הסיפור הזה, ההצלחה הזאת מתחילה הרבה לפני שמיקה הגיבורה שלנו נולדה. היא מתחילה באבא ארז שנולד וגדל בקריית שמונה להורים שורשיים, רפי איש מערכת הביטחון ואימא יעל, בנקאית חרוצה ואהודה בעיר, זה צומח במקביל במשפחת רזילי בכפר בלום, שם נולדת מעין, בתם של שרי ושלמה רזילי, מוותיקי כפר בלום.
כמי שמאמין שהענפים צומחים מהגזע והגזע מהשורשים, אי אפשר להתחיל את הסיפור שלנו ישר ממיקה. מיקה היא הפרי המשובח של ההתחברות בין מעין וארז…
בהתאם להנחיות הקורונה שהיום צריך להקפיד ולמלא, גם אנחנו ערכנו את הריאיון הזה אחרי הזכייה של מיקה במקום השלישי.
נציין שפורמט התוכנית "בית ספר למוזיקה" אינו דומה לתוכניות ריאליטי מוכרות, וטוב שכך. הליהוק והעבודה הנם חלק מרכזי בתוכנית.
התוכנית מעצימה ערכים בסיסיים של חברות וקשר בין אישי וקבוצתי, פעם דואט פעם סולו, ועוד פעם שירה עם מי שהוא בעצם המתחרה שלך, אבל ברגע ששניכם על הסירה, תעשו כל מאמץ להגיע לחוף מבטחים מבלי לגרום לטביעתה של הסירה.
ההישג של מיקה מיוחד, כי רמת הקושי הנדרשת ממנה כדי לעמוד בסטנדרטים, הנה ללא הנחות וללא קיצורי דרך. אתה פשוט חייב להיות מצוין כדי להשתתף ולזכות.
- ברכות על זכייתך במקום השלישי ב'בבית ספר למוזיקה', מיקה. מתי בפעם הראשונה שרת והבנת שזה מה שאת אוהבת לעשות?
מיקה: "מאז שאני זוכרת את עצמי אני שרה, הורי אפילו זוכרים את הגננת מתפארת שיש לה ילדה בת שנתיים ששרה את כל שירי הילדים בשלמותם".
- כיצד הגעת לתחרות? וכיצד התחברת למירי מסיקה?
מיקה: "ההשתתפות בתוכנית הייתה חלום, ברגע שנתקלתי במודעה המזמינה לאודישניים מיד ביקשתי מאימי שתרשום אותי.
בפורמט הזה של "בית ספר למוסיקה", המורים הם אלו שבוחרים את התלמידים. הבנתי בדיעבד שהיה עלי קרב רציני בין מירי מסיקה למשה פרץ, כשהאחרון בסוף ויתר אך לא הפסיק להגיד לי לאורך התוכנית שאני הייתי צריכה להיות אצלו בכיתה.
מאוד נהניתי מהעבודה עם מירי מסיקה, היינו מאוד קרובות ולמדתי ממנה המון".
- ספרי לי על …מיקה. מי זו מיקה? מה החלומות שלה? מה הכי חשוב לה בגיל הזה?
מיקה: "אני נערה רגילה בת 13, שהולכת לבית הספר ומבלה עם חברים ואהבה הכי גדולה שלי היא השירה, עושה לי טוב לגעת ולרגש אנשים בזכות השירה שלי.
אני חולמת ומקווה להמשיך לעסוק בתחום הזה למרות גילי הצעיר".
כמבוגרים, כמה פעמים נתקלתם בפרגונים הדדים בין מתחרים, בין בעסקים ובין בסתם לתת מחמאה? מעט מאוד, אם בכלל. מיקה וחבריה לומדים להעריך ולפרגן למתחרה שממול, ליריב לזה שאתה מתמודד מולו על אותה המשבצת
- מה דעתך על חברייך וחברותייך לתחרות?
מיקה: "אני מאוד אוהבת את חבריי וחברותי לתוכנית, מעריכה כל אחד ואחת מהם, יש ביניהם כישרונות גדולים".
- אל מי מהמתמודדים נקשרת הכי?
מיקה: "נקשרתי להרבה מתמ
ודדים, בתחילה לכל הילדים מהכיתה של מירי, כי איתם גם ביליתי הכי הרבה שעות, ולאחר מכן פיתחתי יחסי חברות טובים עם הילי משייב, זוהר זכרוב ולירון בכור. אנחנו כולנו ממש מפרגנים אחד לשני ורוצים בהצלחתו של האחר".
- והשאלה המתבקשת. ואל מי מקרב השופטים והשופטות (חוץ ממירי מסיקה)"?
מיקה: "אני באמת אוהבת את שלושתם (משה פרץ, הראל סקעת ונועה קירל), כל אחד מסמל עבורי מודל ומביא איתו תובנות אחרות. הם היו מאוד סבלנים כלפינו ובאמת ייעצו וקידמו אותנו, כל אחד בדרכו".
זכינו ובמסגרת התוכנית אנחנו זוכים לביצועים טהורים של שירים, שבשונה מהמבוגר שמבצע, הילד או הילדה 'עושים לך את זה'. הקהל באולם, שחלקו מגיע מתחום המוזיקה עם הישגים ותארים, נתקף צמרמורת למשמע שיר זה או אחר… משהו…
- מה היה השיר שהכי ריגש אותך והכי התחברת אליו?
מיקה: "את השיר 'יפה כלבנה' של אביתר בנאי, לא הכרתי לפני התוכנית. בתחילה אף חשבתי שהוא לא מתאים לי, אבל מירי התעקשה, ובאמת תוך כדי עבודה, התחברתי לשיר ובמבט לאחור זה השיר שהכי אהבתי בתוכנית".
