אחרי שהודלפו קטעים מסוימים מחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו וצוטטו מפיו של הכתב הפלילי של ערוץ 2, ואחר כך נהנו מהפרורים ומהמוטציות כתבים ופרשנים אחרים, עבר ראש הממשלה למתפרצת.
המגרש אותו בחר נתניהו לעבור משתיקה ומגננה למתקפה רבתי, היה דוכן הכנסת.
זה היה יומם ה'גדול' של חברי האופוזיציה שנהנו לחזור ולשאול את אותן השאלות ולתת פורקן לתסכולים הכבדים בהם הם נמצאים.
את חברי האופוזיציה ממש, אבל ממש, לא מעניינת האמת ולא העובדות והראיות שבונות אמת יציבה שיכולה להביא לאיזה שהם מהלכים. אבל, שום דבר וכלום. חוץ מהנפקת מנטרות צהובות וסיפוק יצר המציצנות של הצופים בטלוויזיה, לא נשאלה ולוּ שאלה אחת חכמה, אינטליגנטית.
אם מישהו חשב שבעת הזאת יש אלטרנטיבה לראש הממשלה, הוא התאכזב. יצחק הרצוג, יו"ר האופוזיציה, איכזב שוב וחוץ מזה שהוא לא חזר על המשפט האלמותי "אני אשמור על נתניהו מאוחדת", הוא חזר ואמר משפטים שנאמרו על ידי חברי כנסת מהספסלים האחוריים. עצוב.
…עכשיו באמת. האם מישהו חושב שהמשחק הפוליטי דהיום מתקיים עם שחקנים של האתמול?! האם מישהו חושב שדי בשליטה על מוקדי כח משפיעים בחיים בהם: התקשורת ובתי המשפט כדי לייצר תנועה סוחפת של אזרחים שיצאו לרחובות ויתבעו להושיב את בוז'י הרצוג בלשכת ראש הממשלה, את זהבה גלאון במשרד החינוך, את מירב מיכאלי במקומה של גילה גמליאל ואת אחמד טיבי לשר החוץ של מדינת ישראל?! כן וכמעט שכחנו, את איימן עודה לשר המשפטים במקומה של איילת שקד?! חברים, חלומות בהקיץ. חיים בלה לה לנד…
האופוזיציה האחרונה לשלטון שהייתה במדינת ישראל הייתה האופוזיציה שבראשה עמד מנחם בגין. כן, זו הייתה אופוזיציה. זה היה האיש והאדם שיכל מתוקף צניעותו, תמימותו ואמונתו בדרכו לדבר כיו"ר אופוזיציה הטוען להיות אלטרנטיבה לשלטון המערך.
מאז, אין אופוזיציה, אבל יש הרבה מאוד אגו בדמות חברות וחברי כנסת אשר הם עצמם לא מאמינים למה שהם מבקשים שנאמין להם. אופוזיציה זה לא רק מישהו אחר בשלטון במקומך, זה הרבה יותר מזה. זה טוהר, ניקיון כפיים, תשתית אמונית ואידיאולוגית מוצקה ומוכחת ובעיקר ענוותנות וצניעות אישית. הפרופיל הזה לא קיים באופוזיציה הקיימת שמלבד לצעוק ולהכפיש אחרים, אין בידם מרכולת טובה יותר.
ולכן, כפי שנאמר לא אחת. כל אחד ש'ישחק' את התפקיד שלו והפוליטיקאים ואנשי התקשורת יפסיקו להיות גם הכתבים, גם הפרשנים, גם השופטים וגם הגוזרים את דינו של אדם, טרם נמצאו הראיות והאיש נשפט.
בתקשורת ובכנסת חולבים תיש
מה שקורה עכשיו בתקשורת ובכנסת הוא הקרב על התודעה של הציבור. אין קשר בין מה שאומרים, כותבים ומשדרים בתקשורת ובכנסת ובין האמת האובייקטיבית, ולא כלום.
נאמר כבר שעניינים משפטיים נידונים בבתי משפט, ורק בבתי משפט. והנה התופעה בה הופכים את התקשורת, הכנסת, ובשנים האחרונות את הרשתות החברתיות לבתי משפט, שלא לומר בתי דין שדה, מכוערת ומסוכנת.
כל בר דעת יודע ש'פסק הדין' במקומות הללו אינו שווה אפילו את מי שפסק אותם, ומשקף מאווים ורצונות של ה'שופט', ובסופו של דבר רק בית משפט יקבע 'אשם' או 'זכאי' לכל חשוד, ולא משנה מה מעמדו.
ולכן, וה-לכן הזה ענק, מה שקורה בכל המקומות הללו, חוץ מבתי המשפט, היא מלחמה על התודעה של הציבור וניסיון להשפיע על השופטים. זה כל הסיפור.
אז נכון שהתודעה חשובה, אולם האמת חשובה שבעתיים ואותה צריך לברר בבתי המשפט, גם בעניינו של בנימין נתניהו. מה כל כך מסובך?!
הנשיא טראמפ פינת נתניהו
לכל מי שייחל לפוליטיקאי שיקיים הבטחות…
מי שניסה לתאר את הסרט של דונאלד טראמפ כסוג של סרט אימה או סרט בדיוני, טעה בגדול. מסתבר, שמדובר במערבון משובח בו השריף הנחוש מחליף את השריף של אמריקה, ועושה סדר באמריקה.
