נפל דבר בישראל. נפל דבר בקריית שמונה. אחרי שנים של שחיקת מקומות עבודה ופיטורים זוחלים לאורכה ורוחבה של התעשייה בקריית שמונה והאזור, חרב הפיטורים ההמוניים הונפה ללא מיצמוץ של בעלי חברת 'טבע' על יותר מ-250 עובדי חברת 'מיגדה'.
מיגדה הוקמה בקריית שמונה לפני כשלושים שנה, ומי שהוביל את המהלך מטעם 'טבע' היה אלי הורוביץ האגדי. 'מיגדה' קריית שמונה הינה חברה המייצרת בעיקר עזרים רפואיים, ובניגוד לשלוחות אחרות, אינה מתעסקת בתרופות.
המהלך היה צפוי אחרי ש'טבע' איבדה במהלך שנתיים כ80% ממניותיה, בעיקר, וכמעט רק בגלל החלטות עסקיות שגויות של מנהליה ומועצת המנהלים.
החברה שמה את יהבה על תרופת ה'קומפקסון' ונשאבה לרכישות והשקעות איווליות, שגם אם יכלו להיעצר, האגו (אוי האגו) של מנהליה מנעו זאת.
אחת הרכישות האחרונות הייתה של חברת תרופות בכ-40 מיליארד דולר(!), שכאמור גם צריך לשלם עבור ההלוואות.
…עם כל הסימפטיה והסולידאריות כלפי עובדים מחוץ לקריית שמונה, אנחנו דואגים לעובדים מקריית שמונה והאזור.
ולכן, היות ומדובר במפעל מרוויח, איתן ויציב כלכלית, מיגדה צריכה להשתחרר בהסכמה מחברת האם 'טבע', למצוא משקיעים ולהמשיך הלאה, ואף להתפתח.
למוצרים שמייצרת מיגדה קריית שמונה יש שוק אין סופי היות ומדובר בעולם שהמלחמות והקטסטרופות ילכו ויגדלו.
אתמול (חמישי) יצאו עשרות מעובדי המפעל להפגין בפתחו של המפעל ולאחר מכן על כביש 99 בצומת הכניסה לאזור התעשייה הצפוני הסמוך.
שמעתי את דבריהם של חלק מהדוברים. לא נראה לי, בלשון המעטה, שחלק מהם מודאג מהחרב המונפת על ראשי העובדים. יותר, ואולי רק, עניינו אותם עניינים פוליטיים זולים, צפויים וסיסמאות נבובות שכאשר הן נופלות על אוזניהם של אנשים במצוקה העומדים לאבד את פרנסתם, הם נשמעים שמושיעים, כמצילים. כאב לי לשמוע את הדברים.
קרן אור הייתה ההתגייסות של ראשי הישובים לצידם של העובדים ובהם ראש העיר הרב ניסים מלכה, גיורא זלץ ובני בן מובחר ויו"ר ההסתדרות במרחב יונה פרטוק, איש נעים והגיוני שהיה בסרטים מעין אלה רק לאחרונה.
כאבם של העובדים בא לידי ביטוי כמו תמיד בדאגה הכנה ללחמם של הילדים, לכבוד העצמי. כאשר הם עמדו על הכביש, הם יכלו לראות את מפעלי הטקסטיל 'חולה' ו'גיבור' ז"ל.
העובדים לא מוכנים, ובצדק להיות הבאים בתור, ויש להם סיבות טובות.
ב' "אני עובד במפעל מעל עשרים שנה. תמיד היינו כמו משפחה. היה כבוד הייתה פרנסה, כיבדנו את עבודתנו וידענו שיש הצדקה לקיומו של המפעל. מה שקורה בזמן האחרון, לא מובן לנו. יש שוק, יש הכנסות, יש רווחים יפים, אז למה אנחנו, העובדים צריכים לשלם את המחיר?! האמת, שהיינו מבינים יותר אם מיגדה הייתה מפעל כושל שמפסיד. היינו מבינים. אבל להיות מפעל מצליח ומרוויח, וגם להפסיד את מקום העבודה? זה לא מתקבל על הדעת. זה מתסכל ולזה אנחנו לא נסכים. אנחנו נילחם כי אנחנו צודקים", אומר ב' המבקש שלא לחשוף אותי (אתה יודע, עלולים לנקום בי מחר, אז אל תרשום את השם שלי).
