מצוקת התעסוקה בקריית שמונה וחוסר הרצון לפגוע בפרנסתם של אלה העובדים במפעלים השונים, מביאה לא אחת להמון זהירות בכל הקשור לטיפול בבעיות שמקורן במפעלים הללו. כך קורה עם מפעל "עוף הגליל" השוכן בכניסה הדרומית לעיר ומפרנס מאות משפחות הן מקריית שמונה והן מהישובים השונים בגליל.
לצד הברכה שמביא המפעל בעצם הפרנסה שהוא מספק, ישנו מחדל ארוך ומתמשך והוא מכת הסירחון שמפיצים הפסולת והתהליכים השונים שעוברת פסולת המפעל. מעיר כמו קריית שמונה ששמה הנרדף הוא אוויר נקי מצפים שלא תהיינה תופעות מן הסוג הזה. הריח הרע שמגיח לעיתים קרובות וכמעט בזמנים קבועים ומכסה את שמיה של העיר, נמאס על תושבים בשכונותיה השונות של העיר. הסובלים העיקריים הם תושבי דרום-מערב העיר וצפון מזרח העיר. תושבים רבים בשכונות הללו מתלוננים על מכות הריח המשתלטות על בתיהם והופכות את השהות בבית לבלתי נסבלת.
כ' תושב באזור המערבי: "קודם כל רצוי לציין, שהתופעה הזאת לא חדשה בכלל", הוא פותח ואומר "אני נולדתי וגדלתי בקריה ולפני שהתחתנתי, גרתי באזור שיכון ד'. לשמחתי לא סבלתי שם מהריח הרע. אחרי שהתחתנתי, עברנו לגור באחד הבתים באזור ואחרי שכבר סגרתי עניין, הבנתי שאכלתי אותה. בקיץ בשעות הערב, אחרי יום עבודה קשה, אני מגיע הביתה, מתקלח ורוצה לשבת במרפסת, אבל אני לא יכול. פתאום בלי שום אזהרה מגיעה מכת ריח שגורמת למעיים להתהפך, ממש בא לך להקיא", אומר כ' ומדגים את התחושה שלו בתנועת ידיים. כ' ממשיך ומספר על אי הנעימות שהריח גורם "אני אדם מאוד חבורתי ויש לי חברים מחוץ לעיר. אני מתבייש להזמין אותם אליי. בעצם, יש כאלה שאם אני אזמין אותם, הם יתחמקו בכל מיני סיבות, רק לא לסבול את הריח הלא נעים".
לעומתו אומרת ג' המתגוררת באזור המזרחי של העיר "הכל עניין של כיוון הרוח. אנחנו חיים ממכת ריח למכת ריח. יש ימים שאין רוח, אז נעים כאן ואפשר לנשום אוויר נקי כמו שהתרגלנו בעבר. אבל, ברגע שיש ריח קלילה, הכל משתנה. לא נעים לי להגיד, אבל הריח כל כך לא נעים עד שאתה רוצה להקיא. לצערי הרב, כשיש מכות ריח אני נכנסת הביתה וסוגרת את החלונות והדלתות כדי למנוע מהריח לחדור. אם השארנו את הדלת או החלון פתוחים והגיעה מכת הריח, אז אנחנו יודעים שבאותו יום 'אכלנו' אותה, כמו שאומרים".
ד' תושב העיר שהקים מספר צימרים כדי לשפר את הכנסות המשפחה אומר "מעבר לסבל שלנו, אצלי הריח פוגע בפרנסה. מי שלא יודע ושוכר צימר אז הוא מגלה את זה בהמשך. אם היה לו ולי מזל, ובאותו הזמן לא הייתה רוח שתביא את הריח הרע אלינו, אז 'ניצלנו'. אבל תראה, כל העניין של הריח לא נעים גם לנו. אנשים באים לשכור צימר בקריית שמונה מתוך הנחה שהאוויר נעים פה, יש קרבה לחנויות ולאזורי בילוי וכמובן גם קרובים למוקדי התיירות. את האכזבה של חלק מהם ממה שקורה, אנחנו משלמים, כי אחרי הפעם הזאת אנחנו לא רואים אותם יותר", אומר ד'.
בתוך כך ראש העיר ערך השבוע סיור במפעל "עוף הגליל" במסגרת הסיורים שהוא החל לקיים במקומות עבודה.
ראש העיר דווקא מתרשם מהמאמצים שעושה הנהלת המפעל כדי למגר את הריחות. ראש העיר שהגיע למפעל יחד עם יונה פרטוק יו"ר ההסתדרות בגליל, היה שבע רצון מהפעולות שמבוצעות במפעל למניעת פגיעה באיכות הסביבה.
תגובת מפעל "עוף הגליל" כפי שנמסרה על ידי יעל שביט – דוברת החברה לפיתוח הגליל: "מפעל עוף הגליל הממוקם באזור התעשייה הדרומי של קרית שמונה, משקיע רבות בטיפול בנושאי הסביבה. בשנתיים האחרונות הושקעו 3 מיליון שקלים בהקמת מתקנים סביבתיים לרבות מתקנים חדישים שיובאו מאירופה לנטרול ריחות. כחלק מהמאמץ הבלתי פוסק של המפעל ליישום תהליכים מתקדמים בנושאי הסביבה התקיים בחודשים האחרונים ניסוי איזון במפעל, לנטרול ריחות בשיטה חדשה המופעלת על ידי תהליכים ביולוגיים ולא תהליכים כימיים, וזאת על מנת לצמצם את השימוש בכימיקלים בראייה סביבתית ארוכת טווח.
תהליך הבדיקה, שאושר על ידי היחידה לאיכות הסביבה של המועצה האזורית הגליל העליון, יסתיים בשבועות הקרובים וייתכן כי היו מספר שעות, לאורך מספר ימים, בהם הופץ ריח אגב ניסוי החומרים החדשים הידידותיים לסביבה. בעיקר בשנה זו בה התקיימו טמפרטורות גבוהות במיוחד. יש לציין כי בסמוך לעוף הגליל קיימים מתקנים שאינם שייכים למפעל, כמו מתקן טיהור שפכים, ובריכות חמצון, ולעיתים נובעים הריחות מאזור זה, אך ידוע לנו כי גם שם קיים מאמץ גדול לנטרול ריחות רעים. אין ספק כי קיום תעשייה בסמוך לערים מצריכה חשיבה לגבי פתרונות איכות סביבה, אשר נעשים בפועל, בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה, אך אין לשכוח כי מפעלים בכל הארץ הם אלו המעניקים תעסוקה חיונית לתושבים".
