תתארו לכם אדם שרישיון הנהיגה שלו נפסל בשל עבירות תנועה, ולמרות זאת נתפס 15 פעמים נוהג ללא רישיון תוך פרק זמן קצר, עד שבאחת הנסיעות נסע על 150 קמ"ש, נתפס והובא למעצר. אותו אדם מובא לשופט, ונוקט בקו הגנה השכיח מכולם. "חטאתי, עוויתי, פשעתי", הוא אומר לשופט, ואכן מצטער מכל הלב ומבטיח להיות מעתה אזרח שומר חוק. אולי השופטים יתחשבו קלות בהצהרת החרטה הכנה, אבל כמובן שלא תהיה שאלה בכלל – האדם הזה ילך לכלא למשך תקופה לא קצרה. אז מה אם הוא מצטער? את העונש הוא חייב לקבל, שלא לדבר על חשיבות ההרתעה.
וכאן מגיע ההבדל הגדול. בעולם שלנו יש לחרטה משקל מוגבל מאוד. אבל ביחסים שבינינו לבין אלוקים זה קצת אחרת. קצת הרבה. אם עשינו חטאים שבינינו לבינו – אין צורך לחטוף עונש כבד ורק אז לחזור בתשובה. "ימינו פשוטה לקבל שבים", כידוע, לכן הוא לא מתחשבן אחד לאחד על כל דבר שהאדם עשה, אלא יקבל אותו וימחל לו על כל חטאיו באופן מידי (יש הלכות מפורטות לחזרה בתשובה, אבל זה כבר נושא למאמר אחר). זו למעשה המשמעות של יום כיפור. ועכשיו לשאלות הנפוצות.
כל העניין הזה של יום כיפור, הוא כתוב בכלל בתורה?
בהחלט. בספר ויקרא, פרשת אמור, פרק ט"ז, כתוב במפורש "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם, וכל מלאכה לא תעשו – האזרח והגר הגר בתוככם". החודש השביעי במניין החודשים (החודש הראשון בתורה הוא ניסן) הוא תשרי, עשור לחודש הוא היום העשירי (י'), ו"תענו את נפשותיכם" זה אומר חמישה דברים שנידרש אליהם בהמשך, וכמובן שהבולט ביניהם הוא הצום.
והפסוק ממשיך: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם, לפני ה' תטהרו". יותר מפורש מזה לא יכול להיות.
חוץ מאיסור האכילה והשתייה, מה עוד אסור לעשות?
כמובן שכל הדברים שאסורים בשבת (שימוש בחשמל, הדלקת אש, כתיבה וכו') אסורים גם ביום כיפור. אבל מעבר לזה יש דברים נוספים: רחיצה, סיכה (מריחת שמן על הגוף), נעילת הסנדל (כל נעל שעשויה מעור) ותשמיש המיטה (קיום יחסים).
ולמה בדיוק צריכים להתנזר מדברים בסיסיים ברובם?
ביום כיפור אנחנו בעצם מנסים להתעלות מעל הטבע האנושי, ולהיות סוג של מלאכים. אם בכל השנה אנו אוכלים כמו בני אנוש רגילים – ביום כיפור אנחנו צמים. אם בכל השנה אנחנו נותנים יחס של כבוד לצרכי הגוף – ביום כיפור אנחנו מחשיבים אותו הרבה פחות. ואפילו בתפילה, אם במשך כל השנה אנו קוראים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (אחרי קריאת שמע) בלחש – ביום כיפור אנו קוראים אותו בקול גדול, בדיוק כמו מלאכי השרת (לפי הקבלה).
למעשה, מרוב שהיום הזה רוחני – אנו מצווים לבטל את הגוף שלנו לטובתו. לא להתעסק באוכל, לא לבקש שיעבירו לנו את המלח, ולא להתפנן עם קרמים ומשחות. אלא להתרכז במשמעות היום הזה. נטו.
אז זהו, אני יכול להיות אדם שלא דופק חשבון לשום דבר במשך כל השנה, לצום ביום כיפור, ואחרי זה לחזור לסורי?
ממש לא. במשנה כתוב במפורש שמי שאומר "אחטא ויום הכיפורים מכפר – אין יום הכיפורים מכפר". כלומר, מי שמלכתחילה חי בפריסטייל מתוך הבנה שצום קטן ביום כיפור ימחק את כל מה שהוא עשה – אוחז בהבנה שגויה. מעבר לזה, ידוע שיום כיפור מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום (לקב"ה). הרי אם אדם גנב מחברו 10,000 ש"ח, וביום כיפור הוא צם ומתייסר – ברור שזה לא יעזור לו. הוא הרי גנב מהחבר, לא מהקב"ה. לכן עליו לפייס את חברו, וכמובן להחזיר לו את כספו. מכאן ההלכה שעלינו לבקש סליחה מכל אדם שפגענו בו השנה, או שמא העלבנו, זלזלנו, ריכלנו וכן הלאה. אם נבקש במקום זה סליחה מהקב"ה זה יהיה אולי נחמד, אבל לא מאוד אפקטיבי.
ומה הסיפור של הכפרות?
בעבר נהגו לערוך את טקס הכפרות בעיקר עם תרנגולות. מסובבים את התרנגולת מסביב לראש, אומרים "זה חליפתי, זה כפרתי, זה תמורתי", ובכך למעשה מעבירים את העבירות שלנו על התרנגולת. עם זה, המנהג נפוץ היום הרבה פחות, ונוהגים לתת במקום זאת צדקה.
ליום כיפור הייתה משמעות נוספת בעבר?
שאלה יפה, איך ידעתם? ובכן, כשבית המקדש היה קיים, ליום כיפור אכן הייתה משמעות עילאית יותר. רק ביום הזה נכנס הכהן הגדול לאזור מיוחד במקדש שנקרא קודש הקודשים, ושם הוא התפלל בעבורו ובעבור העם. את המעמד הזה ליווה מתח מתמיד, מכיוון שכהן שלא היה ראוי לתפקיד – מת בו במקום בקודש הקודשים. לכן הכהנים נכנסו למקום, ברעד וחלחלה, כשרגליהם כבולה בשרשרת. במידה וכהן גדול מת בקודש הקודשים, היו מושכים את גופתו באמצעות אותה שרשרת (שהרי לאף אדם מלבד הכהן הגדול אסור להיכנס למקום).
יש עוד משהו, לפני שנתקפל לנשנש משהו בארוחה המפסקת?
אה, כן. ביום כיפור אומרים שהשטן, שהוא גם היצר הרע, שהוא גם מלאך המוות – סוג של 3 ב-1 – יוצא לחופשה. הוא פשוט לא יכול לקטרג עלינו ביום הזה, בגלל שאנחנו מתעלים לסוג של דרגת מלאכים. יש גם גימטרייה נחמדה לזה: "השטן" שווה 364 בגימטרייה. כלומר, כל ימות השנה מינוס יום אחד. בכל ימות השנה הוא נמצא בפעילות, מנסה להכשיל אותנו, מנסה לקטרג, אבל ביום אחד בשנה – יום כיפור – הוא מסתלק מהסביבה.
