העניים בצפון נבחן ביחס למרכז הארץ וביחס למדדים הנהוגים במדינות ה-OECD, אליהן הצטרפה מדינת ישראל לא מכבר.
ד"ר דורון לביא "הצפון אשר נחשב כבר שנים לבעלי פוטנציאל גבוה להתיישבות. מצוי בבעיות סוציו-אקונומיות חריפות, בעיקר ביחס למרכז הארץ. שיעור הבלתי מועסקים באזור גבוה בכ-50% מהממוצע הארצי, השכר הממוצע לחודש עבודה במחוז צפון (7,069 שקלים) נמוך בקרוב ל-30% מהשכר החודשי הממוצע במחוז מרכז (9,743 שקלים), ואחוז המשתכרים עד שכר המינימום מגיע בממוצע לכ-46% מהשכירים בעוד הממוצע במרכז הארץ עומד על 36% בלבד. שיעור גבוה זה מעיד, כי תמהיל המשרות הקיים בצפון מורכב בעיקר מעבודות בעלות שכר נמוך או מעבודות במשרה חלקית. מצב דברים זה מביא להמשך שקיעה הדרגתית של אזור הצפון לתוך מעגל העוני.
הממשלה מתגאה על היותה חברה ב-OECD, אך האם חברות זו מעידה על שיפור במצב הסוציו-אקונומי של תושביה, ובפרט של אלו המוגדרים "מתחת לקו העוני"? ומה קורה בתחום זה בצפון הארץ?
השכר הממוצע במשק הישראלי הינו מהנמוכים מבין חברות בארגון, וישנו אחוז גבוה של משתכרים עד שכר מינימום, 33%, ביחס למרבית מדינות הארגון. גם באשר למספר המועסקים במשק ישראל מדשדשת מאחור, כאשר שיעור התעסוקה, המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, בקרב בני 15 ומעלה היה בשנת 2010 53.5%, נמוך מהממוצע של מדינות ה-64.6%.
בתחום מימדי העוני הפערים בצפון מתרחבים לעומת מרכז הארץ. אחוז העניים במחוז צפון עומד על 33.2%, לעומת 11.6% במחוז תל אביב והמרכז.
כ-2.5% מתושבי מחוז הצפון מקבלים הבטחת הכנסה, לעומת 0.7% בלבד במחוז מרכז. נתון משמעותי נוסף בו "מככב" מחוז הצפון ובעיקר יישובי אצבע הגליל, הינו אחוז של משפחות בעלות 4 ילדים ויותר הגבוה בכ-15% לעומת אזור ת"א. המשמעות היא שככל ששיעור המשפחות בנות ארבעה ילדים ומעלה גדול יותר, כך ההכנסה הממוצעת לנפש במשפחות אלו נמוכה ומשפיעה על פרמטרים כלכליים–חברתיים אחרים. גם בנוגע לאגדה האורבנית באשר לקיזוז ההוצאות עם מעבר לפריפריה יש חדשות רעות, למשקי הבית באזור הצפון הכנסה פנויה שלילית של כ-1300 שקלים, כאשר באזור תל אביב ההכנסה הפנויה הינה כ-1700 שקלים.
"למרות הבעיות הקשות העולות בתחום העוני והתעסוקה, נראה, כי אין לקבלם כ"גזירה משמיים", וישנן דרכים רבות ומגוונות לסייע בידי משפחות ופרטים לצאת ממעגל העוני לתעסוקה. בשנים האחרונות אנחנו עדים למספר תוכניות מעניינות בתחום, מיעוטן ממשלתיות ורובן פרי יוזמה מקומית, בייחוד בפריפריה, של רשויות ובעיקר עמותות וארגונים. הממשלה טרם השכילה לספק תוכנית ראויה לטיפול בבעיות אקוטיות אלו.
ניתן למצוא תוכנית עבור קהל יעד מגוון ביותר המצוי במעגל מקבלי הקצבאות השונות. תוכניות למקבלי הבטחת הכנסה בעלי בעיות הסתגלות והתנהגות, תוכניות ייעודיות לנשים תוכניות לגמלאים, חממת יזמות לגמלאים בני 60+ בתל-חי.
בכנס כלכלת העוני שהתקיים השבוע במכללה האקדמית תל חי, המאורגן ע"י פרופ' ארנון בראון ראש החוג לשירותי אנוש וד"ר דורון לביא, ראש החוג לכלכלה וניהול, נדון בסוגיות הללו ובמתן פתרונות, זאת, הן על רקע המחאה החברתית והן על רקע דוחות העוני ודו"ח ה-OECD החמור שהוגש לממשלה בשבוע שעבר.
בכנס השתתפו מרצים מהארץ ומהעולם המומחים בתחום. בין היתר התקיים פאנל מרכזי בהנחיית ד"ר דורון לביא בנושא המחאה החברתית, בו השתתפו שני מומחים משני צידי המתרס, מצד אחד ד"ר אבי שמחון היועץ הכלכלי לשר האוצר וחבר בוועדת טרכטנברג ולעומתו פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית שהיה מראשי צוות הפרופ' האלטרנטיביים שליווה את ראשי המחאה. ד"ר מייקל לואיס מניו יורק הסביר מדוע העניים נשארים עניים, חבר הכנסת בוז'י הרצוג (לשעבר שר הרווחה) דיבר על ישראל כמדינת רווחה? ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל הביטוח הלאומי נתן סקירה על מצב העוני בישראל, פרופ' דני גטווין מאוניברסיטת חיפה קישר בין עוני להפרטה.
כמו כן התקיימו פאנלים רבים של מומחים שונים בתחום: תעסוקה בפריפריה (ד"ר דורון לביא, ד"ר יעקב גלבוע ראש החוג לכלכלה במכללת ספיר, ד"ר אורי זקס), תכניות להתמודדות עם העוני (ד"ר יהודית קהאן, גב' שלומית נרדיה ראש תחום אסטרטגיה בקבוצת פארטו, ד"ר רוני סטריאר מאוניברסיטת חיפה), עוני וטראומה (פרופ' אורן קפלן, המכללה למנהל, ד"ר משה פרחי, מאיה פלד אברהם), השכלה גבוהה והמשטר הקפיטליסטי (ד"ר עדנה גורני, אוניברסיטת חיפה, מר יוסי מלכה מנכ"ל המכללה האקדמית תל-חי, מר גיא פדה), עוני ונכות, ועוד…