טראמפ עטוף במעיל ארוך-ארוך נוסח קלינט איסטווד, כאשר מתחתיו רובה ואקדח מכוילים היטב.
האיש יורה ופוגע יורה ופוגע…
דונאלד טראמפ, עוד לא חימם את הכיסא וכבר ביטל הסכמים (כפי שהבטיח במערכת הבחירות), הורה להתחיל בבניית 'חומת מכסיקו', בקיצור כאיש עסקים, ולא כמי שגדל בערוגות העסקנים בוושינגטון בואכה קלינטון, הוא יודע שמה שלא תעשה מיד עם כניסתך לתפקיד, לא תעשה כאשר תהיה כבר עמוק בתפקיד.
אולי אני מסתכן בכך שאומר שטראמפ הוא אחת האופציות הפוליטיות להחליף את דמות הפוליטיקאי הישן. כמו בכל דבר זה מתחיל באמריקה ומגיע אלינו.
אם דוח המנהרות של 'צוק איתן'
ימנע את דוח המנהרות של החיזבאללה, דיינו
בכל פעם שמתרחשת קטסטרופה במדינת ישראל, בעיקר צבאית, אנחנו מגלים את פרצופם האמיתי של מנהיגנו.
הפעם זה תורו של שר הביטחון לשעבר משה יעלון.
גילוי נאות. הפסקתי להעריך את האיש כמנהיג אופציונאלי, בלי קשר למפלגה, בעקבות שיקול הדעת הלקוי שגילה לפני מלחמת לבנון השנייה כאשר מחבלי החיזבאללה היו על הגדרות של מטולה, ובמקום לנקוט ביוזמה אופנסיבית כלשהי, הוא קרא לא נכון את כוונות האויב והתייחס אליו בזלזול. וההמשך היסטוריה, כמו שלגביי יעלון היסטוריה…
להיחשׂף לאמירותיו המתנשאות של יעלון במהלך מבצע 'צוק איתן' והיחס המזלזל כלפי חבריו השרים, מעליב אותי כאזרח. כמי שחושב שגם מגישת התה יכולה לתרום מחוכמתה למי שמקבל החלטות, אפילו בהסתדרות, נעלבתי שבעתיים מהדרך והסגנון שיעלון התייחס לאלטרנטיבות שהציגו חבריו סביב שולחן הקבינט הביטחוני.
ככה זה כשאתה מנותק ממה שאתה צריך להיות מחבר אליו, ומחובר למה שלא קיים, זולת בראשך.
נקווה שהשרים ידעו היכן לעצור ולא ילכו עם האמת שלהם עד הסוף…
אנחנו צריכים להתפלל כאן בגבול הצפוני שיהיה לנו קצת מזל ואת לקחי המנהרות בדרום יישמו במנהרות של החיזבאללה.
הייתה זחיחות דעת של שר הביטחון ואבק של חוסר ערנות ודומיננטיות מצד הרמטכ"ל בני גנץ, ונניח שראש הממשלה, על אף שסמך על השניים שהאגף הרגיש והחשוב הזה מטופל היטב, והשניים מלווים ברצינות ועם יד על הדופק את כל מה שקורה שם, עדיין יש חוסר נוחות ש'עוד פעם זה קורה לנו'.
זוהי תחושה כבדה של חוסר אונים כלפי מי שאנחנו נותנים בו אמון ומשתדלים לישון בשקט.
מסתבר שאנחנו נאיביים כמו שהיינו במלחמת יום כיפור, לפני מלחמת לבנון הראשונה והשנייה, ואם לא נתעורר עכשיו ונתבע יישום לקחים בגבול החמס ובגבול החיזבאללה, אז שוב נופתע… ואת זה אף אחד לא רוצה.
כי גר היית בארץ מצרים
לחבק 100ילדים סורים
אנחנו, כעם יהודי וכמדינה נאורה ניצבים בפני שאלות חיים קשות באשר ליחס לזר והושטת יד מצילה בעת סכנה אמיתית.
בעבר הוצגה כאן עמדה ברורה ובהירה באשר לכניסתם של המסתננים מאפריקה וכיבוש עיר הבירה החילונית של מדינת ישראל, תל אביב על ידם.
עמדה זו לא רק שלא השתנתה, אלא התחזקה ומלבד דרך אחת לפתרונה, לשלוח אותם לבתיהם או למדינות אחרות, איני רואה פתרון אחר…
…אבל הזדמנה לנו מצווה כנה וטהורה להציל חייהם של ילדים יתומים בסוריה ולהביאם לארץ. זהו מעשה שייעשה כי כולו טוהר, תום והתנהלות אנושית מפוכחת ומידתית.
ההזדהות כלפי רצח נשים וילדים ברוסיה באה לראשונה מצד הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, וההמשך היה אך טבעי לקלוט ילדים סורים יתומים אשר עולם הפך לשחור בין רגע ואפילו אחיהם, בשר מבשרם הערבי-מוסלמי לא הושיט להם עזרה ולא סייע להם.
כל הכבוד על ההחלטה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הפנים אריה דרעי.
