זהו, כיפור מאחורינו, אני עם פחות מאתיים קילו על הנשמה וגרון בלי 'גולה'.
יש בעיות מעטות שרק הזמן פותר, אחת מהן זה המצב הפוליטי אליו נקלענו בשנה האחרונה.
לא רוצה להיכנס להאשמות, למרות שיש אשמים מאוד מסוימים, אלא להתמקד במה עושים.
נתחיל עם מה שאנחנו צריכים הכי פחות, בחירות.
בחירות בפעם השלישית לא יפתרו שום בעיה, אלא נהפוך הוא יחריפו אותה. למה?! כי מדובר בעם קשה עורף. מדובר במדינה שעשרים אחוז מבעלי זכות ההצבעה החרדים, יבחרו שוב בדיוק אותו דבר את נציגיהם, בש"ס וביהדות התורה.
עוד עשרים אחוז, הציבור הערבי, ימשיך ויבחר בחברי הכנסת של הרשימה המשותפת.
מה נותר לנו?! שישים אחוז המתחלקים בין שתי המפלגות הגדולות: ליכוד ו'כחולבן'. מה עוד יש? רשימות לווין של שתי המפלגות הגדולות, מימין ומשמאל (הבית היהודי, הרשימה הדמוקרטית (מר"ץ) וישראל ביתנו (ליברמן).
האם מישהו באמת מאמין שהשישים אחוז ישנו את הצבעתם? באמת?! אל תצפו ממי ששייך ל'עם קשה עורף'.
ולכן, החשש המסתמן הוא שנגיע לתוצאות הבחירות השלישיות, אם יתקיימו, עם אותה חלוקת מנדטים, פחות או יותר, אבל בלי אפשרות להקים ממשלה, והרי זאת מטרת הבחירות.
החמור יותר והמאיים באמת על יציבות המשטר הדמוקרטי, יהיה כאוס, התרסקות כלכלית עקב הגרעון הגדול ואי העברת תקציב מדינה (הפטנט של 1:12 מוצה).
ועכשיו שאלת השאלות. כולנו נפסיד, במיוחד החלקים החלשים בחברה, החולים, תושבי הפריפריה, התלמידים במוסדות החינוך. אפשר עוד לסבול האטה בביצוע תוכניות פיתוח, למרות שגם זו בעיה המזינה את עצמה עד לנקודה שתתפוצץ.
עכשיו, כולם שייקחו שני צעדים לאחור, ישתו מים ויחשבו שחוץ מהאכלת האגו האישי (כן, זו הבעיה המרכזית של מי שהולך למגרש כוחני כמו הפוליטיקה…) צריך להתקיים, לחיות להתפרנס וליצור תקווה להמון אנשים שהולכים לישון בלילה וקמים בבוקר.
לא רוצה להשוואת למדינות אחרות כי המקרה של ישראל מספיק חזק כדי להבין את חומרת המצב.
בשנות השמונים היה מקרה דומה של תיקו ובו התעלו שני המנהיגים המובילים של הליכוד (יצחק שמיר) ושל העבודה (שמעון פרס) ויצאו לממשלת אחדות, ברוטציה. זה הצליח במיוחד בנושא הכלכלי, אינפלציה של ארבע מאות וחמישים אחוז(!) איימו לרסק את כלכלת ישראל, עם כל המשתמע מכך.
עם כל הכבוד, גנץ עדיין לא יצחק שמיר ולא שמעון פרס, וככל שהדברים מתבהרים, הוא המכשול (בתמיכה ועידוד של ה'נשמות הטובות' ברשימה ומחוצה לה) להמשיך ולשחק בנדמה לי.
בני גנץ לא מבין, ואולי כן, שלא תמיד אלה שמאחוריך בפוליטיקה הם אוהביך… (שישאל אותי הקטן כמה סימני 'דקירה' יש בגבי הפוליטי).
זוהי שעתו הגדולה של בני גנץ, שלא תמכתי בו, לעשות את המעשה המתבקש בשעה זו ולתת יד לממשלת חירום לאומית (לא טעות, חירום, לא אחדות) לפי הצעתו של הנשיא ראובן ריבלין.
