"עידן לא שם קץ לחייו"

עוד לפני כן, ביום חמישי לפני שבוע קבלתי שיחת טלפון לא שגרתית מיוסי כהן ובמהלכה הוא הפנה עניין כשלהו הקשור לכתיבה בעיתון. עוד שיחה ועוד ברור, ונפרדנו.

… באותו לילה אחרי שסיימתי את עבודתי בעיתון, קבלתי שיחת טלפון מחבר המערכת shimoncohen ("חזק וברוך"), ובה הוא שאל אם שמעתי על כך שבחור צעיר נפטר מדום לב. 'לא', עניתי לו.

…למחרת בבוקר הגעתי לתפילת הבוקר בבית הכנסת של בי"ס המתמיד והתמונה התבהרה. מנהל ביה"ס יעקב אדרי, מורים ותלמידים התקשו להתרכז בתפילה לבורא עולם וניכר היה על פניהם שהזעזוע על מות בוגר ביה"ס עידן כהן ז"ל קשה ובלתי נתפס. 'כיצד?' 'מדוע?', היו השאלות והתהיות ומנגד הייתה תשובה אחת. לא יכול להיות, זה לא יכול להיות שעידן פגע בעצמו. "אנחנו מוכנים להאמין לכל אפשרות, חוץ מזה שהוא התאבד", הם שדרו לחללו של בית הכנסת.

…יום שני השבוע הגעתי לנחם את המשפחה בביתה ש'בנוף חרמון'. הבית המטופח ניצב בקצה שביל תלול שאבנים משולבות מרפדות את הדרך אליו, כאילו הן מבקשות לרכך את המהלומה ולעמעם את הכאב החד שנפל על בני המשפחה הצנועה והמלוכדת. אביו של עידן ז"ל, יוסי, אישתו אילנה ובניו ישובים וסביבם חברים מכרים, שכנים ואנשים טובים, כאלה שהעיר הנפלאה שלנו מוציאה לאור ברגעים של צער ואובדן. האחת מגישה שתייה קלה, והשנייה מפנה כוסות פלסטיק ריקות, העיקר שיהיה קל שלא ירגישו שכואב.

יוסי "ביום חמישי בסביבות השעה חמש וחצי הגיעו לבית נציגים של קצין העיר והודיעו לנו שמצאו את עידן ללא רוח חיים בחדרו והנשק לידו. עולמנו חרב עלינו באחת", הוא אומר ומשפיל את עיניו רוויות הדמע והכאב למזרון עליו הוא יושב. ממול יושבת האימא אילנה וסביבה בנות, בוגרות תנועת הנוער 'בני עקיבא' שעידן ז"ל היה מהמדריכים הנערצים בתנועה.

יוסי ממשיך "אנחנו חיים בתחושה נוראה של כאב על מה שקרה, ובתקשורת אומרים שעידן ז"ל התאבד. אני לא מבין את הדבר הזה? איך הם הגיעו למסקנה הזאת? קצין בכיר שהיה כאן אמר שאין שום דבר ברור בשלב הזה וצה"ל הקים ועדת חקירה שבודקת את מה שקרה", אומר יוסי ומוסיף "הוצאנו אתמול מכתב לצה"ל ובו אנחנו מבקשים לדעת את האמת. עידן ז"ל היה אדם חזק אופי ובעל יכולות לא רגילות. הוא היה עתודאי ולמד במקביל באוניברסיטה העברית חשבונאות ומערכות מידע ובאוניברסיטת חיפה משאבי אנוש ותקשורת, בהצטיינות".

עידן ז"ל שדמותו זכורה לי מביקוריו החטופים בבית ספר המתמיד, היה תופעה ייחודית בנוף הנוער המתבגר בעיר. היה טיפוס בעל לב גדול וחם, ונפש גדולה יותר. קורות החיים שלו מכילים הישגים ופעילויות השמורים בדרך כלל לבני חמישים-שישים. הכל בגדול, הכל בהצטיינות. הכל בענווה. חיבורים בלתי אפשריים באדם אחד.

יוסי "דברתי עם המפקדים שלו וביקשתי לדעת מה עבר עליו בשבוע האחרון. מה היה מצב הרוח שלו ואם הוא התנהג שונה מן הרגיל, כי בבית הכל היה רגיל כמו תמיד", אומר יוסי ה'יושב שבעה' על בנו, ויש כאלה המזדרזים לחרוץ דין ללא עדים ללא עובדות ולפני שהחקירה הסתיימה.

יוסי "תראה, עידן זכרונו לברכה היה מלא בשמחת חיים. הוא היה מאלה שהובילו והלכו בראש, עזר לכל מי שביקש. חבריו הרבו להתייעץ איתו, ולרבים הוא היה אח בוגר. עידן ז"ל לא היה טיפוס של מצבי רוח. היה חזק בכל. אז מה קרה שם?", יוסי חוזר ושואל "אנחנו רוצים לדעת את האמת, ועד שזה יקרה אני מבקש שאף אחד לא יפיץ שמועות ודברים לא מבוססים", הוא מבקש בקול חלוש.  

בדרכי חזרה חשבתי "עידן ז"ל גר בבית הכי גבוה בשכונה, ועכשיו הוא נמצא עוד יותר גבוה, אצל בורא עולם". תמיד ראשון.