נחזור למי שגרם/תרם למשבר. שניים תרמו לכך שמפעל מצליח עם פוטנציאל בלתי מוגבל לעבודה משלם את המחיר בפיטורי עובדים.
הראשונים. מנהלי החברה שהפכו את 'טבע' לפרה חולבת וגרפו מיליוני שקלים כמשכורת שנתית, כל אחד ומצנחי זהב עם הפרישה.
השניים. ממשלת ישראל אשר הזרימה מיליארדי שקלים לקופתה של 'טבע' באמצעות חוק עידוד השקעות הון ופטורים ממס הכנסה בהיקפים דמיוניים.
עם התנהלות מופקרת כזו בה מנהלים מוצצים את לשד העצמות של החברה, מקבלים החלטות עסקיות הרות אסון, ואחר באים אל העובדים כדי שישלמו את מחיר החגיגות שלהם והטעויות שלהם, חייבת מדינת ישראל להיפרע.
די. מספיק עם ההפקרות בתחום הזה. חברות ענק מנהלות את שרי ומקדי הממשלה, כופות על משרד האוצר כללי משחק לטובתן, וברגע של משבר, מקריבות את עובדיהן.
בתוך כך פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו למנכ"ל טבע העולמי, שולץ וביקש ממנו להימנע מפיטורי עובדי 'טבע' בפריפריות.
תשובתו של שולץ תהיה במעשיו.
ראש העיר הרב ניסים מלכה: "לא נאפשר פגיעה בעובדי חברת טבע מיגדה בקריית שמונה. אם מייסד טבע אלי הורוביץ היה יודע שמישהו חושב לסגור את המפעל בקריית שמונה הוא ודאי היה מתהפך בקברו. אני פועל בכל הדרכים העומדות לרשותי כדי לשמור על זכויות עובדי המפעל. מדובר באנשים טובים ומסורים שאסור לנו להפקיר אותם ונילחם כדי שהמפעל ימשיך לפעול והעובדים ימשיכו להתפרנס בכבוד. ביקשנו לקיים פגישה דחופה עם מנהלי המפעל המקומי, עם מנהלי החברה ובמקביל גם עם שר הכלכלה כדי למנוע כל פגיעה בעובדי המפעל בקריית שמונה. , אמר ראש העיר ניסים מלכה.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן אמר לראש העיר כי הוא יעמוד לצד העיר ויסייע ככל שניתן כדי למנוע את הגזרה הזו.
גיורא זלץ ראש מועצה אזורית הגליל העליון השתתף בהפגנת העובדים, ואמר: "קיבוצי האזור והמועצה תומכים בכם העובדים. המאבק הוא משותף לכולנו. אם ייסגר המפעל ויפוטרו העובדים זו תהיה מכה קשה לאזור, ולהיתכנות קיומה של תעשייה מתקדמת בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל. זו מהלומה בראש ובראשונה לעובדים ולמשפחותיהם, לכלכלה האזור, ולמאמצים הגדולים שאנו עושים לשנות את המציאות פה בגליל העליון, כה קרוב לגבול עם לבנון. ביטחון הוא גם צבא וגם יכולת התושבים להתפרנס ולחיות בכבוד ביישובי הפריפריה. לא נוותר".
בני בן מובחר ראש המועצה האזורית מבואות החרמון תקף את הליכוד, ראשיו ושריו על כך שאינם דואגים לתושבי קריית שמונה שרבים ממצביעה בחרו ליכוד.
…אחרי כארבעים דקות, התפזרו עובדי מיגדה חזרה למפעל, הפוליטיקאים המקומיים ציינו בסיפוק את תמיכתם בעובדים ורק נותר לראות לאן הדברים יגיעו. אם העובדים יוכלו להביא את לחמם בכבוד ובצדק הביתה או חס וחלילה, יצטרפו למפוטרי 'חולה' ו'גיבור' זיכרם לברכה.
