הרצל בן אשר
המצב הביטחוני בו אנו מצויים, לא זכור זה שנים. קריית שמונה והאזור חוו בעבר מצבים ביטחוניים לא פשוטים. רק נזכיר את שלושים ושתיים השנים בהן נורו קטיושות לעבר העיר, ללא אתראות, צבע אדום או אזעקות. פשוט נורו.
השנים האחרונות, שאחרי מלחמת לבנון השנייה מאופיינות בצבעי אפור. לא עוד 'שחור-לבן', אלא חוסר וודאות.
בכל הישובים באזור שלנו, ללא יוצא מן הכלל, עסוקים בהכנה ליום בו תתרגש עלינו מלחמה/מבצע או מה שיבוא קודם, חלילה ועושים ככל יכולתם כדי להכין את התושבים לגרוע ביותר.
נכון, לא הכל תלוי בתושבים ובהנהגה האזרחית, אולם דומה שנעשה מאמץ מיוחד להכין את העיר בעיקר באמצעי מיגון כמו המקלטים הציבוריים.
בשנים האחרונות עם הקמת אגף הביטחון בעירייה ועיבוי מצבת כח האדם, חלו שינויים משמעותיים הן ברכש מסיבי של ציוד הכולל: גנרטורים, אוהלים, חפ"קים ועוד.
תשומת לב מיוחדת ניתנה ל-מאה שמונים ושבעה המקלטים הציבורים הפזורים ברחבי העיר. העירייה, באמצעות חוקי העזר, אילצה תושבים לפנות ציוד, רהיטים וכדומה מהמקלטים ובמקרים קיצוניים אף פעלה מכח צווי כפיה.
לצד הפעולות האלה, העירייה השמישה מקלטים רבים, רכשה עבורם מזרנים, תיקנה את התאורה, צינורות המים ולאחרונה החלה בתהליך הצטיידות והתקנה של מזגנים.
השבוע נעשה צעד נוסף והותקנו מאה וארבע עשרה מזגנים בתשעים ושמונה מקלטים ציבורים.
בסיום ההתקנה הנוכחית, מאה וחמישים וארבעה מקלטים יהיו מצוידים במזגנים.
עלות המזגנים והתקנתם, למעלה ממיליון וחצי שקלים.
בעירייה מוסרים שהמהלכים הללו נעשים מתוך רצון להיות מוכנים על כל מקרה שלא יבוא.
שיתוף פעולה מצד התושבים הוא חיוני ביותר ובסופו של דבר ככל שהתושבים ישמרו על הציוד ותקינות המקלטים, כך השהות בו ביום פקודה יהיה נעים יותר.
"אנו מבקשים מהתושבים לשמור על המזגנים על מנת שנוכל להשתמש בהם בשעת חירום שנקווה שלא תגיע", אומרים בעירייה בפנייה אל התושבים.