רבים לא יודעים, אולם השבוע נפל דבר במערכת היחסים שבין הפריפריה, וקריית שמונה לבין השלטון המרכזי והממשלה בישראל. זאת הפעם הראשונה בתולדות ישיבות הכנסת בה עולים לסדר היום בעת ובעונה אחת כל (כמעט) הנושאים החשובים המעסיקים את תושבי האזור וראשיו. מי שאחראי לתפנית הדרמטית הוא המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. לאחר עבודת הכנה שנמשכה חודשים, יחד אנשי משרדו, התכנסו מספר ועדות חשובות בכנסת לדיונים מרתוניים על הפריפריה. סילבן שלום עשה עבודת הכנה מצוינת והראיה היא בעצם נוכחותם של השרים, חברי הכנסת ובראשם היו"ר ראובן ריבלין ויו"ר האופוזיציה ציפי לבני.
בכל וועדה דנו חבריה בנושאים נקודתיים שיש להן השפעה מכרעת על המשך חייהם של תושבי האזור במגוון תחומי החיים.
ועדת הכספים
ללא ספק זאת הועדה החשובה שיש בהחלטותיה כדי לקבוע גורלות של אזרחים רבים, הן כפרטיים והן כבעלי מפעלים המניעים את חיי הכלכלה בישובים השונים.
אחד המכשירים הפיננסים האחרונים שנותרו אחרי שלושים ושתיים שנים של מלחמה אחת מתמשכת בקריית שמונה הם הנחות המס שניתנו ליחידים ולמפעלים בקריית שמונה והאזור. לפני כשלוש שנים החלו פוליטיקאים ובהם ראשי ישובים בארץ וגם באזור ללטוש עין לעבר 'כבשת הרש' שלנו בדרישה "גם אנחנו רוצים הנחות במס הכנסה". עד מהרה הלחצים על קובעי המדיניות גברו ובשנת 2008 הגיש בועז סופר המלצות 'גאוניות' לממשלה. "להכפיל את מספרם של מקבלי ההנחות על אותו תקציב". ההמלצות הללו מאיימות באופן ישיר על תושבי קריית שמונה הן בגלל מצבה המיוחד והן בגלל גובה ההנחה לו זכאים תושבי העיר.
כיום ישנם כ-160 יישובים הנהנים מהטבות המס, סה"כ כ- 65,000 איש. על פי מודל ועדת סופר שהגישה המלצותיה בינואר 2008 ישנם כ-58,400 נהנים חדשים מהטבות המס, ביישובים המתוכננים להצטרף למפת ההטבות.
השר שלום עמד בחזית כנגד הלחצים של ראשי ישובים לאימוץ המלצות וועדת סופר תוך שהוא מוכן להתפשר "אין בעיה אתם יכולים להוסיף ישובים נוספים לרשימה, בתנאי שתגדילו את התקציב בהתאם".
וכדי לתת משנה תוקף לכך הוא מינה את רואה החשבון יאיר רבינוביץ' לעמוד בראש ועדה שתבחן שינוי מודל הטבות המס בפריפריה. רבינוביץ' איש מקצוע מוערך בעל תפיסת עולם המשלבת בין הכלכלה לחברה ויודע למצוא את האיזונים הנכונים ביניהם.
השר שלום: "הצעת משרד האוצר היא מכת מוות לפריפריה. זה חלם, בעוד אנו מייצרים התנאים על מנת לתמרץ תושבים לעבור לנגב ולגליל ולמנוע הגירה שלילית מאזורים אלו, בא האוצר עם הצעה שתגרום לתושבים לעזוב ותרוקן את הנגב והגליל. הטבות המס מהוות שיקול משמעותי עבור אוכלוסיית הנגב והגליל, להישאר ולא לעבור. פגיעה בהן תביא באופן לעזיבה של משפחות צעירות, בעקבותיה להזדקנות הישובים ונטישתם. על הישובים הנכללים בקריטריונים החדשים ליהנות מהטבות המס אך בשום אופן אסור שעובדה בהטבות הקיימות".
