לא כל יום רואים ראש רשות נרגש מפיתוח של מוצר שהגה והנדס תלמיד. לי זה קרה. נלוויתי לראש מועצה אזורית הגליל העליון גיורא זלץ, 58, נשוי +4, לביקור בבית ספר תיכון "עמק החולה" לסיור במערכת החינוך אותו עושה גיורא אחת לחודש, כביכול שבירת שגרה מהעיסוק בדברים הגדולים של רשות מקומית אל החינוך, המגע הקרוב עם צוותי חינוך ילדי הגנים והנוער, עם ההתמודדות היום-יומית המאתגרת על נפשו של הנוער, כשהמוטו המוביל הוא לא משאירים אף אחד מאחור. איך עושים את זה, בהמשך הריאיון.
במועצה אזורית הגליל העליון 29 קיבוצים, ואוכלוסייתה הטרוגנית מאי פעם, נושקת את 20,000 התושבים. מצגת המסבירה את פרופיל המועצה מציגה אוכלוסייה שצמחה בכ-60% בעשור האחרון. זה, לצד השינוי באורחות החיים בקיבוצים חייב את המועצה האזורית להתאים עצמה למציאות ולהוביל אותה כדי לשמור על הקיבוצים, ולהוות גורם מעורב בחיי ורווחת התושבים כולם.
– הקיבוצים גדלו והתרחבו, האם גם תקציב המועצה גדל בהתאם?
הגידול בהיקף האוכלוסייה חייב את הגדלת התקציב וחיפוש מקורות על מנת לתת מענה לצרכים הגדלים. תקציב המועצה בשנה הכספים הזו עומד על למעלה מ 174 מיליון שקלים, הגדול ביותר מאז נוסדה המועצה ב-1950. כשהתחלתי את תפקידי היה התקציב 122 מיליון שקלים בשלוש השנים האחרונות גדל תקציבה המצרפי של המועצה בכ-40% בזכות גיוס יותר משאבים מהמדינה, התייעלות ארגונית שעשינו, הגדלת מענק האיזון לרשות, וגביית יותר ארנונה מתאגידים ארציים שעובדים בשטחנו. בזכות כל אלה אנחנו יכולים להקצות יותר משאבים לקיבוצים בכסף מזומן ובשירותים, לספק יותר איכות חיים ורווחה לתושבים. האתגר שלנו גדול, לנהל ברגישות את שילוב הקהילות, צעירים וותיקים, קיבוץ ותיק ושכונה חדשה, להגדיר ביחד מה תהיה דמות הקיבוץ החדש, על מה נאבקים לשמור בצביון הקיבוצי ועל מה מוותרים בקיבוץ החדש.
– מה עשיתם עם תוספת התקציב?
המדיניות שלנו היא הרחבת המעורבות בקיבוצים. זו נעשית בהקצאת יותר כסף מזומן לכל ועד מקומי וסל שירותים גדול יותר לתושב ולקיבוץ. סך תקציב הוועדים השנה הוא 11.5 מיליון שקלים, כפול מהסכום שהוקצה אך לפני ארבע שנים. השירותים בסל כוללים בין היתר השתתפות באחזקת גני ילדים רשמיים (6-3) במטרה להקטין את העלות להורים, השתתפות בשכר מדריכי הנעורים בקיבוצים, אחזקת מקלטים, ריסוס גדר המערכת ההיקפית, אחריות על תאורת גדר הביטחון ותיקונה בעת הצורך, טיאוט 'רחובות' היישוב, מימון ריסוק גזם גנני בכל הקיבוצים, פינוי פסולת גושית, ושירותי עבודה סוציאלית בקיבוצים בלא תשלום.
