חוקרים במכללה האקדמית תל-חי הצליחו לפתח, יין בעל ערכים של מזון-על (סופר פוד) המתאפיין בתכונות בריאותיות גבוהות במיוחד. הסופר יין כפי שמכנים אותו במעבדת הפודטק של תל-חי, מכיל רמה גבוהה של רזוורטרול, המכונה גם "מולקולת הזהב", זהו חומר נוגד חמצון פוטנטי יעיל מאד כנגד מחלות לב, מאט התפתחות גידולים סרטניים, מונע דלקות ועוד. פיתוח זה מכניס, לראשונה את היין לשוק מזונות-העל, שוק המוערך נכון ל-2019 בכ-18 מיליארד דולר. המחקר שנכנס לתוכנית האקסלרטור, יציג את הסטארטאפ החדש ב 28.11 באירוע משקיעים מיוחד שיזמו אראל מרגלית, משרד הכלכלה והתעשייה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מעוף-טק. האירוע שייערך במכללה האקדמית תל-חי, הוא אירוע השיא של תוכנית האקסלרטור, בו אחרי עבודה של שנה יציגו היזמים שהשתתפו בתוכנית את הסטארטאפים הראשונים של קריית שמונה, מול 300 משקיעים, חברות, וגופים שיגיעו לבחון השקעה במיזמים.
המיזם החדשני, שהצליח להגביר את כמות הרזוורטרול ביין פי 2, מעורר עניין רב בקרב תעשיית הפוד-טק וזכה להיכנס לתכנית האצה ייחודית של משרד הכלכלה ובליווי מנטורינג של מיכל דריימן, שותפה בקרן ההון סיכון JVP, אשר מבצעת השקעות במיזמי פודטק בגליל. מיזם זה ביחד עם 15 מיזמים נוספים שלוו בשנה האחרונה באקסלרטור הפועל בקריית שמונה יוצגו בכנס שיתקיים ב- 28/11/19 באודיטוריום זרנגין במכללה האקדמית תל-חי.
היין נחשב למשקה בעל סגולות רפואיות רבות במשך מאות בשנים. כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת נערך מחקר מקיף בו השוו את הרגלי התזונה ורמת התחלואה במחלות לב של הצרפתים לעומת האמריקאים. פרסום זה זכה לכינוי "הפרדוקס הצרפתי". במחקר נמצא כי השכיחות של מחלות לב בקרב הצרפתים, אשר שותים יין באופן יומיומי, נמוכה ב-40% מהאמריקאים למרות הרגלי התזונה של הצרפתים הכוללים דיאטה עשירה בשומנים מן החי. במחקרים שנעשו בשנים האחרונות, היין זכה להכרה כגורם מרכזי במניעת אירועי לב כלליים וטרשת עורקים ונמצא שהסגולות הרפואיות שלו, הן בזכות רמה גבוהה של תרכובות פנוליות שהוא מכיל. מבין המולקולות הפנוליות הרבות ביין התגלתה תרכובת שהיא בעלת הפעילות האנטיאוקסידנטית היעילה ביותר, רזוורטרול, השייכת למשפחת הסטילבנים. משפחה זו של מולקולות היא בעלת היכולות הרפואיות המטיבות ביותר בתוך המגוון העשיר הקיים ביין האדום. הרעיון בבסיס המחקר היה שחשיפה של ענבי יין לפני ואחר הבציר לעקה חמצונית תגרום לעלייה ברמת הסטיליבנים בכלל והרזוורטרול בפרט בענבים.
המחקר החלוצי, כלל סדרת ניסויים שנעשו במעבדת היין והפודטק במכללה האקדמית תל-חי בהובלת ד"ר מאיר שליסל, מומחה לכימיה של יין ורון שווייצר, סטודנט מהחוג למדעי המזון, הלומד לתואר שני בביוטכנולוגיה בתל-חי וחוקר את הנושא. "בפרויקט המחקר נבחנה ההשפעה של חשיפת ענבים בתא אטום לתערובת גזים ידידותיים לסביבה מיד לאחר הבציר" מסביר ד"ר שליסל "תערובת הגזים מפעילה לחץ חמצוני על רקמות הענבים אשר מגיבות בייצור מוגבר של הרזוורטרול בעלי היכולות הרפואיות המיטיבות.
"המחקר נכנס זה עתה לשנתו השלישית ובעזרת שיתוף פעולה עם יקב הרי גליל, יקב תבור וחברת "בית אל-תעשיות", מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, נבחנים השפעתם של מספר טיפולים אגרו-טכניים בכרם ולאחר הבציר על רמות הרזוורטרול והחומרים הפעילים האחרים בענבים. הזנים המשמשים למחקר הם: מרלו, שיראז וקברנה סוביניון. המטרה היא לפתח שיטה אשר תאפשר לייצור יין בריאותי שישווק כמזון-על בארץ ובעולם." מסביר ד"ר שליסל.
ריכוז החומרים והשינוי ברמות חומרי המרפא בגפנים וביינות נבחנים במגוון מכשירים אנליטיים מתקדמים במעבדת המחקר במכללה האקדמית תל-חי שנרכשו לאחרונה בהשקעה של מיליון דולר תרומת קרן יק"א.
בתמונה: ד"ר מאיר שליסל (עם הזקן) ורון שוויצר.