זוהי שעתם הגדולה של מי שקיבלו את אמונו של העם ללכת יחד ולעבוד למענו של אותו ציבור שבחר בהם, כפי שבחר, תיקו.
זו יכולה להיות שעה מכוננת למנהיגותו של בני גנץ ברמה לאומית, ולא כנציגם של שטוחי הדעה 'רק לא ביבי'.
כי דמוקרטיה זה לא לעשות לעם 'מעשה מגונה' וכמובן, לקבל את אמונו ולעשות הפוך מרצונו.
כך אני חושב, כך אני מאמין, כך עושים דמוקרטיה הלכה למעשה, כי האלטרנטיבה היא ש'המדינה הלכה', חלילה.
אם האיראנים הפתיעו את ערב הסעודית, הם יכולים להפתיע גם אותנו
מי שזוכר את יום הכיפורים תשל"ג, אסור לו לשתוק & די לנו ב'וועדות חקירה' אחרי מלחמות אסוניות, צריך למנוע אותן לפני
בעוד אנחנו מתברברים (גם אני) בנושא הרכבת הממשלה, נראה שקורים דברים לא פשוטים אצל 'אוהבי נפשנו' ו'דורשי טובתנו'.
אנא מחבורת 'רק לא ביבי'. תתאפקו מעט, אפילו בשביל הפרוטוקול ותקשיבו…
בריצת אמוק הראש מפסיק לפעול ורק הרגליים ממשיכות לרוץ אל עבר המטרה… כך גם כל מי שהפך את ה'רק לא ביבי' לדת.
צר לי, אולם אחרי כל כך הרבה חודשים, נראה שהבעיה מתחילה להתבהר יותר ויותר. זכותכם לרצות 'רק לא ביבי', אבל שמתם לב שכבר קמה תנועה נגדית של 'רק ביבי'? שמתם לב שיכול להיות כצאצאים של לַמֶד-וו הצדיקים אתם אכן מחזיקים באמות מידה ערכיות מַלאכיות, כאשר מדובר בלשפוט את האחר. מה איתכם? הכל בסדר עם כל אחד ואחת מכם: בזוגיות (שומרים נאמנות?), לא גוזלים את המעביד? לא עוברים על שום חוק מדינה? עוצרים ב'אדום'? שומרים על 'קלה כחמורה' בכל מעגלי החיים שלכם? באמת?! אולי תבדקו שוב?!
אם בכלל מישהו בדק זאת, או אפילו אתם את עצמכם.
אז אנא הניחו למשפט שהפך למנטרה, תרימו עיניים (לא צריך שתגלו לנו שממש ה'שחיתות' של נתניהו לא מעניינת אתכם, אלא אך ורק לשכתו וכיסא ראש הממשלה…).
המעשה הנכון מצד השכל הישר הוא להשמיע קול האומר כשאישה טובעת בנהר לא מדקדקים בהלכות 'שמירת נגיעה', קודם מצילים…
כאשר האגו דוחף לך אצבע משלושת לפנים
נראה, שאילו הפרקליטה ליאת בן ארי לא הייתה בורחת לחופשה בזמן שמתקיים שימוע לראש הממשלה, זה היה מוזר & כשמטורלל, אז מטורלל עד בן ארי
אם מישהו בנה על השימוע בו ניתן יהיה לברר עובדות והאשמות, באה הפרקליטה המובילה את חקירות ראש הממשלה ודחפה אצבע משולשת לעיניהם של: ראש הממשלה ופרקליטיו, שלטון החוק, בדמוקרטיה ובהפרדת הרשויות, ובמיוחד בעיניו של הציבור העומד פעור פה ומשתומם לנוכח הפרסה הפסבדו-משפטית המתרחשת לעינינו כמחזה אבסורד 'משובח'.
בעוד אנחנו, הציבור ההדיוטי, לא מתאושש מהלם מהלכיהם של הפרקליטה ועוזריה, באה ה'גברת הראשונה' ומודיעה בהתנשאות חסרת תקדים שהיא 'יוצאת לחופשה' ממש בזמן שהשימוע מתקיים.
אין לי הסבר הגיוני שיכול להתקבל על דעתי, ואין לי כבר חשד לאיזושהי קונספירציה המתבשלת מאחורי הפרגוד המשפטי והפוליטי.
