מחקר חדש שנערך ע"י פרופ' שאול קמחי, ראש החוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל-חי בדק את מידת החוסן הקהילתי והחוסן הלאומי של תושבים המתגוררים בצורות ישוב שונות: ערי פיתוח, מושבים, מושבות וקיבוצים. המחקר הוצג השבוע בכנס חוסן בינלאומי שנערך במכללה האקדמית תל-חי.
החוסן הקהילתי מורכב ממספר גורמים:
ממנהיגות. האופן שבו האדם נותן אמון במקבלי ההחלטות, תופס את הרשות כנותנת מענה הגון לתושבים.
מהקהילה. תפיסת העזרה ההדדית, המעורבות בין התושבים והאמונה שאנשים יסייעו ויעזרו אחד לשני בשעת חירום. מוכנות. תפיסת המוכנות היישובית.
קשר למקום. שייכות וזיקה למקום
ואמון חברתי. טיב היחסים והאמון בין תושבים.
החוסן הלאומי מורכב מהגורמים הבאים: אמון במערכת השולטת, אמון במנהיגות המדינית, הזדהות עם המדינה וערכיה, פטריוטיזם ועוד.
לחוסן הקהילתי והציבורי משמעות רבה, לדברי פרופ' קמחי: "ככול שהציבור יותר מאמין ביכולת הקהילה, ובהנהגה המקומית והמדינית, ככול שהתושבים חיים בתחושת בטחון שיש הנהגה שתדע לתפקד כראוי בזמן אירוע אסון ותגיש עזרה בעת הצורך, כך החוסן הקהילתי והלאומי גבוהים יותר ויכולת ההתאוששות של התושבים לאחר מלחמה או אירוע אסון תהיה טובה ומהירה יותר.
מחקרו של פרופ' קמחי נערך בקרב מדגם של 435 תושבי הצפון: 92 תושבי קיבוצים, 61 תושבי מושבים, 38 תושבי מושבות ו-214 תושבי עיירות.
הממצאים מצביעים על קשר חיובי בין חוסן קהילתי לחוסן לאומי, כלומר ככל שהחוסן הקהילתי גבוה יותר כך החוסן הלאומי גבוה יותר. עוד מצא המחקר כי אנשים מבוגרים הם בעלי חוסן לאומי וקהילתי גבוה יותר מצעירים, ככול שהאדם דתי יותר כך גובר החוסן הלאומי שלו, ואילו ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, רמת החוסן הלאומי דווקא יורדת.
כשבוחנים את ממדי החוסן בחתך עפ"י הישובים השונים מתגלים נתונים מפתיעים:
בדירוג החוסן הקהילתי: במקום הראשון עם החוסן הגבוה ביותר ממוקמים הקיבוצניקים, במקום השני, תושבי המושבים, במקום השלישי, תושבי המושבות ובמקום הרביעי, תושבי עיירות הפיתוח.
בדירוג החוסן הלאומי התמונה מתהפכת: במקום הראשון, תושבי עיירות הפיתוח, במקום השני, תושבי המושבים, במקום השלישי תושבי המושבות ובמקום הרביעי, תושבי הקיבוצים.
פרופ' קמחי מסביר ש "החוסן האישי, הוא תכונה אישיותית, שקשה מאוד לשנותה וכמעט ולא ניתן להשפיע עליה, ואילו החוסן הקהילתי והחוסן הלאומי, הן תכונות שבהחלט ניתן לשפר ולהשפיע עליהן ויש לכך חשיבות מכרעת: ככל שרמת חוסנם הקהילתי והלאומי של התושבים יהיו גבוהות יותר כך היכולת שלהם להתמודד עם קשיים ולהתאושש בהצלחה מזעזועים ומשברים תהיה טובה יותר".
במסגרת כנס החוסן הבינלאומי, נחנך המרכז רב תחומי לחקר החוסן בישראל שנוסד על ידי המכללה האקדמית תל חי ומרכז "משאבים". בראש המרכז יעמדו פרופ' מולי להד ופרופ' שאול קמחי. המרכז החדש יהווה כתובת, לחוקרים מהארץ ומהעולם, למחקר אקדמי מקיף של התחומי החוסן הרבים.
איך אומרים במקרה מעין זה ?! גם בשורה טובה וגם בשורה פחות טובה.
בקריית שמונה סומכים יותר על המעטפת החיצונית, המדינה בכל הקשור לדאגה לתושבים, ובמועצה האזורית מעדיפים 'ציפור אחת ביד', קרי שהרשות המוניציפאלית תיתן שירותים ותשרת את התושבים ביום-יום ולא פעם בארבע שנים. הלוואי עלינו…
