שנתיים וחצי אחרי הכתבה הראשונה על הסכנה המרחפת מעל תושבי שכונת הוורדים, חזרנו לבוק מה השתנה. וכדי שלא תישארו במתח נקדים ונאמר שהמצב החמיר באופן שהפעם מעניין יהיה לראות אם קיים איש ציבור אשר יתעלם מהבעיה ולא ינסה לפחות לפתור אותה.
בסוף חודש יוני אלפיים וחמש עשרה התקשרה אודליה פרץ המתגוררת ברחוב החבצלת בשכונת הוורדים ובפיה תיאור שקצת נשמע מופרז ודמיוני. "מסביב לבית שבעלי קנה עוד לפני החתונה יש חומת אבנים. האבנים בתוך החומה נופלות ונפערים סדקים בתוך החומה. אני חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות. בנוסף לכך, השכנים שלי מוטרדים מהמצב ובאים אלינו שנתקן את המפגע המסוכן הזה", עוד המשיכה וסיפרה על כך שהחומה נושקת לגן המשחקים הסמוך לביתה ומסוכן לשחק.
…השבוע הלכנו לבדוק מה התחדש? האם המצב הוחמר? או הגיעו גמדים בלילה וסדרו את החומה..
לא זה, ולא זה, רק המצב החמיר, כפי שניתן לראות בתמונות.
העירייה שלחה, לפני שנתיים וחצי, את עובדיה כדי …לחסום ולנטרל את המעבר דרך גן המשחקים, וזהו… מאז המחסומים עומדים במקום, שנתיים וחצי…
לאור החשש מרעידות אדמה, אנו מוצאים לנכון לחזור ולהזהיר, לצלצל בפעמונים, לאותת בכל האורות העומדים, לפני, לפני שיתרחש אסון.
מדינת ישראל מכירה במסוכנות האזור הזה, ובמיוחד בקריית שמונה השוכנת בשולי ה'שבר סורי-אפריקאי'. מדינת ישראל הקציבה מיליוני שקלים כדי לחזק את מוסדות הציבור בעיר, ובראשם בתי הספר (ממש עכשיו עובדים במגינים, דנציגר, ותל חי בדרך). מדינת ישראל יודעת ומודעת לחומרת המצב, ונשאלת השאלה מדוע אינה יוצאת בתוכנית חירום כדי למנוע את האסון הכתוב על החומות?
יתרה מכך, בשבוע שעבר סיפרנו לכם על בניין 49 (301) בשפרינצק הזקוק לטיפול מידי מפני הנזקים החמורים בבניין, עד כדי הפרדות קירות ונפילת אריחים מהבניין. משרד הבינוי והשיכון תקצב חמישה בניינים בשפרינצק בכעשרה מיליון שקלים.
נחזור לחומה ברחוב חבצלת. המפגש עם אודליה פרץ היה לא פשוט. אישה-אימא לילדים, חיה על לוע חומה רעועה וחשופה, היא ובני משפחתה להיקלע לסכנת חיים, חלילה.
מישהו צריך לטפל בסכנה המידית הזאת
