יש מצבים שאתה נתקף באֵלם, אֵלם מוחלט מול גודל האירוע שאתה מנסה להבין, להסביר לקלוט…
…מי שחתומה על ההגדרה הזאת היא משפחת מלול. אבא סמי, אימא טוני, מרצ'י, ימית ויסמין בת הזקונים.
ומי שהיה הבמאי של כל מה שקרה בעשרים ושש השנים האחרונות היה הבן האהוב והיחיד יעקב, ג'קי מלול ז"ל.
משפחת קריית שמונה מנפקת סיפורים מרגשים ומטלטלים כאחד. כמה אהבה, כמה דבק יש בתוך הקהילה הנפלאה שלנו. נכון, יש גם דברים אחרים, כמו בכל משפחה נורמלית, ועל על כך בפעם אחרת…
…ג'קי המלאך נולד לפני ארבעים שנה, ילד יפה, כריזמטי שבנות גילו קרקרו סביבו, עוד לפני עידן האינסטגרם, הטיקטוק ושאר פלאי הטכנולוגיה.
הכל התנהל רגיל וכשורה במשך ארבע עשרה שנים, עד שבלילה אחד, מר ונמהר, הכל התהפך. לא עוד חיים רגילים, לא עוד הליכה במסלול שהוכן לך למעלה לא עוד מה שהיה…
ימית: "לילה אחד התעוררנו בבהלה לכל זעקותיו של ג'קי. בהתחלה חשבנו שזה עוד אחד ממעשי הקונדס שהיה רגיל בהם. …אבל לא. ההמשך היה בפינוי מידי לזיו בצפת, ומשם הכל השתנה… שום דבר לא נותר כשהיה… הזעקה הייתה אמיתית והכאב של גידול בראש".
אחת התמונות שנחרטו בזיכרוני היא ממערכת הבחירות של אלף תשע מאות תשעים ושלוש. ילד-נער, יפה תואר ספק מקפץ, ספק רוקד ליד סוכת הבחירות של הליכוד. במהלך כל השנים, התמונה הזאת לא עוזבת אותי, ואני לא עוזב אותה…
…אם יש סיפור, פרק שלם וארוך שאנחנו, כולנו צריכים ללמוד, הוא הסיפור בן העשרים ושש שנים בהן התמודדה המשפחה עם מחלתו של ג'קי.
סמי: "הגיבורה האמיתית של המאבק והטיפול בג'קי זאת אישתי טוני. האימא הזאת לא עזבה את ג'קי, מלטפת, סועדת, משקה ומאכילה אותו כל זמן שהיה צריך. טוני בעצמה מלאך…".
נכון, טוני מלאך, והכנפיים שלה הם סמי, שהביא לידי ביטוי את כישוריו, ניסיונו הציבורי וקשריו כדי להשאיר את טוני וג'קי מעל הקרקע, מעל המים הסוערים שחישבו להטביע, לא רק את ג'קי, אלא את המשפחה כולה.
תחשבו. זוג יחסית צעיר, מביא ילד לעולם, ובשנתו הארבע עשרה, הם צוללים למשך עשרים ושש שנים אל מנהרה ארוכה-ארוכה. הלב של הימים הכי יפים שיכולים להיות בחיי משפחה, משועבדים באהבה אין קץ למען הבן היחיד שכל רואיו התאהבו בו במבט ראשון.
משפחה שלמה שוויתרה ולא ויתרה על תחנות חיים חשובות כמו נישואי הבנות, נכדים ונכדות, והכל כאשר מעל מרחפת עננה המסתירה את קרני השמש של החיים ומונעת מהם להאיר את עולמם שלהם.
ג'קי, הלך ושב מעולמות עליונים לא פעם ולא פעמיים. למרות שׁשׂרד אין ספור קרבות מול המלאך המשחית, הוא עלה לפודיום לעוד קרב, לעוד מדליה לעוד ניצחון. לא ויתר ולא הרים ידיים לאורך השנים הללו.
בסיפור הזה אי אפשר שלא להזכיר את ד"ר מארק, רופא, עולה מברית המועצות לשעבר, שעשה את אחד הניסים המופלאים. "בעקשנות ובהתמדה הוא החזיר לג'קי את היכולת ללכת, לדבר ולתפקד.. את מאור עיניו שאבד, הוא לא הצליח להחזיר", אומר סמי בהתרגשות. "יהי זִכרו של ד"ר מארק ברוך. אני מצדיע לאיש המלאך הזה".
…פרק נוסף בסיפור המופלא הזה הם חבריו של ג'קי אשר לא נטשו אותו גם ברגעים הקשים. מאז שהיו בכיתה ט' בדנציגר, הם יחד, בכל מקום. לא מוותרים על ג'קי. יוצאים לטיול ג'יפים?! ג'קי הראשון, חבוש קסדה על הג'יפ וחגור היטב. יש מסיבה?! לא מתחילים עד שג'קי מגיע.
החבורה הזאת הייתה שרשרת אנושית העשויה ממיטב החומרים שאפשר לצקת לחברות ולמחויבות אמיתית.
…הגיעו ימים קשים, עוד מהלומה ועוד מכה… ומצבו של ג'קי הולך ומחמיר, הולך ומדרדר… הביקורים נעשים קטועים בשל מצבו… השיחות, הופכות לחד צדדיות, החברים מדברים וג'קי לא עונה לא משיב…
הצחוק שהיה מסימני ההיכר שלו נעלם… ג'קי מפסיק לפקוד את מועדון 'ליאור' שם היה לא בית שני, מפסיק לצאת מהבית… וההידרדרות מחריפה.
