אחרי שראש הממשלה, שר האוצר ושר הפריפריה הריצו את פרומו ה-שמונה עשר מיליארד שקלים לגליל, אבל 'שכחו' לתת לכוונתם הטובה ביטוי בהצעת התקציב לשנים 2017-8, החלו גורמים בציבוריות הגלילית לתבוע את מה שהובטח.
אקדים ואומר, כמי שבילה בהפגנות רבות, נעצר על ידי המשטרה על ארגון הפגנה לא חוקית, לכאורה ולא שתק כאשר חש שמישהו או מישהם עובדים עליו, אני מעריך ומוקיר כל התארגנות אזרחית לדרוש ולקבל את המגיע לו/לנו כאזרחים שווי זכויות במדינת ישראל.
מה שקורה מאז ההצהרות הלא ממומשות של הממשלה כלפי הגליל, מעט מוזר. ומדוע?
השתיקה והכאילו אדישות של ראש הממשלה ושריו מפגינים, מוזר.
קשה לי להאמין שנסיבות המקרה מצדיקות שתיקה או התעלמות לקבל תשובות.
אולם, כמי שמכיר את הנפשות הפועלות מבין שהבמאי הראשי של המחזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכין הופעה ועכשיו הוא נמצא בסך הכל בשלב השיווק של המהלך.
בממשלה שרוב שריה סובל מפזילה חריפה בעין ימין לכיוון התקשורת והבוחרים, ראש הממשלה לא יכול ולא רוצה להעביר החלטות כבדות משקל, בטח לא בסדר גודל של תקציב מדינת זימבבואה ולהותיר את הקופונים אצל מתחריו הפוליטיים כחלון ודרעי. לא ראש ממשלה כנתניהו ידרוך על מוקש טנקים קטלני כזה.
להערכתי, נתניהו לא יכול לחשׂוף את קלפיו לציבור כי העוקץ הפוליטי יינטל ועוד הוא יצא חבול מהעניין.
הסיכון שלוקח ראש הממשלה במהלך הזה, אם ההנחה הזאת נכונה, גדול ועלול להתפוצץ בפניו ולגרום לנזק במקום להישג.
כל זה לא צריך למנוע מאבק ממוקד להשגת המטרה, הרבה מיליארדים לגליל.
אחד הגופים המובילים היא תנועת "שינוי כיוון" בה פועלים בני קריית שמונה, צעירים המבינים דבר או שניים בתקשורת ובפוליטיקה. החבורה הצעירה והדינמית הזאת עושה כל שביכולתה כדי להניע את מאבק התושבים, לא רק בקריית שמונה.
מבלי להיכנס לרבדים התת-קרקעיים של ההתארגנות והמאבק, היה צריך לפנות באופן ממוקד אל ראשי הערים באשכול המזרחי שבראשו עומד אלי מלכה. ראשי הרשויות הם היחידים שקיבלו מנדט מהציבור לייצג אותו גם מול ממשלת ישראל, וגם בנושאים כבדי משקל דוגמת התקציב שלא אושר בממשלה.
יש לברך כל אזרח המוכן לקום מהכורסא הנוחה או מהערסל בגינה ולצאת להפגין לטובת ילדיו, נכדיו ולטובת חבל ארץ מקסים ומיוחד כמו הגליל.
יש לקוות שבסופו של דבר התקציב הנגזל יחזור, אם לא כולו אזי ברובו לספר התקציב של השנתיים הבאות וכל אחד יוכל לומר שבזכותו התקציב חזר.
לא להיות כפויי טובה
התופעה שהפכה למיני מגפה לתקוף כל דבר טוב שקורה בעיר רק בגלל מיקומם הגיאוגרפי והפוליטי של התוקפים, אינה ראויה, מיותרת ופוגעת בתוקפים יותר משהיא פוגעת בנשואי התקיפה.
שרת המשפטים איילת שקד חנכה את לשכת ההוצאה לפועל השבוע בקריית שמונה, ואמרה משפט שלאוזניים הרגישות של חלק מאניני הטעם הפריע עד כדי השלכת בליסטראות לעברה, גם כשהיא עושה משהו טוב בפני עצמו לטובת קריית שמונה והאזור.
זו לא רק השרה שקד, בקטגוריה הזו נכנסים רבים וטובים אשר משתדלים להיטיב עם קריית שמונה בתקציבים לא קטנים.
יש מידה של כפיות טובה ואי הכרת הטוב כלפי מי שבכל זאת עושה משהו.
אותי לימדו לא לנשוך את היד שמאכילה אותי ולא להיות כפוי טובה כלפי מי שעשה טוב עימדי.
תתפלאו, אבל אפשר וצריך להודות על מה שיש, ולהיאבק כדי להשיג עוד. אין סטירה בין שתי הפעולות הללו.
מסתבר, שהשמש זורחת גם על קריית שמונה.
עוד יום עבר, והמסתננים עדיין כאן
אני לא יודע מה איתכם, אבל מה שקורה בדרום תל אביב פינת סודאן אריתריאה מדאיג אותי.
ממשלת ישראל, בזמנו של אולמרט, הפחדנית והחנפנית לתקשורת ולשמאלנים יצרה תקדים מסוכן בהתנהלותה השערורייתית כאשר פתחה קו תחבורה למסתננים מגבול מצרים לישראל והביאה אותם ללב ליבה של הארץ המובטחת ליהודי העולם.
מסתבר, שערכיו הבסיסיים של אדם, על אחת כמה וכמה של מנהיג צריכים להיות טהורים נטולי קריצות ומוסר כפול.
זה מה שהיה והינו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
המעשה ההומני כלפי זרים-מסתננים עולה בחייהם ורכושם של תושבי מדינת ישראל שהם היו להיות הראשונים להגנה מפני פולש זר.
המסתננים בעידוד, תמיכה והדרכה של השמאל על גווניו השונים במוקדי קבלת ההחלטות, הביס את הממשלה החוקית במדינה ישראל וכפה באופן שיטתי את הישארותם של המסתננים במדינת ישראל. אמרנו, ואנחנו שבים ואומרים. מה שמנחה את כל העמותות והיחידים לפעול כפי שהם פועלים בנושא המסתננים יש לה ביטוי ברמות שונות של שנאה עצמית.
הפעילות הנמרצת שלהם להטמיע את המסתננים בהוויה הישראלית, ראשית על ידי רכישת השפה, מוכיחה שאכן הכוונה היא לא לעזור למסתננים, אלא להשתמש בהם כנשק ותחמושת להרוס את מרקם החיים היהודי של מדינת ישראל ולחזק את המגמות של האוניברסליות של המדינה.
עצוב לי כי מעבר למה שקורה עכשיו לתושבי דרום תל אביב, אנחנו, ילדינו ונכדינו ישלמו את המחיר בעתיד.
ו-120 חברי הכנסת ממשיכים להתעלם מהבעיה כי שם אין קולות.
בקטנה
תגידו, את מי מעניין בדיוק אבא של בר רפאלי? מי זה שמחליט לדחוף גם אותו לראש החדשות של ערוצי הטלוויזיה המסחרית ולזהם בעוד צהוב את סדר היום של הציבור שאותו אפילו בר רפאלי לא מעניינת?