וועדת חוץ וביטחון
בנושא ביטחונה של קריית שמונה היה קונצנזוס מאז ומתמיד. חברי הועדה על חבריה הסכימו ש: "קריית שמונה חזקה היא האינטרס הלאומי של מדינת ישראל וצריך לתת לה טיפול נקודתי". ראש העיר שהשתתף בישיבה אמר: "דווקא בשעה שהשקט שורר באזור, זו ההזדמנות של הממשלה להשקיע בקריית שמונה". ראש העיר התריע בפני חברי וועדת החוץ והביטחון על אי יכולתה של העירייה לתחזק את המקלטים הציבוריים בעיר. "עד לפני מספר שנים קיבלנו מענק מיוחד בסך 2.5 מיליון שקלים כדי לתחזק את המקלטים, אולם המענק הזה התבטל באופן חד צדדי מבלי שיינתן לנו פתרון אחר במקומו לתחזוקת המקלטים בקריית שמונה". יו"ר הוועדה ח"כ שאול מופז, שהיה גם רמטכ"ל וגם שר ביטחון הבטיח לטפל אישית בעניין. "רשות שאין לה כסף בשגרה לא יכולה להקצות משאבים וכספים לחירום ועל הממשלה מוטלת החובה לסייע. קריית שמונה חזקה היא אינטרס של עם ישראל. לא יכול להיות שבגלל השקט הביטחוני המטעה יהיה מי שיזניח אותה. אנחנו חייבים לחזק את העיר ותושביה". ראש העיר סקר בפני החברים את בעיותיה של העיר ובין השאר את המחסור החמור בקרקעות בנייה לבני המקום. חברת הוועדה מירי רגב: "אין ספק שקריית שמונה ומטולה צריכות לקבל טיפול נקודתי. לא יכול להיות שמרוקנים את קריית שמונה לטובת המושבים והקיבוצים ומשאירים את העיר עם חלשים וקשישים". רגב התחייבה לפעול מול כל הגורמים הרלוונטיים כדי לפתור אחת ולתמיד את בעיית הקרקעות בעיר לזוגות צעירים בני קריית שמונה".
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
בנושאי הבריאות המצב חמור לא פחות. כאן החולים שגם כך אינם במיטבם, נאלצים לשלם מחיר אישי ומשפחתי כבד. די אם נזכיר את מסכת ההתעללויות שעוברים חולי הסרטן אשר נאלצים לנסוע עד בית חולים רמב"ם בחיפה כדי לקבל הקרנות, כדי להבין עד כמה הסבל הוא גדול ועד כמה המדינה מצפצפת עלינו. לאחרונה פורסם סקר המראה שתושבי הפריפריה משלמים בחייהם עקב ההזנחה במתן תקציבים לבריאות "תושבי הפריפריה חיים פחות מאשר תושבי המרכז", הייתה מסקנת המחקר.
למען הצדק אנחנו חייבים לציין את סגן שר הבריאות הנוכחי חה"כ יעקב ליצמן שעם כניסתו לתפקיד הוא עושה מאמצים לתקן במשהו את המעוות, אולם אין די בזה היות ו'הבור' כל כך עמוק וכל כך שחור, ש'אין הקומץ משביע את הארי'. צריך גם לזכור ברגעים אלה את מפלגת ישראל ביתנו שהעבירה מהתקציב הקואליציוני שלה מיליוני שקלים כדי למגן את בתי החולים בפריפריה ובהם ביה"ח רבקה זיו בצפת בו מוגנו אגפים חיוניים במיליוני שקלים. המשימה העומדת בפני מקבלי ההחלטות היא צמצום הפער בין רמת שירותי הרפואה לה זוכים תושבי המרכז ובין השירות שתושבי האזור זוכים.
ההחלטה להקים את בית הספר לרפואה בצפת היא חשובה ונכונה, אולם התוצרים של ביה"ס יהיו רק בעוד שבע-שמונה שנים. הצלחתו של ביה"ס לרפואה תלוי לא במעט במהלכים היקפיים ונלווים שיש לעשות כבר היום. מהלכי השדרוג כוללים שלושה מרכיבים והם: שדרוג תשתיות בתי החולים ובהם ביה"ח ע"ש רבקה זיו בצפת, שדרוג כמות ורמת כוח האדם הרפואי ושדרוג רמת המחקר הרפואי המתבצע בבתי החולים.
מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר רוני גמזו הציג בדיון המיוחד שהתקיים את עיקרי התוכנית שעליה חתומה גם מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ושבמהותה מתייחסת לתוספות כלים ואמצעים ובהם: תוספת של 960 מיטות במהלך חמש השנים הבאות. תוספת תקנים בפריפריה, הן לרופאים הן לאחיות ולצוותים תומכים, העדפה בכח אדם לפריפריה ותוכנית תמריצים למשיכת כח אדם רפואי. הוועדה המשותפת למשרד הבריאות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל חתומה על ההמלצות הללו.
המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום: "אנו תומכים ומקדמים פרויקטים רבים אך לצערי זה לא מספיק. נדרשת התגייסות של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים על מנת להוביל לצמצום פערים אמיתי. תושבי הנגב והגליל נאלצים לנסוע רחוק מביתם בשביל לקבל טיפולים ושירותים בסיסיים", הוא אמר בסיכום הדיון.
ועדת הכלכלה
ועדת הכלכלה דנה בהתנהלות המדינה כלפי תושבי הפריפריה עם דגש מיוחד על צעירים ודיור. השר סילבן שלום תקף את מדיניות מנהל מקרקעי ישראל אשר שולט בקרקעות המדינה ועל פיו יישק דבר.אי אפשר להזיז גרגר אדמה ממקום למקום ללא אישור המנהל. השר שלום: "על המנהל להפסיק עם ספסור הקרקעות. אין כל הצדקה לכך שהמינהל ממעט לשווק מגרשים בנגב ובגליל ומונע את עתודות הפיתוח בישובים שיש בהם רשימות המתנה. התוצאה היא עליית מחירים. בנוסף, העובדה כי הקבלנים לא ממהרים לבנות ומחכים שערך הקרקע יגיע לשיאים, מתווספת לסל הקשיים איתם מתמודדים הצעירים. יש לפקח על נושא שיווק הקרקעות ולפתור אותו אחת ולתמיד", אמר השר שלום לנוכחים. השר שלום הזכיר לחברי הכנסת ולמוזמנים הרבים, בהם צעירים מכל הארץ את מה שעשה משרדו רק לאחרונה: "בשנה האחרונה הוביל המשרד תוכניות לחיזוק ההתיישבות בין השאר על ידי תוכנית לעיבוי וקמת גרעיני התיישבות ב-100 מיליון שקלים שיוביל לתוספת של 50 אלף תושבים בעשור הקרוב, פתרונות דיור ציבורי לצעירים, הקמת כפרי סטודנטים, הוזלת קרקעות בצפון וסבסוד עלויות פיתוח ב-19 ישובי גדר".
המהלך אותו יזם והוביל המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, הוא חשוב מכמה היבטים. הראשון, זאת הפעם הראשונה בו מצליח פוליטיקאי בכיר מן השורה הראשונה לחבור לתושבי הפריפריה ולנפץ יחד עם ראשי הישובים את תקרת הזכוכית שמרחפת מעל ראשי התושבים מאז הקמת המדינה. המדינה יצאה תמיד בזול בכל מפגש שהיה לה עם מנהיגי הישובים בפריפריה. עצם פה ועצם שם, לא משהו מיוחד. ממשלות ישראל התייחסו אלינו במשך השנים בזלזול ומעטים המקרים בהם נעשו מהלכים ארוכי טווח ומשמעותיים. הם שמו לנו גיגית עם הרבה בוץ ומעט מים ונתנו לנו לקפוץ ראש. התוצאה הייתה שכאן שברנו את הראש, ושם המשיכו לצחוק בדרך לעוד קדנציה.
יחד עם ההערכה למהלך האסטרטגי של השר שלום, אנחנו חייבים לחכות לתוצאות מעשיות כדי לקבוע אם אכן המהלך הצליח.