Page 46 - 627
P. 46

‫אפשר להזמין אותך לשוקולטה מהמכונה?"‬      ‫כבחור שפותר דברים‪ .‬אף אחד לא התעסק‬                ‫יאיר טייב‬
            ‫"ממש מפתה" חייכה שירה‪.‬‬                                         ‫איתו‪.‬‬
                                                                                       ‫גרגר של כלום‬
‫שניהם יצאו אל רחבת בית החולים‬                      ‫"כמה יעלה לי?" שאל אביעד‪.‬‬
                     ‫והתיישבו על ספסל‪.‬‬    ‫"בשבילך‪ ,‬רק מאה שקלים"‪ .‬חייך יפתח‪.‬‬        ‫שעת בוקר מוקדמת‪ .‬אביעד התקשה‬
                                         ‫"אני לא יודע"‪ ,‬אמר אביעד‪" .‬צריך זמן‬        ‫לפקוח את עיניו‪ .‬הוא צריך לקום עכשיו‪.‬‬
‫"מתי יהיה כבר טוב?‪ ,‬אני מתכוון‪....‬‬                                                  ‫הוא עובד במאפיה‪ ,‬והבוס שלו עצבני‪ .‬תכנן‬
  ‫רחובות מלאי שמחה‪ ,‬אנשים שאוהבים‪"...‬‬                             ‫לחשוב על זה"‪.‬‬     ‫לעבוד שם תקופה קצרה אחרי הצבא‪ ,‬ותקוע‬
                                                   ‫"אני פה בשבילך" אמר יפתח‪.‬‬
‫"אתה יודע‪ ,‬נראה לי שקודם צריך למצוא‬      ‫אביעד יצא מהמאפיה אל עבר ביתו של‬                                ‫שם כבר כמה שנים‪.‬‬
‫את השמחה בתוכנו‪ .‬אומנם קלישאה‪ ,‬אבל‪"...‬‬   ‫אברהם‪ ,‬הלקוח ששבר את השן‪ .‬אברהם פתח‬        ‫אביעד קם מהמיטה‪ ,‬לבש את מדי העבודה‬
                                         ‫לו את הדלת‪ ,‬והזמין אותו להיכנס‪" .‬תראה"‬     ‫שלו‪ ,‬הריח את ניחוח כוס הקפה שלו‪ ,‬ויצא‬
                            ‫ענתה שירה‪.‬‬   ‫פתח אברהם ואמר כשהוא מושיט לו את‬
‫שירה הביטה בשמיים במשך דקה ארוכה‬         ‫המטבע שבגללה החלו הצרות של שניהם‪,‬‬                                        ‫מן הבית‪.‬‬
‫"איזה יקום אדיר ואנחנו לא יותר מגרגר של‬  ‫"כסף אני לא צריך‪ .‬יש לי די והותר‪ .‬מה שאני‬  ‫"עמוד ואל תזוז" נבח עליו מנהל המאפייה‬
                                         ‫רוצה לבקש ממך הוא שתבוא איתי לביה"ח‬        ‫כשנכנס‪ .‬שעה חלפה‪ ,‬ואביעד נותר עומד‬
                                ‫כלום"‪.‬‬   ‫ותקרא עבורי "תהילים" בזמן שאעבור את‬        ‫במקומו‪ ,‬לא מבין מה לכל הרוחות המנהל‬
‫"את הגרגר של כלום‪ ,‬הכי יפה שראיתי"‬       ‫הניתוח להשתלת השן‪ .‬אתה מבין‪ ,‬אני לא‬        ‫שלו רוצה ממנו‪ ,‬ומה הוא עושה שם‪" .‬כל‬
                                         ‫יכול לעבור טיפולי שיניים ללא הרדמה‬         ‫עוד אני לא רואה עתיד באופק‪ ,‬אין לי‬
           ‫אמר לה אביעד כשהוא מסמיק‪.‬‬     ‫מלאה‪ ,‬והניתוח הזה מפחיד אותי‪ .‬אין לי אף‬    ‫למה לזוז" חשב אביעד לעצמו‪" .‬אני תקוע‬
‫"תודה‪ .‬נראה לי שאלך ואמשיך לקרוא‬         ‫אחד אחר לפנות אליו‪ .‬אתה תקרא את פרקי‬       ‫בעבודה הזו‪ ,‬עד שאדע לאן אני הולך מכאן"‪.‬‬