סמי: "את האבל שלנו כבר עשינו… אנחנו התאבלנו על ג'קי לפני שהוא נפטר… בזמן האחרון הבנו שאין סיכוי… הילד כבר לא יכל יותר כוחותיו לא עמדו לו… ג'קי היה רק בן אדם… ידענו שזה יגמר הרגשנו שזה נגמר… זהו…".
הזעקה שפילחה את חלל חדרו של ג'קי לפני עשרים ושש שנים, נדמה סופית במוצאי שבת. ההד שהתגלגל כל השנים הלך ונעלם עד שקולו לא נשמע עוד… ג'קי החזיר את נשמתו לבוראו. ג'קי הפך למלאך עם כנפיים.
סמי, טוני, מרצ'י, ימית ויסמין. את המסע שלכם תמשיכו, החיים נמשכים, כפי שאומרת הקלישאה, אבל לא. הסיפור שלכם הוא סיפור לחיים, השראה ודוגמה לנבחרת, נבחרת שהמאמן שלה ילווה אותה תמיד מלמעלה, בחיוך ובצחוק, באופטימיות ובתפילה, שאת מה שהוא לא הספיק לעשות, תעשו אתם כצוות מנצח.
יהי זכרו של ג'קי ברוך.
מכתב פרידה מהחברים בדנציגר
ג'קי היקר שלנו, חבר יקר ואהוב, זכינו להכירך לראשונה בכיתה ט' בביה"ס דנציגר, לפני קרוב לשלושה עשורים.
תחילה לא פנים אל פנים, אלא באמצעות רמקול שהיה מותקן בכיתתנו ויכולנו לשמוע אותך ולתקשר איתך באמצעותו (בשל המגבלה הרפואית).
כמה אירוני הדבר, אז כמו היום, נסיבות שונות אך מציאות זהה, קשר מרוחק בין אנשים המנסים למרות ואף על פי המרחק להיות קרובים בלב ובנשמה.
הזמן עבר ולמדנו להכירך מקרוב: ג'קי עם החיוך הכובש, שובבות הנעורים שלא נעלמה, התסרוקת עם "הקוצים" שתמיד, אבל תמיד הייתה מסודרת ומדוגמת.
ג'קי, זכינו לבלות איתך, לצחוק, להשתובב, לטייל בארץ ישראל ביחד עם החברים, ביתך תמיד היה מוקד למפגש חברתי, בסתם יום של חול, במוצ"ש או בערב המימונה.
למרות וחרף כל הקשיים היית עבורנו דוגמא ומופת לאמירה שאין דבר העומד בפני הרצון!
זכינו בחבר אמיתי, הייתה לנו הזכות להיות חבריך, באנו לחזק ותמיד יצאנו מחוזקים.
בתקופה האחרונה היה לנו קשה לראותך דועך, אך למרות זאת המשכנו לברך אותך בכל שבת אל מול היכל הקודש הפתוח בברכת 'רפואה שלמה'.
טוני, סמי, מרצ'י, ימית ויסמין
כולנו הסתכלנו תמיד בהערצה אל נוכח המסירות האין סופית, טיפול ודאגה ללא גבולות.
מעולם לא חסכתם דבר, הפכתם כל אבן על מנת לדאוג ולעשות את הכי טוב בכל מצב.
אוהבים אתכם,
ג'קי חבר יקר, נוח על משכבך בשלום.
חברייך, אוהביך מאז ימי דנציגר.
גֵ'קי החבר מבי"ס קורצ'אק
בס"ד
גֵ'קי החבר מבי"ס קורצ'אק
עד כמה אנחנו אוהבים את ג'קי ועד כמה קשה להיפרד מג'קי שלנו. יום אחד החליטה משפחת מלול לעבור לשכונת אחרת בעיר. כחלק מהמעבר גם ג'קי עבר לבית ספר אחר.
מייד התגבשנו כל הכיתה, הכנו שלטים ויצאנו מידי יום להפגין מחאה מחוץ לשער בית ספרו החדש: "רוצים את ג'קי שלנו בחזרה". זה הצליח, זה עבד, ביום הרביעי ג'קי חזר לכיתה.
ג'קי שלנו, חלק בלתי נפרד מאיתנו, אהוב כל כך על כולם, חַבְרוּתִי ואוהב, נדיב, סקרן, רקדן מספר 1, בלטה מאוד בילדותו התעניינותו ויכולתו לפרק חפצים ולהרכיבם מחדש, שרטוט ותכנון, היה בעל יכולת זיכרון משוכללת. מח של מהנדס.
שמחת החיים של ג'קי העניקה השראה ושמחה לכולנו מאז ומעולם, כילדים בכיתה א' ועד היום, ראינו לפנינו אדם שהוא בעל לב טהור, לוחם שמתגבר על כל מכשול שלא יבוא, חבר אמת, שהייתה לנו זכות גדולה לפגוש בעולם הזה.
קשה להיפרד מג'קי. למרות שידענו שזה עלול לבוא.
פינטזנו שיהיה בסדר. החיוך הנצחי של ג'קי ניחם מעט. בלבנו חשבנו שאולי הוא סובל ואנחנו מעמיסים עליו. אנחנו לא רוצים להיפרד בכלל. החברים מרגישים שחלק חסר עכשיו. רוצים להמשיך ביחד.
קשה מאוד להיפרד מג'קי. תמיד בלב, תמיד במחשבה.
אוהבים ומתגעגעים, החברים לכיתה מבית ספר 'קורצ'אק'.
עו"ד דיצה גוטמן.
בתמונה: ג'קי חוגג בר מצווה עם חבריו מבית ספר קורצ'אק. אלי אלמליח, ג'קי ז"ל, נדב בן לולו ועו"ד אבירם גולדשטיין.
