"קרמבו בשבילי זה בית. מקום מעצים, ממלא ומדהים. המקום בו התבגרתי והפכתי לבן אדם יותר טוב" עמית חכים, 16, מספר על תנועת הנוער המיוחדת
בהתרגשות גדולה, נפתחה עוד שנה חדשה ב'כנפיים של קרמבו', סניף קריית שמונה. עשרות ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים כאחד, מתכנסים שוב במתנ"ס העירוני, יחד צוחקים, שרים ונהנים ללא הפסקה.
לאחר הכשרות והכנות רבות, מלווים בהמון ציפייה… התקיימה השבוע הפעולה הראשונה. המפגש בין החניכים לחונכים החדשים והוותיקים לווה ברגשות מעורבים: מצד אחד חששות מן המפגש, איך יהיה ומה יהיה ומצד שני הרגשה שכבר אי אפשר לחכות לכל הצפוי להגיע.
עמית חכים,
16, חונך בסניף, עמד בין חבריו שהקיפו אותו במעגל. ניכר היה כי התגעגעו האחד לשני. הם פשוט היו קבוצת חברים עם ובלי צרכים מיוחדים ששמחו לפתוח שנת פעילות נוספת: "קרמבו בשבילי זה בית. מקום מעצים, ממלא ומדהים. המקום בו התבגרתי והפכתי לבן אדם יותר טוב".
הפעולה התחילה עם חיוך רחב ומוראלים (שירי העידוד של 'כנפיים של קרמבו') וכבר ברגע זה האווירה במתנ"ס הרגישה כמו משפחה אחת גדולה, לאט לאט גם החניכים החדשים הרגישו שם בבית, כמו היו שם כבר שנים. הפעולה הראשונה נועדה בעיקר כדי להכיר טוב יותר האחד את השני ולהתחיל בתהליך הגיבוש. תחושת השייכות הורגשה בכל פינה ויצרה קרקע נוחה למימוש חזון התנועה: "יוצרים יחד מקום ומשמעות לכל אדם".
לה, נשמעו פרצי צחוק מכל עבר, ילדים שאחזו ידיים עם ברק של שמחה בעיניים הסתובבו מחויכים והחלו את שלב ההיכרות. לבסוף, חזרו למוראלים, אך הפעם שכבר כולם הכירו טוב יותר האחד את השני, השירים נשמעו עם הרבה יותר אנרגיות.
רותם כ"ץ, 17, חונכת חדשה, מספרת על החוויה שלה מ'כנפיים של קרמבו': "השנה זו השנה הראשונה שלי בתנועה, ולא ידעתי שמיד אתאהב בה! החניך שלי פשוט מדהים ועכשיו אחרי הפעולה הראשונה, אני כבר מחכה לפעם הבאה שאפגוש אותו עם כולם!".
הפעולה הסתיימה בהתרגשות. האורות כובו בכל החדרים והחניכים פנו לכיוון ההסעות הנגישות שהגיעו לאסוף אותם לבתיהם. טעם המפגש הראשון נשאר מתוק מתמיד והשאיר את כולם בציפייה לפעולה הבאה.
סניף קריית שמונה פעול במתנ"ס בית וונקובר, בימי א' וב' החל מ17:00-18:30
מוזמנים להגיע והתאהב.
צילום: זיו רווה