העמקת המעורבות בקיבוצים
מאפיין נוסף במדיניות שהנהיג זלץ, הנו הגדלת התקציב למחלקות המועצה והוא מתורגם לשירות לתושבים. דוגמא לכך היא הגדלת ההשתתפות של המועצה באגרת החינוך לתלמידי היסודי, הגדלת ההשתתפות בתקצוב "בית ותיקי הגליל", והגדלת תקציבי מחלקות הרווחה והתברואה. גם השנה תקציב החינוך הוא הגדול ביותר מתוך תקציב המועצה בהיקף של כ 88 מיליון שקלים (51% מהתקציב) . בנוסף, במסגרת התכנית הרב-שנתית שנהגתה ביחד עם הקיבוצים, נבנה מסלול תקציבי להקצאת 2.9 מיליון שקלים שיחולקו בין כל הקיבוצים, לטובת פיתוח תשתיות ומשימות חברתיות, קהילתיות בכל קיבוץ. לדברי זלץ, "המשבר הכלכלי שאיים על הקיבוצים היה אחד מהמרכיבים המשמעותיים לשינויים באורחות החיים, וכיום אני שמח לומר שהקיבוצים יציבים כלכלית, מתמודדים בהצלחה עם אתגרים חברתיים ביניהם תשלום פנסיה לגמלאים, וקיום מנגנוני ערבות הדדית שהם ליבת הערכים הקיבוצים". המדיניות של המועצה היא העמקת המעורבות וההשפעה בקיבוצים, כולל מימון שירותים שבעבר מימן הקיבוץ לבדו וכעת המועצה מעבירה כספים לוועד המקומי בכדי שיקוימו.
– מה הם עוגני פעילות המועצה בהנהגתך?
יש לנו חמישה עוגנים מרכזיים. לראשון קראנו "הקיבוץ שלי 2020", ובמרכזו קליטת אלפי המצטרפים לקיבוצים, תוך גיבוש דמות הקיבוץ החדש, והערכים שחשוב לנו לשמר, לצד קבלת התמורות באורח החיים והבנת משמעותם. עוגן שני הוא גיבוש קהילה אזורית משמעותית וגאה, הרוצה ומסוגלת לקחת על עצמה גם משימות לאומיות, ומשפיעה על הצביון האזורי והלאומי.עוגן שלישי הוא הפיתוח הכלכלי, ממנו ייגזרו מקורות תעסוקה מאתגרים ומתאימים לרצונות ולצרכים של תושבי המועצה. העוגן הרביעי הוא מערכת חינוך איכותית ורלוונטית, המציעה מודלים חינוכיים חדשניים שנשענים על יצירתיות וסקרנות, מערכת מכוונת לצרכים מיוחדים ומעודדת הצטיינות. מערכת חינוך המכילה את כל התלמידים ומסתכלת להם בגובה העיניים. העוגן החמישי הוא הביטחוני, "מוכנות לשעת חירום", היערכות לאירועים חריגים של מזג אוויר קיצוני, רעידת אדמה, וכמובן אירוע ביטחוני. המועצה נערכת על בסיס שלוש הנחות עבודה מרכזיות. הראשונה, אירוע מקומי נקודתי קשה למנוע, והאתגר יהיה להכיל אותו מהר ככל האפשר ולהחזיר את החיים בקיבוץ ובאזור לשגרה. השנייה, הימים הראשונים של אירוע ביטחוני משמעותי יהיו סוערים מבחינת היקף ואיכות האש על האזור. בפרק הזמן הזה ניאלץ להסתדר כמועצה וברמת הקיבוץ היחיד באופן עצמאי, בשעה שהמדינה תהיה עסוקה ובצדק באוכלוסיות אחרות, בעיקר בערים. השלישית, ייתכן ונידרש לפינוי תושבים מקיבוצים סמוכי-גדר, בכדי לאפשר המשך "שגרה תוך מצב חירום" ובכדי לאפשר לצה"ל לפעול ביעילות המרבית.
– איך אתה רואה את שיתוף הפעולה בין הרשויות באזור?
שיתוף הפעולה שיש לי עם עמיתיי ראשי הרשויות בגליל הוא ממקום של הערכה, של כבוד לעשייה שלהם, מקום מכבד וענייני. כך ברמת המאקרו של אשכול רשויות גליל מזרחי, ברמה ארצית כמו בהטבות מס ההכנסה ובאצבע הגליל. אנחנו מנצלים את היתרון לגודל בכדי לקדם אינטרסים משותפים מול הממשלה. חשוב לי לציין את מערכת היחסים החברית ושיתוף פעולה עם עיריית קריית שמונה הבא לידי ביטוי במערכת החינוך, התרבות, ניהול משותף של אזורי תעשייה, והעברת ארנונה בהיקף של כמיליון שקלים מהמועצה לקריית שמונה שחשוב לי מיצובה כעיר מחוז חזקה, ועם מבואות החרמון שבנוסף למערכת החינוך, לספורט ותרבות, יש שיתופי פעולה בניהול מערכת התברואה, במרכז מעברים ליזמות ופיתוח תעסוקה אזורי ובוועדה לתכנון.
– מה היית משפר ביחסים בן הרשויות?
