המדהים הוא שיש עוד אנשים במדינת ישראל שמופתעים ונדהמים כל פעם מחדש מהעבודה שאחמד טיבי הוא ערבי טוב הנאמן לסדר יום שבסופו עומדת השמדת ישראל, ולאו דווקא באופן פיזי. אחמד טיבי, נותן ביטוי למשנתו המעשית לחיסולה של ישראל מעל כל במה. הוא משנן את תורת החיסול הרצחנית בעברית רהוטה, וללא מעצורים. כאשר ישראלים 'חשוכים' אומרים זאת, נוהגים להתעלם מהם ואפילו לא מקשיבים להם.
…השבוע כבר לא יכלו יפי הנפש באשר הם להתעלם מדברי הנאצה והשנאה שהשמיע ח"כ טיבי בכנס שהידים. דברי השבח וההלל לרוצחים הפלסטינאים באשר הם ולאורך המלחמה העקובה מדם ברחובותיה של מדינת ישראל, נאמרו בבהירות צליל ותמונה. האיש אפילו לא מצמץ בעיניו כאשר מצלמת הטלוויזיה התקרבה לפניו וקראה את שפתיו ושפתו הרהוטה.
אחמד טיבי וחבריו לא יכולים לדבר ולהטיף לרצח יהודים במציאות שיש בה חלל, אחמד טיבי קנה לעצמו חסינות גדולה יותר מאשר חסינותו כחבר כנסת. חבר הכנסת האנטי-יהודי הזה מתהלך מאז שהוא בכנסת ישראל ובכיסו חסינות מטעם אנשי השמאל בתקשורת ובבתי המשפט. הדברים קשים, אני יודע, אבל הם משקפים מציאות, לא דעה. אחמד טיבי וחבריו יכולים להחזיק בכל דעה שיחפצו, הם יכולים אפילו להטיף להחלפת השלטון והמשטר, מה שיבחרו.
אבל, ברגע שח"כ אחמד טיבי מטיף לרצח יהודים, הסבלנות והסובלנות כלפיו מסתיימים. מרגע זה הוא חוצה את הקו האדום והעבה המתוח בין הבל פה לבין מעשים, אף שהוא אישית לא מבצע אותם. כאן הסובלנות מסתיימת והיועץ המשפטי לממשלה צריך היכנס לתמונה.
הפעם חייבים, כל מי שישראל הדמוקרטית יקרה לו, כולל ובעיקר השמאל הישראלי, לקום כאיש אחד ולתבוע את ח"כ אחמד טיבי למשפט על הסתה לרצח וסיוע לרוצחים. אילו היה אפשר להעמיד לדין על עבירות עתידיות, היה צריך להעמידו לדין גם על חינוך לרצח.
די, הסחף ההולך וגובר מצד חלק מחברי הכנסת הערביים נגד יסודות קיומנו במדינת ישראל הדמוקרטית והחופשית הופך למסוכן יותר ויותר. אחמד טיבי הוא לא רק חבר כנסת, הוא גם מנהיג המשפיע על הדורות הבאים בקרב ערבי ישראל וערבים ביהודה, שומרון ועזה. הוא מגבש את תפיסת עולמם ומקבע את השנאה לישראל וליהודיה.
יש לקוות אחרי שפרצופו האמיתי של ח"כ אחמד טיבי ומאווייו להשמדת ישראל נודעו גם לאנשי השמאל, אולי אולי הם ירפו מהחיבוק האוהב והמגונן שהם מחבקים אותו, יוקיעו אותו ויסתייגו ממעשיו.
הייתה מחאה?
אתמול נדונה בפני נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת דוד חשין תביעתה של עיריית קריית שמונה לפנות את מאהל המחאה בקריית שמונה השופט דחה את ביצוע הפינוי ל-15.2.2012 בשעה 11 לפני הצהרים.
החלטתו של השופט חשין מבטאת את הדילמה מולה עומדים לא רק שופטים ופוליטיקאים, אלא גם אזרחים מן השורה.
לחסל או לא לחסל את המחאה? המאהל עצמו הוא לא המטרה, את זה מבינים כולם, הוא סוג של אמצעי בו נוקטים אזרחים החשים את החבטות ההולכות וגוברות מצד המדינה ושליחה. אין כמעט נושא שהחזק במדינה אינו כופה את רצונו על החלש. למי יש בעיות קיומיות יום יומיות? לעמך. מי צריך לוותר על בשר לשבת כדי לקנות חלב במהלך השבוע לילדיו הקטנים? עמך. מי צריך לשכור דירות במחירים חזיריים בתל אביב? עמך. מי צריך לחשוב פעמיים אם למלא את מיכל הדלק "מלא" או "רבע", נכון עמך.
אלה בחברה שלנו שחיידק החזירות דבק בהם, ולאו דווקא אלה המתקראים "טייקונים", ינצלו כל מצב כדי להרוויח עוד משהו על גבם של עמך.
לדוגמא, המחאה הביאה להורדת מחירים של מוצרי מזון לא מעטים. רק השקט חזר לרחובות, והופ! המחירים עלו, ובחלק מהמוצרים אף יותר משהיו ערב המחאה החברתית.
לכן, שוט המחאה חייב להישאר באוויר, לפחות שחיידקי החזירות ידעו שיש מי שיכה בהם.
