מנחם הורוביץ, האיש שלא הפסיק להמציא את עצמו במשך שלושים ושלוש השנים האחרונות, לא עוזב את העיר. וזאת לא המצאה.
את העיר הוא לא עוזב (לעת עתה) אבל, מהתואר שליווה אותו כהילה באותן שנים, 'כתבנו בצפון' הוא נפרד במגה-הפקה.
כמו בחיים, כך גם במוצאי השבת האחרונה, הוא 'שיחק אותה' בשיא הטבעיות, ומנחם, מי שמכיר הוא 'זיס-טבעי' למהדרין. על פי הערכה זהירה הגיעו במהלך הערב מעל אלף חברים שמנחם אסף עם פינצטה במשך השנים. העבודה העיתונאית שלו הייתה כיסוי גאוני לסרט שהוא הפיק, ביים והיה בו השחקן הראשי. תנו למנחם סיטואציה מתאימה ואת היתר הוא כבר יעשה, ובגדול. האמת? אם לא היה מדובר במנחם, אפשר היה לחשוב שהאירוע נגוע במידה לא מבוטלת של מגלומניה. אבל היות ומדובר במנחם הורוביץ 'כתבנו בצפון', זה היה כל-כך טבעי וזורם שגם 'הנשמות הטובות' נותרו ללא תחמושת לשימוש.
הורוביץ, קומפלקס תקשורתי, רב ערוצי, קיפל רק את המיקרופון בצפון אבל ימשיך עוד להפתיע אותנו ואת עצמו בעיקר בדיווחים, פינות ועשייה תקשורתית רבה ומגוונת.
ועוד דבר, לאורך הערב כולו עמדה אחת, ההיא שאיתו, תחיה וליוותה במבטיה את האיש שאיתה.
כתב: הרצל בן אשר. תודה להדר סיטי טאור ברמת גן, מלי ציון והצלם רפי דלויה.