‫תהילים" חייכה אליו‪" .‬תודה על השוקולטה"‪.‬‬  ‫התהילים עבורי‪ ,‬ואני אשכח מכל הסיפור של‬     ‫כעבור שעה ניגש מנהל המאפייה של‬
‫"מתי אני יכול לראות אותך שוב?" שאל‬                                                  ‫אביעד אליו‪ ,‬נעמד כשידיו שלובות לפניו‬
                                                                      ‫המאפייה"‪.‬‬     ‫והחל לצרוח עליו‪" :‬אתה יודע מה עשית?‬
                         ‫אביעד בהיסוס‪.‬‬   ‫ביום המחרת ישב אביעד על ספסל בית‬           ‫איזה נזק גרמת לי?" פניו של המנהל‬
         ‫"אמרתי לך‪ .‬אני פה בכל ערב"‪.‬‬     ‫החולים כשהוא קורא בספר ה"תהילים"‪.‬‬          ‫האדימו מכעס‪" .‬מכל השקלים הטיפשיים‬
‫"מצוין"‪ .‬ענה אביעד כשליבו מתרחב‬          ‫כאשר הרים את ראשו מן הספר‪ ,‬ראה בחורה‬       ‫שלך‪ ,‬שאתה מקפיד לשים בקופת הצדקה‪,‬‬
                                                                                    ‫נפל מטבע בזמן האפייה‪ ,‬אל תוך לחמנייה‪.‬‬
                               ‫משמחה‪.‬‬       ‫יושבת מולו‪ ,‬גם היא קוראת ב"תהילים"‪.‬‬     ‫למזלנו‪ ,‬הלקוח לא נחנק‪ ,‬אבל שבר שן‪ ,‬אני‬
‫את דרכו בחזרה אל המאפייה עשה אביעד‬       ‫"איזה פרק את קוראת?"‪ .‬שאל אביעד‬            ‫לא רוצה לראות אותך שוב כאן‪ ,‬עד שאתה‬
                                                                                    ‫הולך ומפייס אותו‪ ,‬ומונע ממנו לתבוע‬
              ‫בדילוגים על אבני המדרכה‪.‬‬                                  ‫בהיסוס‪.‬‬
‫מחוץ למאפיה ראה את עומר ונפתלי‬           ‫"זו השיטה שלך להתחיל עם בחורות?"‬                           ‫אותנו‪ .‬עכשיו‪ ,‬צא! לך!"‪.‬‬
                                                                                    ‫אביעד יצא מדלת חדרו של המנהל‬
             ‫שהחליפו ביניהם מהלומות‪..‬‬                             ‫שאלה הבחורה‪.‬‬      ‫ונתקל בעומר‪ ,‬אחד העובדים במאפייה‬
‫אביעד עקף אותם ונכנס אל המאפיה‪,‬‬          ‫"רק עם בחורות שקוראות תהילים"‪ .‬השיב‬        ‫שחבט בו בחוזקה בעורפו וצחק‪" :‬הנה שר‬
‫הוציא מכיסו את השקל שאברהם החזיר‬                                                    ‫האופים שלנו‪ .‬רק רציתי לנער ממך קצת את‬
‫לו‪ ,‬הכניס אותו לקופת הצדקה‪ .‬ועשה דרכו‬                              ‫אביעד בחיוך‪.‬‬
‫החוצה‪ .‬מנהל המאפייה הבחין בו‪" .‬בוא הנה‪,‬‬  ‫שירה חייכה‪ .‬שתיקה קלה‪ .‬אורות ניאון‬                                      ‫הקמח‪."...‬‬
                                                                                    ‫"אתה יודע שיום אחד‪ ,‬ואולי זה יהיה‬
        ‫לאן אתה הולך?" שאל אותו בכעס‪.‬‬                        ‫מסנוורים את פניהם‪.‬‬     ‫היום‪ ,‬היקום יחזיר לך בחזרה על כל מה‬
‫"אני לא יודע" ענה לו אביעד‪ ,‬יצא מן‬       ‫"לשלומו של מי את קוראת תהילים?"‬
                                                                                           ‫שאתה עושה לי" אמר אביעד ברעד‪.‬‬
