המקרה המזעזע בו 'הכינו' תלמידים שרבו עם חברם 'קבר', התרחש בתחילת השבוע באחד מבתי הספר בעיר. עניין של מה בכך בין ילדים בני 11, התגלגל ללא שליטה לסכסוך ששיאו, 'בניית' הקבר לילד איתו היו מסוכסכים.
המעשה, ככל שיהיה חמור, נעשה ב'מגרש' של הילדים, ושוב הוא מזעזע מאוד ולא צריך היה להתרחש. אבל, הקודים בהם מתקשרים ילדים שונה מהותית מהקודים של המבוגרים ועולם המושגים הווירטואלי מתורגם אצלם למעשים והתנהגות בחיים האמיתיים.
כאשר הדבר נודע להנהלת בית הספר, התארגנו כולם, כולל נציגי השירות הפסיכולוגי, משרד החינוך והרשות לטיפול מידי בנושא, תוך מעורבות הילדים והוריהם.
ושוב. המעשה קשה, והטיפול בו ימשך, כך נאמר על ידי הנוגעים בדבר. יתרה מכך, אנשי המקצוע 'ינצלו' את המקרה כדי לחדד ולהטמיע בילדים, כלל הילדים גם אלה שאינם מעורבים, מושגים של כבוד הדדי, סובלנות, קבלת השונה בדעה, במראה, ובכל פרמטר אפשרי.
המערכת הגיבה נכון ומהר למעשה שלא ייעשה, ובכך מילאה את תפקידה. צריך לזכור. מעשים מעין אלה מתרחשים, ועליהם יש פחות שליטה. מבחנו של בית הספר והאחראיים הוא בתגובה, מידית ומהותית.
במערכת מקווים ש'מעז יצא מתוק' והמקרה ישמש טריגר להשבחת החינוך והערכים אצל הילדים כולם.