- מי הייתה הבחירה שלך לזכייה במקום הראשון?
מיקה: "קשה לבחור, כל אחד מביא משהו אחר, בכלל התחרות בשירה היא מאוד קשה, זו לא ריצה ל-100 מטר ומי שמגיע ראשון, אני מאמינה שאין חשיבות למיקום, אפילו ילדים שלא עלו לגמר יכולים להתקדם ולהצליח בתחום. התוכנית היא רק מקפצה וחשיפה מאוד גדולה".
נכון, קשה לגרור את מיקה וחבריה למגרש התחרותי כפי שהוא מוכר לגדולים. מקומות זה רק מספרים מאחד עד שלוש, והעיקר הוא התוכן, המקצועיות הרצינות והחברות. כן חברות שהיא לשמה ולא פונקציה של אינטרסים.
- את חושבת להמשיך ולטפח את תחום השירה?
מיקה: "בהחלט! שמחתי מאוד שבסיום התוכנית חברת המוסיקה המכובדת "בוקינג פלוס", לקחה אותי אליה וכיום אנחנו מתחילים לעבוד ביחד על אלבום עם חומרים מקוריים משלי וגם הופעה. הם ואני מבינים שאני עדיין ילדה/נערה שלומדת בבית ספר וזה הכי חשוב, אך דווקא שיטת הקפסולות והלמידה יום כן יום לא, מאפשרת לי בימים שלא לומדים לעסוק במוסיקה".
אי אפשר היה שלא לשאול, ולוּ ברמז על מה שקורה היום בקרב בני הנוער. היחסים שלהם בינם לבין עצמם, היחס לאלימות ולהתנהגות שלעיתים מדירה שינה מההורים הדואגים לילדים בצאתם לבילוי.
- מה דעתך על הנוער היום?
מיקה: "אני קוראת ושומעת חדשות ויש דברים מאוד מאכזבים שקורים בקרב בני נוער, אלימות מילולית ופיסית, חרמות, התנהגות אלימה כלפי נערות. מאוד קשה לי ולא נעים לדעת שזה קורה כאן, אך עם כל זה, אני חושבת שרוב רובו של הנוער לא כזה, ושהמבוגרים לפעמים צריכים קצת ללמוד מאיתנו הצעירים, לפרגן יותר, לאהוב ולפזר אהבת חינם, ואני סומכת על הנוער שיש עתיד טוב למדינה הנפלאה שלנו".
- כיצד את מסכמת את החוויה ומה את לוקחת איתך להמשך?
מיקה: "מאוד נהניתי מההשתתפות בתוכנית, ייתכן ובגלל שאנחנו צעירים, ההפקה מאוד עטפה אותנו וגם התגובות יותר רכות כלפינו כי מבינים שאנחנו בסך הכל ילדים.
אני לוקחת איתי הרבה השראה ורצון להמשיך לעסוק במוסיקה".
איך שלא מסתכלים על החוויה שעברה מיקה, זה נראה מרשים ומעורר כבוד. נוער מתבגר שיודע להבחין בין טוב לנוצץ, בין קבוע עם שורשים לבין נצנצים שברקם דוהה עם הזמן.
מיקה: "בימים אלו יוצא הסינגל הראשון שלי "יש לך אותך" שהוא בעצם דואט עם מירי מסיקה, את השיר הלחין והפיק אלנתן שלום האגדי ומי שכתבה את השיר היא הודיה חיוט, תושבת קריית שמונה, כותבת בחסד עליון ואישה מדהימה שאני מאוד אוהבת ומחוברת אליה", אומרת מיקה לסיום.
בוקסה
חיבור בלב ובנשמה-מעין וארז משה
שני משפטים באשר לזוג מעין וארז משה. לאור המתחים בחברה שלנו בין קיבוצים לישובים דוגמת קריית שמונה ובית שאן, ראוי לציין שאפשר גם אחרת.
אפשר אחרת כאשר מערכת היחסים מושתתת על כבוד והערכה הדדיים, תוך שמירה על אי ההסכמות.
ארז (מנהל גליליון) ומעין (עד לאחרונה מנהלת תפעול של מפעל גלקון בכפר בלום. עזבה את עבודתה כדי ללוות ולתמוך בקרירה של מיקה). למרות מרחק גאוגרפי של 5
ק"מ בין קריית שמונה לקיבוץ כפר בלום, מעין וארז לא הכירו אחד את השנייה. ההיכרות שלהם הייתה דווקא בעיר הגדולה, תל אביב, 200 ק"מ מהבית בזמן לימודיהם.
אהבה גדולה פרחה בין השניים ובשנת 2003 הם חזרו לקריית שמונה והתחתנו.
בנם הבכור, ינאי (15.5) כדורגלן בקבוצת נערים ב' של איתורן קריית שמונה, נולד גם הוא בקריית שמונה, כאשר בני הזוג התגוררו בשכונת הוורדים.
בשנת 2007 בנו בני הזוג משה את ביתם בקיבוץ כפר בלום, קיבוץ נעוריה של מעין, ושם נולדה ביתם האמצעית מיקה (13). בשנת 2014 נולדה לבני הזוג בתם השלישית, שֹהם (6) תלמידת כיתה א'.
אביה של מיקה, ארז, מספר בראיון כי ההחלטה לעזוב את קריית שמונה ולעבור לכפר בלום הייתה לו מאוד קשה, שכן, הוא הרגיש אז וגם היום שקריית שמונה היא ביתו האמיתי, כור מחצבתו, אותה הוא אוהב בכל ליבו.
המשפחה בעצם נעה כל העת על קו קריית שמונה כפר בלום.