המועצה שלנו היא הגדולה והמובילה באזור. פעילויות רבות בחינוך, בתרבות ובספורט נשענות עלינו. בנוסף אנחנו לוקחים על עצמנו את ההובלה של פעילויות אזוריות עם תמיכה חלקית של הרשויות האחרות או לבד. אני גאה על כך שאנו יכולים לאפשר את כל זה, אולם חשוב להבין שזה מאתגר אותנו כלכלית, וישנה עמדה אותה מבטאים חלק מהתושבים הקוראים לנו כמועצה לבחון את המשך המדיניות והמשמעויות שלה לתושבי המועצה.
חינוך ורווחה בראש
מערכת החינוך היא דוגמא טובה ומוחשית. אנחנו רשות חינוך אזורית, בה יותר ממאה מעונות יום וגנים, שבעה בתי ספר יסודיים, בהם לומדים גם מרבית תלמידי מועצות שכנות כמו מבואות החרמון ומרום הגליל. בארבעת התיכונים שלנו לומדים כל תלמידי מבואות החרמון, מרבית תלמידי מרום הגליל, תלמידים משמונה יישובים מהגולן, תלמידי יסוד המעלה, ראש פינה ומטולה. בחינוך הבלתי פורמאלי אנחנו משתפים ילדים מכל האזור, בפעילויות "מרכז קלור למוזיקה ולמחול" ובעמותה "לקידום הספורט והפנאי בגליל העליון". כך גם בפעילויות התרבות הפתוחות שמפיקה מחלקת התרבות שלנו, וב"בית וותיקי הגליל" שלנו בתל חי, הפתוח להשתתפות ותיקים מכל האזור.
– דיברת על ילדים ונוער, ועל ותיקי הקיבוצים. מה יש לך להציע לחיילים משוחררים?
הגדרנו שאנחנו רוצים קשר משמעותי, חזק ורצוף עם האוכלוסייה הצעירה בקיבוצים, תקצבנו והקמנו את מחלקת הצעירים, כהמשך ישייר לפיילוט מוצלח בו הקמנו יחידת קשר לחיילים, והרחבנו את קהל היעד לצעירים בגילאי 18-35 שהם אוכלוסייה של כ-4,000 תושבים. זהו חתך אוכלוסייה גדול וחשוב המכיל בתוכו קבוצות גיל שונות, עם צרכים ומאוויים ייחודיים. חשוב לנו מאוד להצליח לאפיין את הצרכים שלהם, ולהצליח להגיע אליהם, ולהשאירם כאן אתנו בגליל.
– מה עמדתך בוויכוח על זכותו של קיבוץ לסלק נופשים המגיעים ליהנות במימי נחל, שהוא משאב ציבורי, הזורם בשטח הקיבוץ?
הנושא מורכב, ורגשי הכעס והתסכול של נופש שמבקשים ממנו לעזוב מובן לי. לכן חשוב לנו להגיע לפתרון ציבורי הוגן עם הציבור, במסגרתו תישמר גם זכותו של הקיבוץ, אשר הכשיר במשאביו את שטח הנחל הזורם בתחומו עבור תושביו, והוא הנושא הבלעדי באחריות המשפטית אם חס וחלילה קורה אסון לנופשים, שהקיבוץ כלל אינו מודע להימצאותם בשטחו. צריך לדעת, הפיקוח לאורך הנחל גוזר גזירה שווה בין תושב תל אביב קריית שמונה או קיבוץ להבות הבשן. כדי למנוע מצבים לא נעימים יצרנו ביחד עם קרית שמונה אתרי נופש ייעודיים, ביניהם גשר להבות, מפגש הנחלים ליד שדה נחמיה ובטיילת הכניסה לעיר.
– מה כוללת התכנית הלאומית לפיתוח הגליל המזרחי?
באחת מישיבות הממשלה הבאות צפוי אישורה של תכנית פיתוח אסטרטגית לגליל בהיקף של כ-18 מיליארד שקלים התכנית מתעדפת את האזור שלנו, וגובשה ביחד אתנו ראשי הרשויות. דאגנו שהתכנית תכלול פיתוח הרפואה, תחבורה וקיצור המרחק למרכז הכלכלי והתרבותי, יצירת מקורות תעסוקה, תעשייה מתקדמת, מחקר ובנייה. עוד בתכנית מרכיבי סבסוד על הייצור כאן ותמריץ על העסקת עובדים. הסנונית הראשונה היא החלטת שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל להעתיק לכאן את מכון וולקני שהוא מרכז המחקר החקלאי המתקדם והגדול בארץ, ויש בכך בשורה לשוק התעסוקה ולכלכלה המתפתחת סביב מרכז מחקר חקלאי טכנולוגי ברמה עולמית.
