השבוע עלו בני הגליל, לא בהמוניהם, אל מקדש הדמוקרטיה וההכלה, הכנסת. המחזה הזכיר מעט את הטקסים שנוהגים לקיים שליטים ב'דמוקרטיות' אחרות, באפריקה למשל. שם, מידי זמן מקיימים טקס הכלה לעם, לילידים, מרעיפים עליהם דברי שבח ועידוד, במקום לבנות להם עתיד טוב יותר.
מסתבר, שמשהו מהטקסים ההם דבק גם כאן במחוזותינו.
אם מישהו חשב או חושב, שהתמיכה בבנימין נתניהו כראש ממשלה באה במקום הכבוד העצמי והדרישות הענייניות שלנו לקומם את הגליל וקריית שמונה, טועה טעות מרה.
אני מאמין לראש הממשלה. האמנתי לו ביום שהוא הצהיר על תוכניתו לתגמל בצורה מאסיבית את הגליל. מדוע אני מאמין לראש הממשלה?! כי זו הבחירה שלי מתוך אלטרנטיביות אין סופיות שהחלק הדומיננטי בהן הוא לא רלבנטי לשאלה העומדת על הפרק, קבלת החלטות נכונות.
במבחן המעשים וקבלת ההחלטות, לטובת מדינת ישראל, נתניהו מקבל ציון גבוה מאוד, בהתחשב בנסיבות בהן הוא פועל. אלמנטים מטורפים בממשלה, אופוזיציה שאין לה באמת תוכנית חלופית לתוכניות הממשלה, ומעל הכל, לא מחליפים סוס מנצח.
נחזור לכנס הגליל בכנסת. הרעיון והיוזמה ראויים לכל מחמאה, הסיבות שהביאו לפחות חלק מהמשתתפים לעמוד בחזית, פחות. אבל מי מתעסק בזוטות כאשר גורלו של הגליל עומד על הפרק.
האסון של חלק מהפוליטיקאים הוא באובססיה הבלתי נשלטת לרתום את עגלת הקופון לפני העשייה והטורח. זהו אסון של הדור החדש של הפוליטיקאים. מדובר בפוליטיקאים הסובלים קשות מ'פזילה' קשה. עין אחת צופה 24/7 על המצביעים ועין שנייה על 'חבריהם' שלא יתקעו להם בצלעות. הפוליטיקאי החדש.
לא שזו בושה לבקש ולקבל תמורה עבור העשייה וההישגים, ממש לא זה העניין, אלא האופן בו עושים זאת.
לידיעת חברינו בגליל שבאמת חרדים לגורלם של המיליארדים שהבטיח ראש הממשלה. מי שדפק את העסק, הם אותם שרים שרצו לספר לחבר'ה/בוחרים שהם השיגו את מה שהם עוד לא השיגו. התנהגות ילדותית שהפחד שמא יגנבו לך את הקופון, הביאה לבלגן ולריצת האמוק לשום מקום.
תאריך היעד היה ונותר 31.12.2016, ועד אז אני מאמין ההבטחות של ראש הממשלה יקבלו צורה של שקלים, והרבה. עוד קצת סבלנות.
נקווה שלא מדובר ב'זאב זאב'
הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל
בשקט בשקט מתחת הרדאר מתרחשים כאן תהליכים מואצים של שינוי ביטחוני. שיטת הסלאמה המסוכנת ביותר היא בתחום הביטחוני. החיזבאללה מצד אחד והמורדים הנלחמים באסד נמצאים באקסטזה של לחימה וזהו הזמן בו הם עלולים להתפתות 'לעשות שטויות'. שטויות מבחינת האזור שלנו יכול להסתכם גם בירי בודד של טיל או ניסיון חדירה עם מזל"ט.
האפקט הטמון בפעולות מעין אלה הוא בהפעלת פוטנציאל ההידרדרות למצבים מסוכנים יותר.
נזכיר את פוטנציאל המנהרות, שמשום מה לא מדברים עליו, אבל הוא נמצא כל הזמן באוויר.
נקודת אור מעודדת היא תגובת ישראל לניסיונות החוזרים ונשנים לירות לעבר הגבול המזרחי ברמת הגולן. השבוע שוב הגיב צה"ל בעוצמה ופגע במי שניסו לפגוע בחיילי צה"ל.
אבל דבר אחד לא הבנתי מהודעת דובר צה"ל. ציון סך משקל חומר הנפץ והפצצות שצה"ל השתמש בהם. מה זה עניינו של מי מהמאזינים כמה חומר נפץ הוטל במהלך התגובה של צה"ל.
