ובכן מה יש לנו כדגים לאכילה?
הבורי: זהו דג-ים, (הכוונה לים הגדול והמלוח), שמדענים הצליחו לביית אותו ולגדלו בברכות מים מתוקים, וגם בכינרת.
הלוקוס: הלוקוס הוא דג טורף, בשרו לבן וטעים אך יקר מאוד. מחיר לקילוגרם אחד יכול להגיע ל120 שקלים ואף יותר, כיום התחילו לגדלו גם בבריכות, ומחירו נע בסביבת ה-50 שקלים
לקילו.
הדניס: אחד הדגים המבוקשים בין דגי הים, הן בגלל טעמו, מחירו הסביר יחסית, ותכונותיו הבריאותיות. הוא עשיר בחלבון בויטמינים וכמובן ביוד, ולא שמן במיוחד.
זהו דג ימי לא גדול, הנמכר בארץ במשקל הנע בין 350 עד 600 גרם ליחידה. למרות שהוא דג ימי טבעי, הצליחו חוקרים בתחום, לגדלו בכלובים ענקיים ובצפיפות בתוך הים, בחופי אילת
ואשדוד. לאחרונה שמעתי שבמקומות מסוימים מגדלים את הדגים בבריכות מים מלוחים, מכאן טעמו החולי כלשהו, כמו כל הדגים הגדלים בתעלות והבריכות הבוציות.
הפרידה: דג הפרידה דומה בצורתו לדניס אך צבעו וורוד. מרקם בשרו קשה, וטעמו חזק יותר. למרבה הצער, הוא לא סופג לתוכו את טעם התבלינים. הוא נחשב לדג יוקרתי, ומחירו בהתאם נע בין 80 ל-100 שקלים לקילוגרם.
הסלמון: הוא מיובא ממדינות סקנדינביות הקרות. הוא משורץ וגדל בשפך הנהרות, ונע ונד בין הנהר לים. המבקרים באירופה יכולים לבקר בחוות הגידולים של הדג הנחשב לאחד הטובים
מבחינה בריאותית לאדם. פילה הסלמון האמיתי המיובא, יקר בכמה מונים מהאחר.
הטונה: זהו דג היכול להגיע למשקל של 150קילו. קונים אותו בפרוסות ובקופסאות שימורים, ואין צורך להרחיב בדיבור בנושא… ובכל זאת, ניתן לקנות טונה כחולה לא קפואה שמשקלה נע בין חצי קילו לקילו וחצי, במחיר של כ-20 שקלים לק"ג אחד, בעכו או בכל חנות המשווקות דגי ים טריים. אגב, היא מאוד מומלצת מבחינה בריאותית.
עוד שמות ידועים של דגי ים שאנחנו מכירים: הסרדין, המקרל, האנשובי וההרינג כולם בתקופת הקיץ. הברבוניה, הלברק, המוסר והאינטי אס (שולה, בפיהם של הדייגים) או אם תרצו הלוקוס של העניים…שילוב מהטבע, בין הלוקוס והטונה. פשוט טעם גן עדן!
המלצות כלליות: כל דגי הים מכילים יוד ומרכיבים חיוניים אחרים, שאינם בנמצא בדגי המים המתוקים. לכול דגי הבריכות יש טעם חולי בוצי, שלא קיים בברכות גידול מביטון ולא באגם כינרת. בין הדגים הגדלים במים המתוקים הפחות מומלצים, הקרפיון המכיל כ-84 מיליגרם כולסטרול למאה גרם ומלא אדרות (קוצים, בפי העם) הכסיף, אף הוא מלא אדרות ותפל, ודג הנילוס שאין בו ערך תזונתי רב ושמן למדי.
בין המומלצים מהמים המתוקים, יש לנו את הפורל, הגדל בנחל הדן ובבריכות באזור, ואת הבורי והמושט, הגדלים בכנרת או בבריכות בטון.
בין הקפואים, יש מבחר רב של דגים מיובאים, כמו הבקלה, "צעירה", והגדולה חתוכה לפרוסות, הזהבון הסול ועוד…
רק שימו לב! הדגים הקפואים בואקום מכילים כמות אדירה
של מים, העולה כמה מונים ממה שכתוב על האריזות! לאחר שקילה, לפני ואחרי ההפשרה, מצאנו במקרים רבים הפרשים העולים על 50% מהכתוב.
בתיאבון ולבריאות, העיקר תאכלו דגים.