                   ‫המאפייה והחל ללכת‪.‬‬           ‫הרים שוב אביעד את עיניו מהספר‪.‬‬      ‫"שיבוא אלי היקום שלך‪ .‬אם הוא גבר"‪.‬‬
                                                   ‫"לאף אחד ולכל אחד"‪ .‬ענתה‪.‬‬
‫| יאיר טייב‬                                       ‫"אני לא מבין" התפלא אביעד‪.‬‬                           ‫עומר התגלגל מצחוק‪.‬‬
                                                                                    ‫אביעד המשיך משם ופגש ביפתח‪ ,‬עובד‬
          ‫© כל הזכויות שמורות למחבר‬      ‫"בכל ערב‪ ,‬אני מגיעה לכאן‪ ,‬לביה"ח‪,‬‬
                                         ‫מתיישבת ליד חדר הניתוח‪ ,‬וקוראת‬                      ‫נוסף‪ ,‬שעמד ואכל ביסלי פלאפל‪.‬‬
    ‫שונא מתנות‬                           ‫"תהילים"‪ .‬מנסה לסדר לעצמי את הראש‪,‬‬         ‫"רוצה אחד?" הושיט לאביעד גרגר של‬
  ‫יחיה‪ ,‬או‪ ‬אין מתנות‬                     ‫ועל הדרך גם לסייע למי שנמצא כאן‪.‬‬
                                                                                                                     ‫ביסלי‬
                 ‫לנו יד בכוונה‪ ‬טהורה‪.‬‬                                    ‫ואתה?"‬     ‫"לא תודה" אמר אביעד ליפתח‪" .‬אני‬
 ‫בימים האחרונים זכיתי לחוות זאת‬          ‫"אני קורא ב"תהילים" עבור אדם שנמצא‬
 ‫בעקבות טעות והתנהלות‪ ‬במצוקה‬             ‫עכשיו בניתוח בגללי‪ .‬נשברה לו שן כשהוא‬                                       ‫מלא"‪.‬‬
 ‫אשר מעיבה על חיי‪ .‬כי המוסדות‬            ‫נגס בלחמנייה שאפיתי"‪ .‬אביעד הוציא את‬       ‫"רוצה שאני אטפל בעומר עבורך?" שאל‬
 ‫האמורים‪ ‬להושיט יד‪ ,‬ולתמוך בי ובבני‬      ‫המטבע מכיסו והראה לה‪" .‬השקל נפל לי‬         ‫יפתח את אביעד‪ .‬יפתח היה ידוע בעיר‬
                                         ‫לתוך הלחמנייה‪" .‬ועכשיו הוא עובר ניתוח‬
   ‫לקו בתסמונת "תשישות החמלה"‪   .‬‬
 ‫אז‪ ‬המסר‪ ‬הוא‪ .‬עדיף לנהוג כמו‬                                     ‫להחדרת שתל"‪.‬‬
 ‫אברהם אבינו ואט או‪ ‬יופיעו ויצוצו‬                          ‫"פחדן" אמרה שירה‪.‬‬
 ‫בחייכם המלאכים והמלאכיות אשר‬            ‫"לא נכון" אמר אביעד‪" .‬אני פשוט לא‬
 ‫המלך בשדה‪ ‬ישלח אליכם‪ .‬כי "אין‪ ‬‬
                                                                 ‫אוהב עימותים"‪.‬‬
                        ‫מתנות‪ ‬חינם"‪.‬‬     ‫"התכוונתי אליו"‪ .‬הצביעה אל עבר חדר‬
 ‫| אסתר יעקובי‪.‬‬
                                              ‫הניתוח‪" .‬הרדמה מלאה בשביל שתל"‪.‬‬
             ‫‪www.news8.co.il‬‬             ‫"אה" חייך אביעד במבוכה‪" .‬תגידי‪ ,‬אולי‬

                                         ‫‪ 46‬גיליון ‪ # 627‬כ"א בחשון תשע"ח ‪10.11.17 #‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51