– ואתה מאמין שזה ייצא לפועל?
אני אדם אופטימי מטבעי, אני רואה הישג גדול בכך שהצלחנו לשים את הגליל על שולחן הממשלה, ואני מאמין בכנות הכוונות של נבחרי הציבור. אנחנו נעמד על המשמר שיבוצעו סעיפי התכנית. האתגר הגדול הוא שלצד דמוקרטיה יציבה, המציאות הפוליטית בארץ לא מאפשרת לממשלה לחשוב לטווח ארוך, האופק התכנוני הוא של מספר חודשים עד שנה וכך קשה לנהל מדינה. שר מגיע לפרק זמן קצר מדי ומתקשה לקבל החלטות ברמה התקציבית, כאלה שיש קושי ונדרשים מהלכים משמעותיים ליישומן והקרדיט על מימושן עשוי, או עלול להיזקף לזכות השר הבא. שלא תבין לא נכון, זה מאכזב אבל לא מרפה ידיים. אנחנו מצפים מהממשלה למלא את חובותיה , אבל לא מחכים לה. באתי לתפקיד הציבורי בכדי לקדם.
– לסיום, מה אתה מאחל לתושבי האזור לחג הפסח?
אני מאחל חג שמח לכל תושבי הגליל העליון בעיר, במושב, בקיבוץ, בכפר, במושבה ובעיירה. חג שמח גם לכל החיילות והחיילים השומרים עלינו, לכוחות הביטחון שעושים ימים כלילות על מנת שנוכל להמשיך כאן את חיינו. מי ייתן ויהיה אביב אמיתי לכולנו, חג של חירות, של בחירות נכונות, של התחלות, ושנצליח, כל אחת ואחד, לצאת מ"המצרים" שלו, נחצה יחד את ים סוף ונגיע למקומות טובים יותר.
ספירת מלאי
מדיניות המועצה בפיתוח, כלכלה וקהילה באה לביטוי במגוון אפיקים:
– פרויקט לאומי של תעשייה מקדמת רפואה ("תמר") ביחד עם ח"כ אראל מרגלית, בו שותפות רשויות הגליל המזרחי, מכון מיגל, מכללת תל חי ובית הספר לרפואה.
– תכנית חומש לפיתוח חקלאות ותיירות חקלאית בגליל העליון, אותה הגשנו לשר החקלאות מטעם המועצות החקלאיות באזור שלנו.
– החברה הכלכלית של המועצה מקדמת תכנית אזורית של פיתוח התיירות באזור, ונכנסת כיזם בפיתוח תשתיות ציבוריות בקיבוצים.
– בתחום הרווחה, פתחנו את "מרכז מעברים אצבע הגליל" ביחד עם מועצת מבואות חרמון.
הגדלנו את הפעילות של בית ותיקי הגליל ברמה האזורית.
– הקמנו בשלושה קיבוצים "מועדוני מופת" לגמלאים.
– אנחנו מפעילים מודל ייחודי של "מועצה ללא אלימות" במטרה להוריד את רמת האלימות ומקרי עבירה על החוק בתוכנו.
– הקמנו ועדת קשר לחיילים, מתוך הדאגה לחיילים ורצון לסייע להם לקראת ובשירות הצבאי, הקמנו את מחלקת הצעירים לתמיכה בציבור של גילאי 18 – 35
– הגדלנו את מערך הקליטה של עולים חדשים בתוכו אולפן קליטה פעיל, ומערך ליווי לקליטה מיטבית באזור ובארץ.
– גיבשנו והוצאנו לפועל תוכנית רב שנתית לקיבוצים ולמועצה.
– בשנים הקרובות נשדרג את תשתיות הביוב בקיבוצים, נרחיב את אחזקת ותחזוק מתקני הטיהור ואספקת המים, ונציע ליישובים שדרוג תשתיות פיזיות של מדרכות, חשמל ותקשורת.
– באגף ההנדסה יצרנו מחלקה שאמונה על טיפול בקרקעות המועצה ובקרקעות הקיבוצים. בשנה הקרובה ניכנס, ביחד עם הקיבוצים, לבחון הסדרה של שימושים חורגים ומבני ציבור.
