השבוע העברתי הרצאה על אבטחת מידע בחברה שבה אני עובד. בין נושאי הסייבר, הסיסמאות וההגנות, הקדשתי פרק שלם לנושא שמעסיק אותי לא רק כעובד טכנולוגי, אלא כאדם: דיפ פייק – אותה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI) שמאפשרת לזייף סרטונים, תמונות וקטעי קול כך שייראו אמיתיים לחלוטין.
במילים פשוטות, אדם יכול להיראות אומר או עושה דבר שמעולם לא קרה, והעולם יאמין לזה.
והנתונים מדאיגים: לפי התחזיות של חברות המדיה, 90 אחוז מהסרטונים ברשתות החברתיות בשנת 2026 ייווצרו על ידי בינה מלאכותית. רק 10 אחוזים יהיו אוטנטים , כאלה שבאמת קרו.
בסיום ההרצאה שלח לי אחד המשתתפים קישור לפוסט אישי וכואב:
אם מקריית שמונה סיפרה בגלוי על ההתמודדות הקשה של משפחתה עם סרטונים מזויפים שנוצרו כביכול עם בתה. כבר בתחילת החקירה המשטרתית נקבע שמדובר בזיופים מוחלטים, אך הפגיעה כבר הוטבעה ברשת.
לקרוא את דבריה זה להבין מהי עוצמה אנושית: אישה שלא מסתתרת מאחורי פחד או בושה, אלא עומדת מול הציבור ואומרת — "הבת שלי חפה מפשע, אנחנו נילחם באמת".
כפי שכתבה בעצמה: “אנחנו לא רק שנעמוד בזה, נצא חזקים מחוזקים ומלאי כבוד וגאווה כמו תמיד.”
זו תמצית של גבורה אמיתית בעידן של זיוף.
וכך כתבה:
"בימים האחרונים מופצות ברשת שמועות על הבת שלי וסרטונים אינטימיים כביכול שבהם היא מופיעה. נבהיר חד וברור: הסרטונים מזויפים לחלוטין ונוצרו באמצעות בינה מלאכותית.
המשטרה פתחה בחקירה, וכבר נקבע שמדובר בזיופים.
כל מי שמפיץ או משתף — מבצע עבירה פלילית וחשוף להליך משפטי.
אנחנו מבקשים מכולם: אל תהיו חלק מהפגיעה.
תפסיקו לשתף, תפסיקו לדבר, ותנו לרשויות לעשות את עבודתן.
ותזכרו — מאחורי כל שמועה יש נפש.”
זו לא רק קריאה לצדק, זו גם תפילה.
תפילה לחמלה, לשפיות, ולאנושיות בעולם דיגיטלי שבו השיתוף הפך אינסטינקטי והחשיבה למלאכותית.
בסוף הפוסט כתבה על בתה במילים שממיסות לב: "ילדה מדהימה, מיוחדת, חזקה" ואם זה העץ – אין פלא שהתפוח מתוק כל כך.
לכאורה, הכעס מופנה למי שיצר את הסרטון המזויף אלא לאלה שראו, העבירו, לחצו “שיתוף”, צחקו, או כתבו תגובה. אלה שלא רבו מכות, אלא רק חיממו מהצד ונהנו מהקרב.
מנקודת מבט יהודית, יש כאן לא רק פגיעה באדם אלא גם חטא כלפי שמים.
הזיופים האלה נוגעים בכמה יסודות מהותיים של המוסר היהודי:
שקר ומרמה, גניבת דעת, לשון הרע, הוצאת שם רע, צער הזולת, וגרוע מכולם – המלבין פני חברו ברבים.
חז"ל אמרו עליו שאין לו חלק לעולם הבא, כי הוא שופך דם – לא בגוף, אלא בנפש.
וכשחושבים על זה, אולי המאבק הגדול של דורנו הוא לא בין אדם למכונה, אלא בין האמת לבין הוויראליות.
האם נבחר לעצור רגע לפני שאנחנו משתפים? האם נזכור שמאחורי כל סרטון, גם אם הוא מזויף, יש לב פועם של מישהו אמיתי?
הרב קוק כתב: "האמת האלוקית תאיר את דרכו של האדם רק כשהוא ישמור על טהרת דיבורו".
ובימינו, טהרת הדיבור היא גם טהרת ה-Share.
בואו נזכור – הטכנולוגיה תמשיך להתפתח, אבל האחריות – נשארת בידיים שלנו. לא נוכל לעצור את -AI אבל נוכל לבחור להיות אנושיים. כי כמו שאותה אמא כתבה: "היום זה אנחנו – מחר זה אתם".