…בעצם יש עוד פרשנות להיעלמותה של ליאת בן ארי המנטורית בחקירות נתניהו.
כנראה שליאת בן ארי מבינה בחושיה החדים שנתניהו הולך לנצח בקרב הזה, כך שהיא תוכל לומר ש'ידיי לא היו בהחלטה הזאת'.
נשמע די סביר בדייסה ההזויה שרקחו לראש הממשלה בנימין נתניהו.
לבכות ולזכור את מלחמת יום הכיפורים
גורל הזיכרון של מלחמת יום הכיפורים לא שפר עליה, בלשון המעטה.
המלחמה האיומה והכואבת אשר איימה לשים סוף למדינת ישראל כמדינת היהודים, הוכרעה בזכות אלפי החיילים והקצינים שאהבת ישראל, על כל מגרעותיה, בערה בהם.
תתרכזו בפנים ובשמות של אותם חיילים שלא זכו לחזור מהמלחמה, לבנות בית ולממש את החיים הטובים בה נמצאת מדינת ישראל בזכותם.
העובדה שכל שנה אנחנו מגיעים ליום הקדוש והחשוב ביותר לעם ישראל, גורמת, שלא במתכוון, לא להפנות די תשומת לב לאותה המלחמה, לנופלים, לפצועים ובני משפחותיהם החיים איתנו היום.
הכאב והאובדן נותרו במעגלים הקרובים למי שחווה את החוויות הטראומטיות והכואבות של אותה מלחמה, אבל הנחמה, בהא הידיעה, זה הלקח שנותר לנו. מדינת ישראל היא לא מובנת מאליה. צריך להילחם על קיומה, לשמור עליה ובמיוחד להיות ראויים לשאת את התואר 'אני ישראלי'.
והחובה השנייה להיות ראויים לקורבן שהקריבו אחינו, אחיותינו וחברינו כדי שיהיו מי שיחשבו שיש לנו את כל הזמן שבעולם כדי לא להקים ממשלה אחרי שתי מערכות בחירות, ועוד לחשוב ברצינות על עוד בחירות… זה ממש לוקסוס שרק מדינה שיש לה בנים שעכשיו הם מלאכים יכולה להרשות לעצמה.
מאוכזב מטראמפ
מקווה, ובעיקר מתפלל, שנשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ לא מתכוון ללכת בדרכיו של הנשיא הקודם ברק חוסין אובמה ולהפקיר את השכונה שלנו בידיהם של האיראנים ועכשיו הטורקים.
הפקרת הכורדים היא נורה אדומה למדינת ישראל. עם כל הכבוד לטראמפ ומעשיו עד הלום, הרי שהמעשה האחרון הוא הקובע.
ליבי-ליבי עם הכורדים חסרי הישע שהרודן ארדואן החל לטבוח בהם ללא רחמים.
לחשוב שהכורדים נמצאים על אדמתה של סוריה וכך נוהג ארדואן בהסכמה שבשתיקה של טראמפ, מזעזעת.
אם מדובר במהלך גאוני של טראמפ, אז ניחא, אולם אם כך הוא נוהג כפועל יוצא שלו נשיא ארצות הברית, זה יותר ממדאיג.
בינתיים, עד אשר יתבררו כוונותיו של טראמפ, נטבחים ילדים, נשים, זקנים וכורדים באשר הם.
עודה וטיבי, לא נלחמים באלימות באש חמה
מילה על האלימות בחברה הערבית. נכון שהרוב המוחלט של האזרחים הערבים נורמטיביים, כמונו כמוכם. אולם, 'שפת הנשק והאלימות' מקרינה על כל החברה ויוצרת תמונה קשה.
ולכן במקום להתכחש למציאות ולהאשים את המשטרה (אחלה אליבי…), שמנהיגי הציבור הערבי ובראשם איימן עודה ואחמד טיבי, ישילו מעליהם את המילים היפות ואת הציניות ויעשו מעשה.
ממליץ שיתחילו במניעת ירי בחתונות ושמחות משפחתיות, ולא לירות באין מפריע מנשק חם. לפחות זה להתחלה.
